מגלה עמוקות חלק א לז

בית יעקב אשר פדה את אברהם. וקשה המשל אינו דומה לנמשל במשל ראה אותו השלטון וכו' וכאן יצא דינו לפני נמרוד והקב"ה צפה שיצא יעקב ממנו. גם למה עשה המשל עם הבת הלא יעקב הוא בן ונשא לבת מלך שהיא התורה כמ"ש בזהר (שמות כא) כי ימכור איש זה הקב"ה את בתו זו התורה אע"פי שגם בזהר פ' משפטים דרש בתו על, הנשמה ואפשר שעל נשמת יעקב מדרש שהיא נשאת למלך בעצמו זה הקב"ה (דברים לב) כי חלק ד' עמו מ"מ קשה הלא כל הנשמות נקראת בת נדיב בתו של אברהם אבינו ולמה יתלה זכות של אברהם ביעקב. אבל הענין ע"פ הזהר בפ' עקידה ביום השלישי וישא אברהם את עיניו מרחוק חמא ליעקב שהוא יום השלישין. לדעתי ראה מתן תורה ביום השלישי שהיא נקראת על שם של יעקב י' דברות עקב תיבות כמו שנתן אליעזר ג"כ לרבקה בק"ע זהב על קע"ב תיבות עשרה זהב על יוד דברות והנה יצא הדין לפני הקב"ה לישרף לאברהם כי הוא תקונו של אד"הר שחטא בע"ז (דברים ז) פסילי אלהיהם תשרפון באש וצפה הקב"ה שהוא עתיד להוליד בת זו נשמה הוליד בת זו היא התורה והיא נשאת למלך שהני נישואין הן הן מתן תורה שבאה עבור יעקב ז"ש (שמות יט) כה תאמר אל בית יעקב כי שם אתמר כה תאמר לבית יעקב בשעת מתן תורה ז"ש (ישעיה כט) אשר פדה את אברהם ר"ל עשרת הדברות שנתנו בסוד אשר כמ"ש בזהר ע"פ (שמות כ) אשר הוצאתיך מארץ מצרים זה פדה את אברהם ז"ש (משלי יו) עטרת תפארת שיבה מ"ש בפרקי דר"א ואברהם זקן בא בימים כל אותו הפרשה על יעקב מדבר שהוא בני בנים כי עליו רמזה אותו הפרשה וע"ד הפשט שלא ניצול אברהם מכבשן של אש אלא בזכותו של יעקב כי הקב"ה מנהיג העולם בשני הנהגות הנהגה טבעיות היה העולם מתנהג עד שבא יעקב אז התנהג בהנהגה השגחיות בפרט במתן תורה אז נתן רשות לבני סוריא לעלות לרומי ובני רומי לסוריא שהוא על ענין שני השגחיות אלו כה"א (במדבר כד) דרך כוכב מיעקב ר"ל מיעקב הוא התחיל סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה בהנהגה טבעיות אבל והנה ד' נצב עליו דייקא שאז התחיל הנהגה השגחיות לכן אמר לו אנכי אלהי אברהם אביך לפי שעליו רמז ויוצא אותו החוצה ויאמר כה יהי' זרעך שהוא יעקב כי ביצחק ולא כל יצחק והוא יעקב נמצא אברהם הוא אביו של יעקב ועתה כשהשליכו לכבשן האש לשנות הטבע ע"י השגחות לא ניצול רק בזכותו של יעקב ובשבילו נהפך הטבע וכשנתן לאברהם ה' ראשונה זכה להוליד בנים כי בני חיי ומזוני לאו בזכותא שהוא היכל הזכות היכל יצחק תליא מילתא אלא במזל העליון לכן הי' יצחק בן ארבעים לבינה שהוא ה' ראשונה בקחתו את רבקה ה' אחרונה של שם ויצחק בן ששים שנה שהוליד יעקב שהיא הו' של שם ולפי שעשו היה טיפה ראשונה של יצחק סיג זהב לכן יצא ראשונה כדי שיהי' אדמוני והלא מן הראוי מי שנכנס ראשון יצא אחרון על זה תירץ הכתוב ויצא ראשון למה הלא הוא ראשון בזרע וראוי להיות אחרון ויצא ראשון אדמוני שהוא הי' ראוי להיות תקונו של אד"הר לזה השיב כדי שיהי' אדמוני שגלגולו דוד שהוא (שמואל א יז) אדמוני עם יפה עינים על אינון ע' שנה שנתן לו אד"הר מאלף דילי' ז"ס עין יפה עינים לתקן עין דלעילא ואחר כן יצא אחיו השני וידו אוחזת בעקב עשו יד הוא סוד דוד מנגן ביד לתקן קילקול עקב של נחש הנושך עקבי סוס ועז"א דוד (תהלים קיט) הוריני ה' דרך חקיך ואצרנה עקב (שם יט) בשמרם עקב של עשו הנק' רב וכשראה יעקב שעשו הוא הבכור קנה טיפה קדמאה מעשו שראה שיהי' דוד נפל ולא יהי' לו גם יום א' במקום חיותו ז"ש (שם קלט) ימים יוצרו ולא אחד בהם לכן אמר מכרה לי כיום את בכורתך לי ר"ל אותה הבכורה שיש לעשו שהוא אדמוני ולדוד אין לו גם יום א' בזה העולם מכור לי אותה הבכורה וכן נקרא דוד בכור כמ"ש (שם פט) אף אני בכור אתנהו מאחר שראה יעקב שיצחק הוא חשך ואינו נותן כלום לדוד משנותיו כמ"ש בזוהר. או ענין שהיה דוד אדמוני עם יפה עינים שם בן ד' יש בו כ"ד עיינין בס' הבריאה לא"הר כל עין בג' תגין והם סוד ב"ד של כ"ג שהשכינה חופפת ומחופה עליהם הרי כ"ד עיינין וע"ב תגין לקביל ע' סנהדרין ונשיא עליהם בדיינין הרי ע"ב. הרי מנין יפ"ה עינים ולכן נקראו הסנהדרין עיני העדה לפי שאינון מן עיינין דלעילא ע"א ז"ש והוא אדמוני עם יפ"ה עינים והשכינה לכלם ז"ש וטוב רואי על השכינה וכמו שיש בקדושה (ישעיה כח) קו לקו צו לצו כי מנין כלם ע"ב וכ"ג ושכינה על גביהם עולה למנין צו כמנין צ"ו חלונות שהיה במקדש מנין אל אדוני הוא סוד (ד"ה ב טז) עיני ה' משוטטת בכל הארץ כמו כן בקליפה לעומת זה (ירמיה ט) עלה המות בחלונינו וסימן מח"ה המן מאדים חלבנה כל א' עולה צ"ה שהוא מלובש ג"כ ברתיכה דיליה עיין כ"ז בספר מגלה עמוקות הנדפס באופן קצ"א באריכות

ויתרוצצו הבנים בקרבה. ידוע שהיא היתה דיוקנא של חוה לתקן רוחא כמו שיצחק בא לתקן רוח של אדם כן רבקה רוח של חוה וכמו שחוה היתה (בראשית ג) אם כל חי הולידה מעץ הדעת טוב ורע הבל מסטרא דטוב וקין מסטרא דרע כן רבקה ראתה שאותן שני בנים הראשונים חזרו ובאו לעולם פז אמרה א"כ למה זה אנכי שהרי רבקה נפלה מעל הגמל אמר ז"ל במדרש ותרכבנה על הגמלים רבנן אמרי גמל זה יש בו סימן טהרה וסימן טמא כן רבקה העמידה ליצחק א' בן צדיק וא' בן רשע כיון שראתה רבקה את יצחק שהי' אור ג"ע עמו ראתה סוף טומאה