עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מגלה עמוקות חלק א

מגלה עמוקות חלק א לו

Megaleh Amukot Part 1 36 · מגלה עמוקות חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

עלמין כלהון בסוד (בראשי' א יהי אור בסוד ויחזקאל ג) ברוך כבוד ה' ממקו"מו וז"ש ויצחק בא מבא הנשמה באה מן עולם הכסא נוטריקון מ"בא "מלאך "בריאה "אכתריאל באר לחי רואי ר"ת רל"ב בגי' עולם הכסא שהוא יושב במדת אברהם שהוא ארץ הנגב ויצא יצחק לשוח בגי' מלאך הבריאה

אופן הז' כבר דרשו רז"ל על הברירה שנתן הקב"ה לאברהם ג' גימלן לברור לו אחר מהם גם את זה לעומת זה עשה אלקים דייקא קהלת ג) והאלהים עשה שיראו מלפניו או גיהנם או גלות כי צורם מכרם וה' הסגירם הוא וב"ד הסכימו גם שרה בחרה ג"כ גליות כדי לתת לבניה ג"ע לילך לפני ד' בארצות החיים ז"ש ותמת שרה בקרית ארבע כנסת ישראל שנקראת שרה מתה באינון קליפין ד' לילך לד' גליות היא חברון כוונתה היתה להתחבר בג"ע שלמעלה (תהלים קיט) חבר אני לכל אשר יראוך אשת חבר כחבר כמו שאברהם הסכים לג"ע שלמעלה להיות חבר לחברים המקשיבים לקול תורה ומצות כן הסכימה היא לזה וכן יצחק שהיה בן ה"א ה"א כמ"ש רבקה מי האיש הלזה כדלעיל. בן אברהם ושרה הסכים לזה ז"ש ויצחק בא מבא הן הן ג' גליות אשר שילש אברהם אביו בראות. ג' אנשים נצבים עליו הן הן ג' גליות שהראה לו ג"כ שישב פתח האוהל כחום היום על פתח גיהנם וירא וירא שני פעמים כי רץ לקראת גליות שהראו לו ג"כ ואמר אדוני אל נא תעבור מעל עבדיך (שמות יד) ילך נא אדני בקרבינו כ"מ שגלו שכינה עמהם "מבא מורים בבל אדום וכן ביוסף אתמר (בראשית לז) וימצאהו איש תע"ה שהראו לו ענין ג' גליות ת' של מצרים ע' של בבל ה' של אדום שהי' ע"פ דין ראוי להיות רק אלף החמישי לקיים רזא דמתניתין אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחלת שש והנה יצחק בא להתעסק בג' גליות אלו לקבל על בניו כדי שיזכו בארץ החיים לבא לשאוב מבאר לחי רואי ויהי ישיבתו תמן נגד ד' (תהלים כז) לחזות בנועם ד' ולבקר בהיכלו שהוא (שם טז) נעימות בימינך נצח ז"ש והוא יושב שם תמיד בימין ד' רוממה בארץ הנגב

אופן הח' ע"פ קבלה דינין דדכורא קשים ברישא ונעים בסופה וז"ש ויצחק בא מתחילה בדין לפי מדתו שהוא דין דמתמן חילי' ואליהו בארבע ד' פ' אליהו בגי' פנחס דאתי מחילי' של יצחק לחי רואי הוא דוכרא ואח"כ נייחין בסופה והו ישב בארץ הנגב

אופן הט' סוד (שיר ח) שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני ז"ש ויצחק שהוא שמאל בא מבא באר שכינה לחי רואי הוא סוד היחוד עם תי עלמין אחר כך ימינו תחבקני והוא יושב בארץ הנגב

אופן היו"ד ויצחק בא ס"ת בגי' מיכאל מבא" באר" לחי" ס"ת ארי הן הן ב' מלאכים לקבל נשמתא דצדיקייא והן הן ב' מלאכים שהיו בשעת עקידה הראשון מיכאל הב' אוריאל הנה בפסוק זה ד' מלאכים סביב הכסא ועליהם נצטער דוד ואמר (תהלים ו) בדמעתי ערשי אמסה נוטריקון "ארבע "מלאכים "סביב "הכסא והן סביב ליראיו ויחלצם מדינא של גיהנם עלה איתמר ותמת שרה בקרית ארבע. לחי רואי בגימ' אוריאל ישב בארץ הנגב בגימ' רפאל מיכאל וגבריאל הרי ד' מלאכים אלו או "לחי "רואי בגימ' ז"פ הבל כי דרך ז' היכלות הנשמה עולה לה"ב לג"ע שעלו עליה אבות העולם מלמטה למעלה מבא באר לחי רואי. שהוא יושב בארץ הנגב: פרשת תולדות

תולדות יצחק כלול מן ג' יחוד קידושין חופה שהם סוד ג' תפלות של שבת בסוד (משלי א) כן אורחות כל בצע בצ"ע בוקר צהרים ערב נפש בעליו יק"ח יחוד קידושין חופה תפלת ערבית קדושין תפלת שחרית חופה ישמח משה כליל תפארת בראשו נתת לו מנחה אתה אחד נשארה אות צ' עטרת תפארת מג' תפלות אלו לכן יעק"ב יחוד עטרה קדושה (שם י) ברכות לראש צדיק רזא דעץ אשר ישבו תחתיו רתיכא קדישא השענו תחת העץ אצל יעקב נרמז אות ע' עטרה אצל יצחק אות צ' שרומזת על צדיק חי עלמין קץ ח"י ז"ס (שמות א) ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים כשאתה מוצא מן יעקב שבעים שהוא אות עין שזה סוד ע' ענפים ובסוד (בראשית מו) ויוסף ישית ידו על עיניך ע' שלו כי יוסף הוא ראש צדיק אשר ירש. בסוד צדיקים יושבים ועטרותי' בראשיהם

אברהם הוליד את יצחק זה נעשה אחר העקידה הי' יצחק מסטרא דדכורא אז הנני בני כנ"ל ויעלהו לעולה ונעשה בנו ולכן יצאה נשמתה של שרה מיד אחר עקידה כי היתה נשמתו של יצחק מסיטרא דנוקבא כו'. ז"ש עתה אברהם הוליד את יצחק שהוא מסטרא דדכורא ז"ש המלאך אי"ה שרה אשתך כי הבשורה שלה הנה בן לשרה אשתך דייקא והשיב אברהם הנה באהל בגימ' ל"ח בסוף ל"ח יתוקן. אברהם הוליד את יצחק זש"ה (משלי יז) עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם הבנים עטרה לאבות תפארת זקנים בני בנים ר' שמואל בר רב יצחק אמר אברהם לא ניצל אלא בזכותו של יעקב משל לא' שהי' לו דין לפני השלטון ויצא הדין לפני השלטון לישרף וצפה אותו השלטון באסטרלוגה שלו שהוא עתיד להוליד בת ונישאת למלך אמר כדאי הוא להנצל בשביל בתו שהיא נשאת למלך כך אברהם יצא דינו מלפני נמרוד לישרף וצפה הקב"ה שיעקב עתיד לצאת ממנו אמר כדאי הוא אברהם להנצל בזכות יעקב (ישעיה כט) לכן כה אמר ד' אל