מגלה עמוקות חלק א לד

חבקוק שאמר לה אלישע את חובקת בן את דייקא גם משה על גלגולא קדמאה אמר (במדבר יא) אם ככה את עשה לי תש כחו כנקיבה כי כמו הבל שהוא מסטרא דנוקבא לכן אמרו המלאכים על משה מה לילוד אשה בינינו שידעו גלגולו שהוא מסטרא דנוקבא כמ"ש ותוסף ללדת תלה הלידה באמו וכה"א (בראשית ג) כי היא היתה אם כל חי תלה בה הבנים שהולידה באותו הפעם שניהם ביום א' היו מסטראה אבל שת נולד בדמותו ובצלמו מכלל דעד השתא לא הי' צלמו בעולם ומי שהוא מסטרא דנוקבא הוא מסטרא דדינא קשי' כי (משלי ה) רגליה יורדת מות. גם יצחק היה בן לשרה כדלעיל ז"ש ויצחק בא מבא ר"ל מעת שבא מג"ע שהוא באר מים חיים אז נסתלקה ממנו ההיא נשמתה מסיטרא דנוקבא או מלכות נקראת באר אליהו תחת בורא עתה. וכבר השיב אברהם הנני ביי עתה בני ויקח אברהם את האיל דכר ויטלהו לעולה ליצחק מעלה הי' לו שהיה עתה בנו ז"ש תחת בנו וכן השיב אליעזר לרבקה הוא אדוני ולכן אמר ותהי אשה לבן אדוניך ותרווייהו אתנייהו כי הם ניבאו וידעו שהוא עתה בן לאדוני ואליעזר השיב ג"כ הוא אדוני שעתה נתלבש במדת החסד ז"ש הוא עתה איש חסד אדוני כי אליעזר הוא ענף החסד שעליו שם אל בראשו דעלי' איתמר במשה (שמות יח) אלהי אבי בעזרי והוא ממש עבד אברהם והוא ע"י באר שהוא ג"ע נעשה חי רואי מתחלה הי' קצר ימים עתה לחי רואי מתחילה הי' שבע רוגז עכשיו והוא יושב בארץ הנגב בימין

האופן הג' בזהר רות כשמוליכין הנשמה מחדר אל חדר יש בכל שער ב"ד קבועין שדנין את האדם מחדש אף שיצא זכאי באותו היכל כשעולה מעלה יותר בודקין אותו מחדש ע"י מלאך טה"רואל וז"ש (משלי כב) חזית איש מ"היר במלאכתו בגי' טה"ריאל הממונה על טהרת נשמה לפני מלכים יתיצב ז"ש ילכו מחיל אל חיל אז יראו את אלקים בציון קרי בי' אל אלקים בכל חיל יש אל אלהים שהן הן ב' סטרין (מלכים א כב) הנה צבא השמים מימינו ומשמאלו אלו מיימינים לזכות מסטרא אל ואלו משמאלים לחובה מסיטרא דדינא אלהים לכן כשדודי הולך לגנו אז אח"כ הולך עוד אל גנים אחרים מגן אל גן (שיר ו) "לרעות "בגנים "וללקוט "שושנים ר"ת לבוש ע"י ב' סטרין "סמאל "רהב בגי' הכי הוי משמאל ומימין כשזוכה האדם אזי המלאך המות עצמו נותן לו לבוש להתלבשא בהאי עלמא בסוד (אסתר ו) ויאמר המלך להמן מהר קח את הלבוש ואת הסוס ועשה כן למרדכי היהודי ז"ש ויצחק בא מבא מנן אל גן עד בואו אל באר העליון שתחת כסא הכבוד (שמואל א כה) נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ד' אלקיך שמתחלה היתה הנשמה תחת כסא עתה לחי רואי והנה בכל ביאה וביאה שהוא בא לבאר של מעלה מיני' לחי ואי אז והוא יושב בארץ הנגב בכל מקום דאתמר בי' והוא קאי על השטן ההוא דאתמר עלה והוא יושב פתח האהל שסמאל ישב אז לבלבל סיטרא דחסד אצל אברהם עבור סיטרא דיליה שיהי' יצחק מסיטרא דילי' וכן ליעקב אתמר בי' והוא הולך לקראתך ות' איש עמו על שר של עשו אתמר דבההוא שעתא הלך עם ת' ב"ד דחציפין דילי' לבטל ש"ק של יעקב עם קש והבן שלו וז"ש כאן ויצחק שהיא הנשמה שהולכת מביאה לביאה לחי רואי אז (זכריה ג) והוא השטן עומד על ימינו לשטנו כמ"ש ביהושע כ"ג

אופן הד' כבר צווחו קמאי דקמאי בענין ירידת נשמה לזה העולם האפל והשפל שהיא רחוקה לשכר וקרובה להפסד ובפסוק זה מרומזין שני תשובות שיש לה שהשיבה אביגיל לדוד (שמואל א כה) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים וא"ת מה ריוח יש לי ע"ז הלא קודם בואתה לזה העולם היתה ג"כ חשובה וחצובה תחת כסא הכבוד והשיב הא' שיהי' לך יתרון ארץ בכל שתהיה את ד' אלקיך את דייקא בשוה לא כמקודם תחת כסא הכבוד עתה את ה' ז"ש גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד ממש ולא כמקדם שהי' תחת כסא הכבוד. שנית את ד' אלקיך שמתחלה הי' מצד החסד והרחמים כמו שמורה שם של הויה שהוא הרחמים אבל אח"כ ע"פ הדין שם של אלקיך יהי' ג"כ עומד על ימינו והדין נותן שיתן לו ז"ש את ה' אלקיך ר"ל שגם אלקיך שהוא דין יהיה ג"כ ה' רחמים. ז"ש ויצחק שהיא הנשמה בא מבא באר שהוא זה העולם (משלי כג) ובאר צרה נכריה תהלים סט) ואל תאטר עלי באר פיה וזוכה לשני דברים מה שלא היה לה מתחלה הא' לחי רואי שמתחלה אכלה על שולחן אחרים ומאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתכולי' באפי כ"ש התוס' בשם הירושלמי בקדושין פ"ק ועתה רואה בפנים אוכל משלו ז"ש לחי רואי ועוד שנית מתחלה לא הי' הדין נותן רק שם של רחמים ועתה שהוא הדין קאי על יצחק שהוא מסטרא דדינא ג"כ יושב בארץ הנגב ונהפך לרחמים. וע"ז פי' הפסוק (שם יו) תודיעני אורח חיים וא"ת מה ריוח יש לי הלא טוב לי אז מעתה להשיב שני טעמים הא' שאח"כ אני שובע שמחות את פניך שרואה פני המלך והשני נעימות בימינך נצח והדין הפך לרחמים בזוהר י"ח טורי דאפרסמונא דכיא הן הן ח"י מסעות שנוסעת הנשמה משעה שיוצאת מן הגוף עד שעה שבאה על מקומה. לדעתי זה סוד ח"י ברכאן דצלותא ואח"כ מסר גרמיה למיתה במזמור (שם כה) אליך ה' נפשי אשא וז"ש הנשמה (שם צב) מזמור שיר ליום השבת שמזמרת בשעה שיוצאת מן הגוף שיש במזמור ז' הויות כי ז' היכלות הולכות ז"ש (שם כד) מבקשי פניך יעקב סלה כי יעקב כולל ז' הויות בסוד ויצא יעקב מבאר שבע ואמר שם במזמור (שם צב) מה גדלו