עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מגלה עמוקות חלק א

מגלה עמוקות חלק א לא

Megaleh Amukot Part 1 31 · מגלה עמוקות חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

כי הוא בא מכחה וקשורה בשלהבת ז"ס גדול ממיתת שרה אחר העקידה מיד והנה אז כשהועקד וא' יצחק לאברהם אבי כמ"ש בזהר הלא אח אבי איש חסד למה נלבשת עתה במדת הדין והשיב אברהם הנני בני ר"ל עתה אלהים נסה את אברהם ונתלבשתי במדת בני ואני מלובש בדין לאכללא חסד בדין ודין בחסד אבל לפי דרכי הנני בני ר"ל עתה שיצאה נשמתך שלך ממך לא תהי' עוד מסטרא דנוקבא רק הנני בעת הזאת עתה בני כמ"ש חבקוק ג) בקרב שנים חייהו שגם חבקוק בא מנוקבא (מלכים בד) את חובקת בן וכן דוד באמרו (תהלים קיו) אני עבדך בן אמתך שהי' מסטרא דנוקבא לכן הי' נפל והנה כשהקריב איל שבא באתרי' דיצחק נעשה הוא בנו ז"ש ויעלהו לעולה תחת בנו ר"ל שנעשה עתה בנו ונתלבש בחסד ז"ש רבקה מי האיש הלזה רואה אני שהוא מבין תרין נוקבין תרין ה' וא"כ הוא מסטרא דנוקבא גם ל"ז שנים של שרה מורים באצבע שהוא מסטרא דשרה אמו שאל"כ הי' לשרה לחיות עוד ל"ז שנה למות עם בת זוגה יונה תמה שיחי' עוד ל"ז שנה אלא ודאי זה הדבר אשר דברתי שנפש יצחק קשורה בנפש שרה וכשיצאה נשמתו בשעת עקידה נתקשרה נפש בנפש ומתה שרה בו בפרק ולהתדבקא נוקבא בנוקבא לא בעינא דינא בדינא כי רבקה היא ממש שרה גלגולא ודיוקנא לכן חזרו הסימנים כשהביאה יצחק האוהלה שרה אמו ממש בסוד הבשורה שבשרה לאברהם הנה ילדה מלכה גם היא וגו' והשיב אליעזר הוא אדוני עתה שיצא מג"ע נכנס בו רוח שלמעלה והוא אדוני איש חסד, ז"ש ראתה אותו מהודר ר"ל מן ג"ע שיצא זכינו לזה שמקרא מסייע שיצא מג"ע. ומתניתא מסייע להדין כי ארז"ל במ"ר פ' תולדות ויגדלו הנערים אותו היום ל נעשה בן י"ג שנים ועשה אביהם בר מצוה ומכאן למדו לומר ברוך אתה ד' שפטרני מעונשו של זה אפי' שרמ"א בא"ח בהגה"ה כותב שלא לומר בשם ומלכות אין אני מודה לו בזה הפסק מאחר שאנו מוצאין במדרש אגדת א"י סמך לברכה זו במקום זה כדאי לסמוך עליו שהרי סמכו על פיו הירושלמי לברך ברוך אתה ד' מקדש שמך ברבים וכ"כ הטור גם זה מדרש רבה אגדת א"י וגדולה מזו כתב הטור שבאשכנז נהגו לברך ברכת נותן ליעף כח על פי מדרש חדשים לבקרים וק"ו הדברים כי שם לא הוזכרה הברכה במדרש והגמרא חולק עליו מאחר שלא מצינו ברכה זו בגמרא בבלי וירושלמי לכן לא ואמרו אותה מ"מ הפוסקים האגודה מביאין אותה בפסקיהם ואני תקנתי לומר ברוך הנותן ליעף כח ואז נתקיימו שניהם המדרש והפסוק והסכמתי עם הב"י שלא לזכור שם ומלכות ואע"פ שהרא"ש בעצמו במס' בכורות וטור יו"ד בסימן ש"ה שכל ברכה שלא הוזכרה במשנה ובתוספתא או בגמרא אחר שסתמו רבינא ורב אשי אסור לברך הלא הטור בעצמו כתב בא"ע סימן כ"ג ברכות בתולים אע"פ שלא הוזכרה לא בגמרא ולא בתוספתא ולא במדרש מ"מ נחזור לדין שאני פוסק במקום הזה לברך בשם ומלכות ובאם יזכני האל אז יקימינו זכינו לדין שיעקב ועשו היו אז בני י"ג שנים בר מצוה וקשה הלא זה א"א כי אמר ז"ל באותו פרק מת אברהם ה' שנים קודם זמנו שלא יראה ברעה של עשו ואברהם בן קע"ה מת והראה לו מכפלה מנין חייו וכנגדו קע"ה פרשיות בתורה כי תורת חסד על לשונה מדתו של אברהם ואברהם הי' בן ק:

כשנולד יצחק ויצחק בן ל"ז שנה כשנעקד. על גבי המזבח נמצא הי' אברהם מנין יופיאל שר קבלה מוציא פי ד' ויצחק הי' בן ס' בלדת אותם א"כ הי' אברהם בן ק"ס (משלי יז) מצרף לכסף דא אברהם שהי' בן "כסף והי' מצורף מסיג וחלאה כי יעקב פדה את אברהם מכבשן האש שנמשל לאסטרלוגא וכו' א"כ הי' עשו ויעקב בני ט"ו שנה כשמת אברהם הזקן והאיך אמרו שבאותו הפרק הי' בני י"ג שנים. אבל האמת יורה דרכו שאותן שני שנים שהי' יצחק בג"ע לא קחשיב כי באמת הם אינם מן זה העולם רק מן עו"הב ולמה ימנה אותם תחת השמש והוא הי' למעלה מהשמש והי' אז באמת בן ס"ב שנה ולדעתי ג"כ מתורץ שאמרו רז"ל במדרש רבה ותנחומא בפ' קרת וכן במדרש על פסוק (דברים יא) למען ירבו ימיכם אשר נשבע ד' לאבותיכם שהיו ימי האבות כימי השמים על הארץ שהוא ת"ק שנה מהלך הארץ לרקיע וק' הלא האבות העולם חיו תק"ב שנה אברהם קע"ה יצחק ק"פ יעקב קמ"ז הרי תק"ב בך בטחו אבותינו מנין בך באי"ק בכר הוא ת"ק הרי "תקב מנין (שיר א) "היפה "בנשים (תהלים קג) מלכותו בכל משלה להגין בעד "אדום "ישמעאל. "דין "של "גיהנם. "ארצה "בני "קדם במיתקלא חדא וא"כ למה אמרו שלא חיו רק ת"ק שנה ובע"מ כהונה במדרש חזית פירש שאותן שתי שנים שהי' בימי יעקב רעב לא קחשיב אבל לבי אומר לי שאלו שני שנים שהיה יצחק חוץ מגלגל היומי לא קחשיב כי הי' בג"ע והדין עמהם שלא לחשוב רק חיי העולם הזה ולא עוה"ב יהי רצון שכל הני מילי תידרשון משמי:

(חסר) ועיין בקונטרס אחר למ"ד שבא מג"ע האי קרא לאו סיפא רישא כי מה ענין והוא יושב בארץ הנגב לתחלת המקרא בשלמא למ"ד שבא מבית מדרשו של שה הודיענו שבא מבית המדרש ומילא מקום אבותיו שלא פסקה ישיבה כל ימיו ממנו במקומו הוא שנאמר והוא יושב בארץ הנגב כמ"ש (שופטים א) ארץ הנגב נתתני לקיים קרא (קהלת א) וזרח השמש ובא השמש אבל לפי הדעה שבא מג"ע שנעשה עולה תמימה מחדש וישב כל היום ועסק בתורה ויש ליישב המקרא הנה על כמה אופנים. במדרש חזית ובירושלמי (שיר ו) דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים וללקוט שושנים המקרא הזה