מגלה עמוקות חלק א ל

יבורך הם ישראל והיה מזומן לשמש באילו של אברהם אבינו והוא תשלום המרכבה של שלשה אנשים שהיה נצבים עליו בשעת שבשרוהו בלידת יצחק. ואיכא דאמרי מלאך מן השמים הי' מיכאל ותרווייהו איתנייהו מלאך ראשון בא מיכאל לקבל נשמת יצחק כי הוא מקבל איש ישראל וגם בעקידה זו נעשה נשמתו של יצחק חסד לבא מיכאל לנגדו ואח"כ שרצה להקריב איל תמורת בנו להקריב קרבן בא ארי' שהוא אוריאל לקבל קרבן איל

או עתה ידעתי קאי על אחר הדברים שנזכר בראש הפרשה כתוב בזוהר שהוא הקטיגור והוא אחר הנאחז בסבך נעשה סניגור והודה לאברהם שאין להרהר אחר נסיונו ואזלא הא כההוא במזמור (תהלים כ) יענך ה' ביום צרה שהוא הקטיגור בעצמו נקרא יום צרה כמ"ש בזהר על הנה יום ה' בא (ישעיה כב) יום מהומה ומבוסה וז"ש (משלי כד) התרפית ביום צר כי באותו יום מרפה הוא לשכינה כביכול (שם) כי צר כחכה ומרישא לסיפא מדרש גם מסיפא לרישא כחכה צר צרה ביום התרפית שהחצונים נוטלים כח ממנה והיא מר לה לז"א שבתורה תשובה תפלה ומ"ט שהן הן ד' דברים שצריכין חיזוק ועז"א (תהלים כ) יענך ד' ר"ל כשאתה מחזיק בד' אותיות השם אזי יענך ד' ביום צרה בעצמו הקטיגור נעשה סניגור למה יאמר (שם) ישגבך ד' אלהי יעקב היפך התרפית ושם השיג קטיגור עתה ידעתי כי הושיע ד'

מן פ' וארא בפ' (שמות ו) ושמי ד' לא נודעתי להם כתבתי ענין נפלא על זה הפסוק עתה נתקן סוד הדעת שהוא קו הרחמים עתה ידעתי כי עד האידנא ירא אלהים אתה שהיות מתיירא מן מ"הד הקשה ועתה סוד הידועה וכה"א כי ידעתיו אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו על סוד הידועה. (עמוס ג) רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה ר"ל ישראל הם בקו הדעת אבל או"ה הם מן הענף לא מן גופא דאילנא לכן אתם קרואים אדם ואין או"ה קרואים אדם כי האדם עץ השדה: פרשת חיי שרה

דרוש להספד של דודי מוהר"ר יצחק בן אמו"ז

מוהר"ר נתן שפירא שפ"ג לפ"ק בלובלין

ויצחק בא מבא באר לחי רואי והוא יושב בארץ הנגב ויצא יצחק לשוח בשדה וירא והנה גמלים באים. פליגי בה תרין אמוראין בארעא ותרין מלאכין ברקיע ומנו מיכאל ואוריאל לדברי קצת מלאך שנראה לאברהם בעקידה הי' מיכאל וקצת מהם אומרים שהוא אוריאל ותרווייהו איתנייהו כי מתחולה ויקרא אליו מלאך ד' הי' מיכאל כ"ג שלמעלה שממנו יניקת אברהם לתתא שהיה אז כהן שירש ממלכי צדק בזכות שהקריב ב קרבנות הרבה ושפך דמן של רשעים והוא הי' אז אפיטרופס נהורא ימינא וטען נגד סמאל כמבואר במלת קח נא בגי' כח סמאל הנה איל בגי' מיכאל אח"כ כשהקריב את יצחק בא אוריאל לקבל קרבנו בדמות ארי שרבע ע"ג המזבח כשזכו ישראל והוא שיוציא בשעת יציאת נשמה כי נפשו יצאה והוצרך לבוא לג"ע ואוריאל הוא המוליך לג"ע:

והנה נחלקו רז"ל ויצחק בא מהיכן הוא בא ח"א מבית מדרשו של שם ועבר וח"א שבא מג"ע. והנה קרא ומתניתא מסייע להדין דאמר מג"ע בא יצחק שהי' שם ג' שנים מיום שנעקד ע"ג המזבח עד יום שמזדווג לו בת זוגו. קרא מה שאמר ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה קשה יצחק היכן הי' למה לא הזכירו הכתוב שלא הספיד אותה כהלכה הלא אחת היא לאמה זה יצחק שיולדת לעת זקנתה. אבל הענין לפי שלא היה אז יצחק בזה העולם לכן כשראתה אותו רבקה שאלה מי האיש הלזה ההולך לקראתינו ויאמר העבד הוא אדוני וקשה וכי דרכה של רבקה לשאול וללכת אחרי הבחורים אם דל אם עשיר ורש"י פי' ראתה אותו הדור הקושי' יותר חזקה בשם אמ"ז מוהר"ר נתן ז"ל מהראדני שמעתי היה לה לומר מי האיש הזה למה אמרה הלזה אלא שנזרקה בה נבואה שהוא בן ה"ה דהיינו בן אברהם שנתוסף לו ה' ובן שרה שנשתנה שמה למעליותא להיות לה זרע כי אלה תולדת שמים וארץ בה' בראם (בראשית מז) ה"א לכם זרע והי' ל"ז שנים כשנעקד לכן אמרה הלזה ואנא אוסיף נופך משלי וכי מה רמזה בזה מה לי שהוא בן ל"ז או יותר אבל יש בו סוד גדול כי יש להקשות עוד למה השיב אליעזר הוא אדוני הל"ל בן אדוני וי"מ לפי שנתן כל אשר לו דייתקי ליצחק הי' הוא האדון שלו ממש א"כ למה אמר לבן ותהי אשה לבן אדוני אבל הענין כשראתה רבקה את יצחק שהוא מסטרא דדינא לכן אמרה מי האיש הלזה שהוא מבין תרין נוקבין תרין ההין שהם תרין פיות דחרבא דקב"ה והוא בן ל"ז לקביל ל"ז אלהים של מעשה בראשית גם ל"ז עולה הבל הוא ה' כמבואר בתקוני' גם ראתה שעלה לה"ב אש גם ראתה שהוא מסטרא דנוקבא כמ"ש המלאכים והנה בן לשרה אשתך לכן הוצרך לצאת נפשה (איוב יד) כי אדם ילוד אשה ר"ל מי שהוא מסטרא דנוקבא קצר ימים ומן הדין הי' לאברהם ושרה לחיות עוד שנים כמ"ש ואברהם ושרה זקנים באים בימים כי בת זוגו ממש היתה וגם אמנה אחותי בת אבי היא מן עולם הנשמות בת אביו ודאי כי כל הנשמות באין מאבא מחכמה עילאה אך לא בת אמי בזה העולם וא"כ היו ראוין לצאת נשמתם בבת אחת ואחר ל"ז שנים מת אברהם ז"ש ויהיו בגימ' ל"ז שהיתה ראויה לחיות עוד רק שלפי שנפש יצחק מסיטראה בעלותו עד להב מזבח יצאתה נשמתו ונפשה, היתה קשורה בנפשו לכן הוצרך גם למות אז ולפרוח רוחא ברוחא באתדבקותא חדא