מגלה עמוקות חלק א קנט

חשך האחד ג' ימים ראשונים ואח"כ נא קמו וגו' ז"ש מתחילה חשך לבד ואחר כך ויחשיך. עוד אמר חשך אפילה שהיה חזק יותר ושני טעמים איתנהו בקרא אם מטעם פושעי ישראל אמר (שם קה) ולא מרו את דברו שילכו מן גלות או על המצריים שיתנו להם להשאיל ולא למרות את דברי ישראל שמבקש ממנו לשאול כסף וזהב ז"ש (שם) ויוציאם בכסף וזהב לכן שלח חשך שיתנו להם המצריים כסף וזהב וטעם שני (שם) ואין בשבטיו כושל שלא יהיה עוד מסרבין לצאת מן הגלות ולפי דברי חמי ז"ל שתירץ ב' קושיות כאחד (ברכות ו) בענין דבר נא אין נא אלא בקשה כדי שלא יאמר אותו צדיק ועבדום קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם ואם אברהם לא יהרהר אחר מדותיו איך לא יקיים הקב"ה דברו ועוד הלא יותר טוב שלא יהי' להם פתחון פה ליקח את שלהם כאשר תבעו בימי אלכסנדרוס שיתן להם מה שהסאילום אבותיהם במצרים ויותר טוב לקנות מן ביזת הים שהי' יותר מביזת מצרים. והתירן הקב"ה ידע שסגר עליהם המדבר ועיקר יציאה שלהם על הים וביזת הים הוא עיקר רק ביזת מצרים הוא שלא ידבר אותו צדיק שלא קיים בהם רכוש גדול כי ממצרים יציאה שלהם לכן אמר נא לשון בקשה וז"ש שלח חשך ויחשיך יום א' על הים שהיה ענן אור לישראל וחשך למצריים והטעם שלא מרו את דברו שלא יאמר ועבדום וענו אותם קיים בהם שלא המרו בזה את דברו של הקב"ה שהבטיח להם הקב"ה שיצאו ברכוש גדול ר' יהודה אומר הגיגית זו במה מכסין אותו מיניה וביה כן רשעים מכסין אותם בחושך מדמה רשעים לכלי חרס שאין להם תקנה בשבירתן וזה ענין שמעתתא דיומא הקדרין והזגגין שהיו מהלכין זה אחר זה ונתקל הראשון ונפל השני בראשון ראשון חייב בנזקי השני הענין הגוים נמשלו לכלי חרס וישראל הם הזגגין כי הם יש להם תקנה כמו כלי זכוכית שמתקנין אותם בנפיחה וכן איתא במדרש על פסוק (תהלים ב) ככלי יוצר תנפצם שהמין רצה לדייק שאין תחיית המתים שהרי כלי חרס אין להם תקנה והשיב ככלי יוצר תנפצם שבכלי זכוכית יש תקנה וכן ישראל נדמו לזכוכית שהם דומיא דמרא' שמראין בה כן כל מה שאדם עושה כן עושין למעלה אדם פותח פיו בתפלה כן פותתין לו למעלה וכן מי שעוצם ידו עוצמין לו מלמעל' שהיו מהלכין זה אחר זה כי כבר חלקו יעקב ועשו (בראשית לג) יעבר נא אדוני לפני עבדו ויעקבהו עשו (שם כה) וידו אוחזת בעקב עשו ונתקל הראשון ויצא הראשון אדמוני ומחרף ומגדף בכל יום ונתקל השני בראשון שישראל נפלו תחת ידו ושעבוד מלכיות מעכב ישראל כל טוב בעולם

יהי כן י"י עמכ' כאשר אשלח אתכ' וגו' לא כן לכו נא הגברים. במדרש שוחר טוב (משלי טו) שפתי חכמים יזרו דעת אלו ישראל שמייחדים שמו יתברך ערב ובוקר (שם) ולב כסילים לא כן אלו המינים שאומרים טומטום הוא העולם ד"א שפתי חכמים יזרו דעת אלו ישראל שעושים זר לארון שנאמר (שמות כה) ועשית זר זהב לארון ולב כסילים לא כן אלו או"ה שנעשים זרים למקום ד"א ולב כסילים לא כן אמר הקב"ה אני בראתי את העולם בכן שנאמר (בראשית א) ויהי כן ואתם אומרים לא כן חייכם (תהלים א) על כן לא יקומו רשעים במשפט בדרך הדרש על ג' עמודים העולם עומד על זה אמר פרעה מי ומי ההולכים ר"ל מי הם המגינים לפניכם כד"א (שם טו) מי יגור באהליך ומי ישכון בהר קדשך לז"א מי ומי והשיב משה בנערינו תרין ובזקנינו חד שהם ג' אבות יצחק ויעקב נקראו נערים ואברהם זקן חד והם ג' עמודים תורה עבודה ג"ח ולכן דרש מתחילה פסוק שפתי חכמים יזרו על תורה זר של ארון שישראל עוסקים בתורה משא"כ או"ה ד"א על עמוד של עבודה שהוא זר של כתר שכותרין ישראל בתפלתם ובקריאת שמע בכל יום שהוא עמוד העבודה יצחק איזה היא עבודה שבלב הוי אומר זו תפלה ד"א השלישי א"ר יודן אמר הקב"ה אני בראתי עולמים ב"כן שהוא חס"ד בגימ' (שם פט) אמרתי עולם חס"ד יבנה שנאמר ויה"י כ"ן שהוא בגי' מיכא"ל שהוא שר החסד ורשעים אומרים לא כן שאינם מאמינים בחסד אל על כן לא יקומו רשעים במשפט. במדרש רשעים תרין חטאים תרין הרי ארבע מלכיות ע"ז אמר פרעה בכאן אתם אומרים כן יהי כ"ן י"י זה הוא עמכם ולבבו לא כ"ן יחשוב וידמה כי לב רשעים ל"א כ"ן או ענין פסוק זה פרעה אמר לא ידעתי את י"י וכפר בידיעה והקב"ה גילה סוד דעת בימי משה מה שלא (שם קמז) עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום לכן אמר הקב"ה ואני ידעתי ז"ש שפתי חכמים יזרו דעת שהם גילוי סוד דעת אבל לב רשעים לא כן שכפרו בידיעת הש"י כן אמר משה למען תדע כי אין כמוני בדרך הפשט שפתי חכמים יזרו דעת לשון זורה (משלי טז) ועל שפתיו יוסיף לקח ר"ל שיחת חולין שלו הכל תורה דעת אף שלא במתכוין יש בשפתיו תורה אבל לב כסילים לא כן ר"ל אע"פ שמשים על לב דברים אין בהם דעת. או להיפך ע"ד (שם יד) בלב נבון תנוח חכמה ז"ש שפתי חכמים יזרו דעה לשון זיארי בגמרא (ע"ז דף ם) שהוא כובש דברים נאמן רוח מכסה דבר אבל לב כסילים לא כן אינו משמר הדברים רק (משלי יא) הולך רכיל מגלה סוד לפי שבני (שמואל ב כג) בליעל כקוץ מנד כמ"ש בזוהר שמי שאינו מסיטרא דקדושה כשאומרים לו קבלה הוא כקוץ מנד שאינו יכול לסבול עד שיזרוק אותו בחוץ ז"ש שפתי חכמים יזרו דעת על סוד הקבלה ולב כסילים לא כן ואינו יכול לסבול אותו כלל א"י לב כסילים לא כן שהוא איסתרא בלגינא שאין אורח שלהם להניח איסתרא בכיס רק בלגינא

ע"ד מת"י יהי"ה ז"ה לנ"ו. בגי' מרכב"ה שלימ"ה היא להם למוקש או עד מתי יהיה זה שהוא שלנו היינו קליפה בעצמה ע"ד מת"י יהי"ה ז"ה בגי' משי"ח ב"ן יוס"ף לפי שכמה פעמים הקדיש שמו