מגלה עמוקות חלק א קנז

נטל הקב"ה עפר מתחת כסא הכבוד. (במדבר כג) מי מנה עפר יעקב שנטל נשמותיהם מתחת כסא הכבוד גם אותיות התורה ג"כ ס' ריבוא סחרין לכורסיא שהוא עולם הכסא ועם אותן הנשמות נמלך הקב"ה וברא את העולם (ד"ה א ד) המה היוצרים וגו' עם המלך במלאכתו ז"ש שמאותו עפר שתחת כסא הכבוד ברא בו העולם והצרורות הן הן נשמות צדיקים אשר צרורים בצרור החיים הן הן אבות העולם וצדיקים ז"ש כובד אבן על לחה אבן שהם אותיות התורה לח"ת בא"ת ב"ש כס"א ונטל החול ישראל נקראו החול שנטל הקב"ה אותן ג"כ ממקום (ירמיה יז) כסא כבוד מרום מראשון וכעס אויל כבד משניהם שעל שניהם כפר פרעה על התורה אמר מי י"י אשר אשמע בקולו שיתן תורה (דברים ד) השמע קול אלהים ואת בני ישראל לא אשלח. או לפי ששני מעלות הן לישראל כמ"ש (ישעיה מג) מאשר יקרת בעיני נכבדת כמה יקר אתה בעיני שקבעתי זיו אקונים שלך בכסא כבוד ולא עוד שלכולם לא נתתי מענין ולך נתתי מענין והוא מעלות ישראל על שהם ממקום קדוש והם מעלות מהות ומעלות כמות ופרעה כפר בשניהם הנה עם בני ישראל רב שיש להם מנין ועצום שנתן להם (תהלים סח) עוז ותעצומות לעם וע"ז אמר הבה נתחכמה לו פן ירבה שני משמעות רב ריבוי הכמות וגם לשון חשיבות (דברים א) ככוכבי השמים לרוב. ז"ש כובד אבן הקב"ה נתן כבוד לישראל וקראם אבן שנשמתם נטולים מתחת כסא הכבוד ונטל החול ר"ל שנטלם ונשאן שנקראו חול לריבוי כחול אשר על שפת הים וכעס אויל כבד משניהם שפרעה הרשע כפר בשני מעלות אלו וחטא בשני אלו שהיה אומר נתחכמה לו פן ירבה והקב"ה אמר כן ירבה וכן יפרוץ האחד על הריבוי ואחד על העילוי. ראוים היה ישראל לירד בשלשלאות של ברזל רק זכות יעקב גרם שבאו בעבותות האהבה ע"י יוסף ז"ש כובד אבן הקב"ה עשה כבוד לישראל אב"ן ע"י אב ובן ירדו לשם והתנשאות משה רועה של ישראל היה ע"י החול שהרג את המצרי ויטמנהו בחול. וכעס אויל כבד משניהם על שהרשיעו על משה ועל ישראל כמ"ש יתרו (שמות יח) ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד וגו' אשר הציל את העם וישמע יתרו אשר עשה למשה ולישראל עמו הרי שעשה שני חלוקות למשה לחוד ולישראל לחוד ז"ש כעם אויל כבד משניהם שבשניהם חטא חט כל אחד מיוחד לעצמו. כובד אבן שם בן ד' כ"ו באותיות ב' רתיכין ופרעה כפר בכל רתיכין של מלך הכבוד (תהלים כד) יי צבאות הוא מלך הכבוד כי באותיות כבוד נרמזין כל רתיכין כ"ו ב"ד ז"ש כעס אויל כבד משניהם

ל"מען ש"תי א"ותותי אלה בקרבו רזא עלאה שנפרע הכל בסיבוב שני שלו. בהאי קרא ומבואר בכאן רזא דגלגולא שנפרע הכל בסיבוב שני שלו. והוסיף אח"כ (שמות יד) שלישים על כולו בכאן היה שש מאות רכב ואח"כ הוסיף שלש והיה (שופטים ד) תשע מאות רכב ברזל. ונרמז בראשי אתוון בחושבן סיסר"א בשם שנשתרבבו הקליפות בימיו ד' ועמדו על ד' אח"כ בימי יעל ופרעה נקרא פה רע סוד גדול מסודות התורה שהוציא הקב"ה אח"כ (ירמיה טו) יקר מזולל כפ"י תהיה ר"ל שיצא מז' בעילות שבעל אותו רשע מבעילות שלישית שאמר בלשון נקי (שופטים ה) שכב משא"כ בכל בעילות תאר בלשון מגונה (שם) כרע נפל (משלי טו) ולב כסילים לא כ"ן שהוא נוטריקון כ"רע נ"פל דאתמר עליהו (תהלים א) לא כ"ן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח ע"כ לא יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים משא"כ בביאה שלישית אתמר ביה שכב שמבני בניו של סיסרא למדו תורה ברבים והוא מיסוד הורה שבע"פ דכולהו אליבא דר"ע דתלמידיהו הוי. ז"ס פרעה פה רע כל יקר ראתה עינו שדרשו רז"ל על פסוק זה שהוא ר"ע (איוב כח) בצורות יאורים בקע וכל יקר ראתה עינו רזא עלאה איכא הכא שמתחלה היה בסוד הטיקלא בתוך אותם יאורים דעליהו אמר פרעה (יחזקאל כט) יאור לי ואני עשיתי והוא עומד על היאור רזא דיאורים מבואר בזוהר בהא פרשתא והנה מתחלה היתה נשמתו וניצוצו בין אינהו יאורים רזא (שם) התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו. ז"ס אמר ר"ע כשהייתי עם הארץ. מי יתן לי ת"ח ואנשכנו כחמור בין אינהו חמורים (שם כג) אשר בשר חמורים בשרם ודעת הקדמונים שאמר יעקב בראשית מט) יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים שהיה אז (שמות כג) רובץ תחת משאו אח"כ ברוב הימים (בראשית מט) וירא מנוחה כי טוב ויט שכמו לסבול עול תורה (איוב כח) כל י"קר ראתה עינו ז"ס דאתמר גבי פרעה (שמות יד) ולא נשאר עד אחד גם אצל סיסרא ולא נשאר עד אחד שלא היה לו שום ענין רק עבור ר"ע שיצאה נשמתו באחד ואותו ניצוץ הוכרת לברא. (שופטים ד) ודבורה הנביאה שהיתה תאומה יתירה שנהרג עליה הבל שהוצרכה בסיבוב שלישי לשיר השירה ביום ההוא דייקא מה שלא שרתה בשעת יציאת מצרים (שמות יד) ויושע ה ביום ההוא אבל ותשר מרים והיא לא נזכרה בההוא שירה וניצוץ בעלה היה ברק (תהלים יח) ברק ויפיצם לכן נקרא בן אבי נועם כי הוא מרא דמזמור (שם צ) ויהי נועם י"י אלהינו שתיקן ע"ש (משלי ג דרכיה דרכי נועם לכן נקרא (ד"ה א ד) אבי סובו (שם) אבי זנוח (שם) אבי גדור לכן אמרה דבורה (שופטים ד) אפס כי לא יהיה תפאר"תך על הדרך דרגא דמשה (ישעיה סג) מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם. גם ר"ע לקיבלה בתורה שבע"פ (איוב כח) בצורות יאורים בקע כל יקר ראתה עינו יותר ממה שראה משרע"ה והנה המלך נהפך למשנה ואח"כ בדור ההוא ואז פרע הקב"ה לדגים שבים שנחל (שופטים ה) קישון