מגלה עמוקות חלק א קנה

המדרש שמדמה ד' מלכיות לד' נהרות בפרשה בראשית בבל פישון מדי גיחון חדקל יון פרת אדום הענין (משלי כא) פלגי מים לב מלך ביד ה' לכל אשר יחפוץ יטנו האי קרא קשיא הל"ל בקיצור לב מלך ביד ה' מאי ענין פלגי מים. פשטא דקרא כמו. שהמים גוזר הקב"ה כשישראל עושין רש"מ שיבאו על מקום שבני אדם דרים. ואם אינם עושים רש"מ באים על מקום שאין הנאה בהם כי בר"ה גוזר הקב"ה ז"ש תשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה ז"ש פלגי מים שהמים שהקב"ה מסבב אותם לטובה ולרעה כן לב מלך ביד ה' לכל אשר יחפוץ יטנו. או שבא לדמות כמו שפלגי מים הם ד' נהרות אעפ"י שהם יפרדו לד' ראשים מ"מ כולם כאחד מקבלין מן הנהר יוצא מעדן שהוא סוד נהר העליון שהוא כמו מרכ"ז היוצא מן העיגול ועז"א שלמה (קהלת יב) דברי חכמים כדרבונות וכמסמורת נטועים כלם נתנו מרועה אחד שהוא מרמז על מרכ"ז שהוא בגימ' מרכב"ה כי מרכבה כלו תלוי במרכז כמו המסמר שהוא נטוע באמצע הגן וז"ס (בראשית ב) עץ הדעת טוב ורע בתוך הגן ומתרגמינן במצעי"ת גינתא לכן תור"ה בגימ' א"מציע"ת כי הוא כמו מרכ"ז בתוך העיגול ז"ש (קהלת יב) ויתר מ'ה'מ'ה' בני הזהר מר"כז ה"יוצא מ"ן ה"עיגול לכן דרש בזוהר ענין ד' נהרות על ארבעה שנכנסו לפרדס פי שונה הלכות וכו' והן הן ד' דרכי תורה על ד' עולמות (בראשית ב) משם יפרדו והיו לד' ראשים על ד' חלקים אבל כולם נתנו מרועה אחד הכל שב אל מקום אחד אע"פ שאלו מטהרין וכו' אל אחד אמרן שהוא סוד נהר העליון שממנו נטף טלא בכל יומא בזוהר פ' בשלח ז"ש (משלי כא) פלגי מים מי שרואה ד' נהרות ומבין שכולם תלוין בנהר הוא המוציא והמביא אלו ד' נהרות (במדבר כז) על פיו יצאו ועל פיו יבואו כן בזה רואה האדם של"ב מלך ביד ה' לכל אשר יחפוץ יטנו הקב"ה מטה השר של מעלה לכל אשר יחפוץ בזוהר ויאמר אל עמו השר של מעלה נתן כן בלבם ז"ש פלגי מים ר"ל עצה היעוצה להשליך למים ז"ש לב מלך ר"ל מי הוא לב מלך פרעה הוי אומר המלאך שנתן בלבו הוא ביד ה' הקב"ה עשה עמו מה שחפץ לכל אשר יחפוץ יטנו. (משלי טו) לב כסילים לא כן אחיזתם מן לב של הבל שהם חרטומי פרעה יוחנ"י וממר"א וישלך אי"ש מטה"ו בגי' יוחנ"י וממר"א אחזו בשמא"ל שהוא בגימ' שר של גיהנם ערסיא"ל ויעשו גם הם חרטומי מצרים בלהטיהם כן עליה אתמר (משלי כ) מים עמוקים עצה, בלב איש אחיזתו מן לב של הבל רע בליעל שהוא בלעם שנתן עצה על המים. (שם) ואיש תבונה זה משה דלה דלה לנו האיש ידלנה. (שם יט) רבות מחשבות בלב איש אחיזתו מן ל"ב ועצת ה' הוא תקום משה אחיזתו מן ה' של הבל. ועתה לכה לך מבע"ל לומר אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם כי משה לקח ה' מן אברהם ה' זעירא כמ"ש בתקונים ע"פ (ישעי' סג) בוקע מים לפניהם לעשות לו שם עולם

י"א חלקים נחלקו גלות מצרים. א' ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ארבע מאות ושלשים שנה והוא משעה שדיבר הקב"ה עם אברהם בברית בין הבתרים. ב' (בראשית טו) ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה וזה משנולד יצחק ג' משנולד יעקב (איוב כב) והי"ה שד"י בצריך שהם ראוים להיות ש"מ שנה בגלות מצרים ובדבר הזה טעה פרעה שחישב כיון שלא הועילה של יעקב שהיו שנותיו נחשבין לגירות א"הר גם כל שנותיו לא יהיו נחשבת כלל לגירות ויהיו ישראל תחת ידו עוד ק"ל שנה וזה שחלם לו חלום לסוף ק"ל שנה שירדו ישראל למצרים והק"ל נשמע בית פרעה שראה באיצטגנינותו וענין ק"ל שנה ולא ידע מה ניחו (ישעיה מז) ויושיעך הוברי שמים וגו' והוא חשב שזה הענין היא על אותן ק"ל שנה שחי יעקב שהיה בגירות לכן שאל ליעקב כמה ימי שני חייך וכי מה היה לו לפרעה לישאל אחר שנותיו אלא שראה באיצטגנינות שכל אותן השנים יהיו ישראל תחת ידו והשיב יעקב טועה אתה ימי שני מגורי שהם גירות מאה ושלשים שנה שנחשבין לגירות. ומה שראה פרעה בחלומו ק"ל הוא על לידת משה רבינו ע"ה שהיתה יוכבד בת ק"ל והולידה מושיען של ישראל ז"ש פרעה הבה נתחכמה לו פ"ן ירבה שרצה להוסיף מנין פ"ן על הגלות והוא לא ידע שזה ק"ל לדעתי הוא ז"ש יוסף (בראשית מז) והאדמה לא ת'ש'ם ר"ל לא יהיו במצרים ת' שנה ולא ש"ם שנה וכן אמר יעקב (שם מב) למה תתראו קרי בי' ת' תראו רד"ו שמה ונחיה מ'ש'ם ולא נמות שברו לנ"ו שישברו כל הת' שנה ולא יהיה רק מנין לנ"ו שהוא פ"ו. וכן גואל שלהם משה בצירת שמו נודע שהוא בן ד' ושדי כי מ' צורתו כ' ו' ש'ה' צורתו שד"י ש"ם וז"ש וידבר אלהים אל משה בשם זה נרמז אני ה' ושדי וארא אל אברהם וגו' רק בשם שדי לבד אבל ושמי ה' לא נודעתי להם אבל במשה נרמזו שני שמות אלו כנ"ל ז"ש (איוב כב) ו"היה ש"די בצריך מנין ש"ם בצרך אז יזכו לרכוש גדול ז"ש (שם) וכסף תועפות לך. ד' דעת תיב"ע שהיו ישראל במצרים רל"ב שנה מנין ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן מיום שפירש יוסף מאביו שהוא כ"ב שנה קודם רד"ו ז"ס שהראה הקב"ה לאברהם בברית בין הבתרים (בראשית טו) ב"תרו ל"קראת ר"ע ר"ת רל"ב הן הן ד' עולמות אבי"ע וכנגדם ד' כוסות כוס של קידוש שם ב"ן ומן שם ב"ן כוס שני בכאן ה"בן שואל מ"ה נשתנה יצירה תמן שם של מ"ה כוס של ברכה שם ס"ג כוס הלל הגדול שם ע"ב (שם) ויבתר אותם בתוך יציאות השבת שתים י"ה בשמים ו"ה בארץ. ה' דעת רז"ל רד"ו שנה מנין י"פ אהי"ה ובזה טעה משה וירא ה' כי סר לראות