מגלה עמוקות חלק א קנד

הראשון של נחש שבא מצד אשה לכן קרא לאשתו ועשתה כשפים לפניו ז"ש ויקרא גם פרעה במד' אין גם אלא אשה שנאמר (בראשית ג) ותתן גם לאישה ויאכל דרש גם על האשה והביא ראיה מעץ הדעת. וכן בסדום אמר (שם יח) עשו כלה ואם לא אדעה כשיעשו תשובה יפתח להם שער הידיעה. (שיר ב) קו דודי הנה זה בא מדלג על ההרים שחישב הקץ מן אבות העולם או קול דודי הנה זה בא שהגיע זמן הגאולה ות' שנה הוא מדלג על ההרים הן ד' מלכיות שפיזר הקב"ה כשראה שלא יכלו להתמהמה במצרים שלא נשארו שם כי איסור חמץ הוא במשהו כמעט רגע היו שקועין בקליפה לכן העמיק הרחיב על ארבע מלכיות והראה לאברהם (בראשית טו) אימה חשיכ' גדולה הכל הי' ראוי להיו' בד' מלכיות

וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'. נאמן הוא לשלם שכר גם נאמן ליפרע. לכן אמר ב' פעמים הקמותי את בריתי אתם לתת להם וגו'. וגם אני שמעתי וגו' הענין גם את זה לעומת זה עשה אלהים ר"ל שם של אלהים נחלק לשני פעמים גם ב' פעמים ג"ה בגימטריא אלהי"ם כי שני פעמים גם מצינו הא' (שם) גם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי הוא נאמן ליפרע עונש רשעים ז"ש ארץ מגוריהם אשר גרו בה כי באמת היו אותם השנים גירות (שם יג) אם יוכל למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה הרי גם נאמן לשלם שכר. נגד גם זרעך ימנה אמר גם אני הקמותי את בריתי אתם. נגד גם אה הגוי אשר יעבודו דן אנכי אמר גם אני שמעתי נאקת בני ישראל שעל זה אמר שר של מצרים ויאמר אל עמו ע' עקומה לפי שהוא שר של ע' אומות באותו שעה הבה נתחכמה לו שלא להוסיף על יסורין פן ירבה כי הקב"ה אמר (זכריה יא) אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה על שר. זה השיב הקב"ה למשה על למה הרעותה ומאז באתי וגו' ומזה הטעם שהרע תראה שהגיע זמן הגאול' מחמת שמוסיפין על הרעה. וז"ש פן ירבה על היסורין שנתן להם הקב"ה צבא ליסורין (איוב יד) כל ימי צבאי איחל והוצאתי את צבאות"י על ג' צבאות שהם במדרש צבא ליסורין וכשנסתלקו היסורין הגיע צבא שלהם לצאת ז"ש על צבאותם על קצבה שלהם שנתן הקב"ה קצבה ז"ש ונוסף גם הוא ר"ל אותו הפסוק גם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי על שונאינו ובזה ונלחם בנו ועלה וגו' על זה קאמר וגם אני שמעתי (משלי כט) חרפת אדם יתן מוקש במה שהרשעים מתייראין מגיע לידם הם היו מתייראין מזה הגם שלא להוסיף על שונאיהם לכן אמר גם אני שמעתי ר"ל אותו הגם שאמרו ונוסף גם הוא על שונאינו שמעתי שנתקיים בהם שהרי נאקת בני ישראל באה אלי אשר מצרים מעבידים אותם יותר מן הראוי ועז"א מקצר רוח ומעבודה קשה מקצר חסר ו' שהי' ראוי להם להיות במצרים מנין מקצ"ר ולא היו רק מנין רו"ח שהוא רי"ד לפי דעת פרקי ר"א שלא היו רק רט"ו שנה משנולד מנשה ה' שנים קודם רד"ו ואותה שנה שיצאו ממצרים היה משפט מצרים כל י"ב חודש הרי שלא היו בגלות רק מנין רו"ח שהוא נעלם איהים והטעם מעבודה קשה שהי' קשה עליהם לכן קצר הקב"ה זמן הגאולה או שאמר הקב"ה ליעקב אנכי אעלך גם עלה ז"ש גם אני הקמותי לקיים קרא גם עלה פתוח קברותיכם כמו שכתוב (תהלים עח) נגד אבותם עשה פלא ויוציאם ומבואר בפ' ועבדו"ם ועינ"ו אות"ם ס"ת של שם אחרון של ע"ב שהוא חשבון אלהי"ם שהיו ראוים להיות ארב"ע מאו"ת שנ"ה ס"ת ע'ת'ה תראה וכן יעקב אמר ואחר עד ע'ת'ה שהוא ס"ת וכן יוסף אמר (בראשות מד) ואת"ם על"ו לשלו"ם ס"ת בגי' אלהי"ם ז"ש וידבר אלהים

במדרש וארא שהוא סוד רתיכא דד' רגלין א"ל אלהי"ם הוי"ה (שדי) אדנ"י שהם ד' אתוון דשמא קדישא תרין מינייהו רחמים (תהלים קיח) א"ל הוי"ה ויאר לנו ותרין מינייהו דין והן הן שהראה הקב"ה למשה בלב"ת אש סוד גבורה עלאה גבורה תתאה ב"פ גבורה מנין לב"ת והוא סוד תב"ל שנקרא כן על שם שהוא עומד על דין קשה ודין רפה. נוטריקון א"ש הוא א"להים ש"די והוא סוד גלות מצרים ת' שנה כמנין ב' ב"ד אלו שהסכימו להיות ישראל בגלות. הנה יעקב התפלל אל שדי יתן לכם רחמים ולא נשארו בגלות רק מנין אלהי"ם. ז"ש וידבר אלהים אל משה וארא אל וגו' באל שדי שיתן רחמים על שם זה ולא יהיו בגלות רק קושי השעבוד מנין אלהי"ם. ולפי דברי ר"י החסיד שדרש ואר"א בגימ' יצח"ק לפי שממנו התחיל הגלות (בראשית כא) כי ביצחק יקרא לך זרע ונרמז במלת ביצחק שלא היו בגלות רק רד"ו ומנין ביצח"ק כמו שיעק"ב כולל א"ל אלהי"ם אדנ"י כן ביצח"ק כולל (תהלים נ) א"ל אלהי"ם הוי"ה א"דני והוא מנהיג בשמיטה זו בסוד (שם קה) ושבועתו לישחק בשין שורקת כי אות ש' בגימ' פ"חד י"צחק והוא בגי' (בראשית א) ר"וח א"להים מרחפת על פני המים והוא משה דאתמר עליו מן המים משיתיהו אבות שהיו מתחלה בג' עולמות אברהם בעשייה תמן שם של אל אדני יצחק ביצירה תמן אל י"י יעקב בבריאה אל שדי צירוף בי"ת אלהי"ם כשראה יעקב קושרי כתרים אמר (שם כח) מה נור"א המקום הזה הכי הוי אל"ף רנ"ו (שם) אין זה כי אם בי"ת אלהי"ם. אח"כ כשתקנו שלש תפלות זכו שלשתן בבריאה ז"ש וארא אל וגו' באל שדי הוא בריאה אבל ושמי ה' שהוא עולם האצילות תמן לא תשכח רק שמא דהוי"ה. אבל משה זכה לשם ה' לעולם אצילות לכן אמור לבני ישראל

במדרש מפני מה מדמה מלכות לנחש מה נחש מעוקם וכו'. הענין ע"פ הזוהר במאמר ר"א ע"פ ירמיה מו) קולה כנחש ילך ענין הנהגת השכינה בזה העולם כענין הנחש אעפ"י דמאיך רישיה וזונבא דיליה לעילא אפ"ה הנהגה באה מן הראש שהוא למטה. וזה ענין