מגלה עמוקות חלק א קמג

בשמים בתכלית הגובה בגבהי מרומים ואתה על הארץ תחת השפלות ואלף אלפי אלפים ורבי רבבות חיילות ומשרתים טהורים וטמאים וכמה מקטרגין עומדין זה לעילא מן זה (שם) על כן יהיו דבריך מעטים כי (שם י) כקול הסירים תחת הסיר וגו' כ"ש ויום המות של שמואל היה מיום הולדו כי ביום שנולד דברה אמו מיתתו

בז"ח (דף פג) מקשה כתיב ושמואל א ג) והנער שמואל משרת היה וכתיב (תהלים צט) ושמואל בקוראי שמו שקול כמשה ואהרן ואיך קרי ליה נער דהא כמה דרגין אינון לא הוי מטי לדרגא זעירא דמשה כ"ש למהוי שקול כתרוויהו הא קרא הוא משה איהו מהימנא נביאה עלאה על כל נביאה ואהרן בכהניו כהנא עלאה דסליק על כל כהנא ע"ד הדרש כמ"ש רבי הם ישמשוני בחיי הם ישמשוני במותי וכו'. והענין כי הצדיקים עומדין כל אחד לאחר מיתתן כפי שירותו שהיה בעולם הזה כן הם עושים בעולם הבא זה השירות ואותן עבודתן בהאי עלמא כמ"ש הוי מתלמידיו של אהרן והלא אהרן כבר מת אלא מי שהוא רודף שלום בזה העולם כן הם עושים בעולם הבא ומתפללין ועושין עבודתם בההוא עלמא ומי שהוא רודף שלום בזה העולם זוכה לישב בצל תלמידיו של אהרן בעו"הב כי כל הרודפים שלום מסתופפים בצלו וכן ארז"ל בפ' הפועלים. ז"ש משה ואהרן בכהניו כמו ששמשו בכהונה בחייהם בכהונת הקב"ה כן הם עד היום בכהונם עומדים וכן שמואל עד היום בההוא עלמא בקוראי שמו ז"ש (דברים יח) וכי יבא הלוי מאחד שעריך על ההוא עלמא אתמר ובא בכל אות נפש ושרת בשם ה'. פרשתא דא ברזא דחכמתא אבל עתה על שמואל אתמר (שם) לבד ממכריו על האבות שהוא תיקון כ"ד משמרות בעלמא תתאה והוא מחלק אותם למעלה. ע"ד הקבלה יש להתעורר חנה אמרה (שמואל א א) וזכרתני ולא תשכח את אמתך שהוא כפל אבל לפי שחנה בקשה מהקב"ה ונתת לאמתך זרע אנשים שיהיו שקול כמשה ואהרן ר"ל שיהיה נשמתו מסיטרא דדכורא וימלא מקום משה ואהרן דהיינו משה היה יניקתו מן תורה אהרן מן יסודה לכן אמר' וזכרת את אמתך שיהיה מסיטרא דזכירה ולא שכחתני שיהיה מסיטרא דשכחה כדאיתא בזוהר ע"פ (איוב כח) קץ שם לחשך כי שכח אותיות חשך ולא זכר שר המשקים כי לא היה חלומו מסיטרא דזכירה רק מסיטרא דשכחה ומי שהוא מסטרא דנוקבא הוא קצר ימים ועז"א (שם יד) אדם ילוד אשה קצר ימים ר"ל מי שהוא מסיטרא דנוקבא כדוד שהיה נפל לפי שהיה מסיטרא דנוקבא כמ"ש (תהלים קטז) אני עבדך בן אמתך מסיטרא דנוקבא וכן יצחק כדלעיל בפ' חיי ובראשית יח) וכן חבקוק (מלכים ב ד) את חובקת בן לכן מת ולפי שחנה הרבית לדבר ונתת לאמתיך זרע אנשים גרמה אע"פ שהיתה נשמתו אצולה מתרין ירכין קשוט שקול כמשה ואהרן תרין פלגין דגופא לכן תרווייהו בלשון יחיד בכהניו שניהם הם אחד ושמואל בקוראי שמו. ר"ל בשמו שאנו רואין שקראה אותו שמואל בזה אנו רואין שהוא כלול משניהם שהיו ראוי להיות שמו שאול (שמואל א א) כי מה' שאלתי"ו רק נקרא שמואל. (שם נתתיו לה' כל ימי חייו שיהיה ממדרגת משה סוד תורה כמו שיעקב היה בראשית כה) איש תם יושב אוהלים היה מלבר ומשה מלגאו וכן שמואל היה מזה הצד מנשמת משה גם וישב שם על עמוד עבודה שהיה מדריגת אהרן וכן היה שמואל כלול מתרין ירכי קשוט משה בהוד אהרן בנצח ואית דאמרי איפכא ותרווייהו איתנייהו ושמואל תיקן ירך יעקב (שמואל א א) ואלהי ישראל יתן את שלתך חסר א' כי לאריכת יומין שהוא סוד אריך לא זכה שמואל לכן ב"ן שנה היה וזה נרמז שהיה באותו הצד בשוה למשה ואהרן אבל במה שאמרה לאמתיך גרמה שיהיה מנוקבא ולא מדוכרא לכן קוראים א' תלוי כי לא זכה שמואל לא' ז"ש הרוצה ליהנות יהנה כאלישע שמעתי בשם ר' שמואל בן מוהר"פ לפי שהיה מעלמא דדוכרא אבל שמואל מעלמא דנוקבא וכן לא היה רק ב"ן שנה ומן שם ב"ן שהוא בה"א אחרונה של השם. ז"ש ה' אלהי ישראל יתן את שאלתך אשר שאלת מעמו ר"ל שיהיה נשמתו מן אותן תרין למודי ה' נרמז בראשי אתוון א"שר ש"אלת מ"עמו ר"ת אהרן שמואל משה א' הוא סוד דוכרא כמ"ש בזוהר פ' מקץ ע"פ (בראשית מב) כלנו בני איש אחד נחנו בלא א' שהיו בנוקבא אבל כשהיה יוסף עמהם אמרו (שם) שנים עשר אחים אנחנו בא'

ויאמר משה מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל וגו' וזה לך האות. בדרך השכל משלשה צדדים לא היו ראוים ישראל לצאת מצד הפועל מצד הפעולה מצד המתפעל מג' תנועים הן מה שבין מה שממנו מה שאליו כנגד מה שאליו א' מי אנכי שאינו ראוי מעצמו נגד מה שבין א' כי אלך אל פרעה שהוא מלך קשה נגד מה שממנו אמר כי אוציא את בני ישראל שהם מצד עצמם אינם ראוים לפי שהם בעירום ובחוסר כל. וכנגד ג' אלו השיב הקב"ה נגד מה שבין שהרי פרעה מלך קשה כי אהיה עמך אם הוא מלך קשה (משלי כא) פלגי מים לב מלך ביד ד' לכל אשר יחפוץ יטנו. נגד מה שממנו שהוא אינו ראוי לזה אמר אדרבא הוא ראוי לכך וזה לך האות שאתה כבד פה וכבד לשון וזה נעשה לו כשהיה בן ג' שנה כדאיתא במדרש שלקח כתרו של פרעה מעל ראשו עד שהאיצטגנינום אמרו שזה יקח ראשך מעליך ויהיה המושיע עד שיעצו יחדו להביא קערה עם גחלים וקערה עם דינרים ומשה רצה לבחור בטוב ולמאוס ברע כי לכך נוצר כמ"ש ותרא אותו כי טוב עד שבא גבריאל והושיט ידו לגחלים והוא נכוה בידו ונגע יד לפה ומזה נעשה