מגלה עמוקות חלק א קמא

בוכה זה מט"ט

ותהר האשה רזא יוכבד גלגול חוה כמו שא"הר ק"ל שנה פירש מאשתו עד שהוא הוליד שת הוא גלגול משה גם עמרם פירש מאשתו בת ק"ל שנה והוליד למשה גלגול שת לכן נקראת בת לוי שעתה מחדש נתעברה בה נשמת חוה ובזה חזרה לנערותיה ז"ס ותהר האשה היא (שם ג) האשה אשר נתת עמדי חוה לכן כשנולד משה כי תיקן מ' של מות ותרא אותו כי טוב הוא ורזא דא כי מן המ"ם משיתהו שתיקנה מ' של מפריו והביאה מ' של מות בעולם ועתה נתקנה וכמו שאד"הר ק"ל שנה הוליד רוחין ושדין והיו ניצוצין שלו מלובשין ברע ועתה הוצרכו לירד למצרים ולהיות ק"ל שנה שם לתקן אותם ניצוצות של ק"ל שנה שקלקל אד"הר ומיד כשסיימו אותן ק"ל שנה נולד שת שהוא משה ואותן שטף מים רבים משה מן המים משיתהו שתיקן ענין שת לכן ותרא אותו כי טוב ר"ל אותו ראתה כי טוב הוא קאי על אדם הראשון שנתקן עתה בלידתו ולכן אמר פרעה הב"ה נתחכמ"ה על משה בגימטרי' הק"ל שני"ם וקהלת אמר שג"ם זה הבל על גלגול הבל ר"ת שג"ם ש"ת ג"לגול מ"שה. יעקב אמר (בראשית מז) ימי מגורי מאה ושלשים שנה לתקן שופרי דאדם קדמאה בכל אותן ק"ל שנה מעט ורעי' היו בימי אד"הר ועתה נתקנו נשמות גרים. וילך איש מבית לוי מסיטרא דדינא (שם ד) אז ה"וחל ל"קרוא ב"שם ד' ר"ת הבל שנתגלגל בדורו של אנוש והוא שת וכפר בע"ז וגם הוא גלגול של משה דאית ביה (שמות טו) אז ישיר משה זה כוונת הזוהר בראשי' משת אתייחסו כל דרין בעלמא אז הוחל לקרוא אז בההוא דאתמר ביה כי מן המים משיתיהו אז הוחל למיתי בגלגולא ההוא דאתמר בי' אז ישיר משה וגו' עיין זוהר בראשית הרי שנשמתו מחכמה עלאה נפקא תמן תורה קדומה אלפים שנה לעולם כי עולם הבנין מתחיל מחסד ב' ספירות חסד כי כל ספיר"ה בגימ' שנ"ה הרי חכמה סוד (דברים לג) וירא ראשי"ת לו וכן דרש בראשית בזכות משה נברא עולם

ותקרא שמו משה כי מן המים משיתיהו ויהי בימים ההם ויגדל וגו' סמיכות הפרשות להדדי. הענין כי ק"ל שנה לפני לידתו היו נולדין מן רע של קרי אדם הראשון ועתה נולד הוא דוגמת שת שנולד לסוף ק"ל דמותו וצלמו של אד"הר (בראשית ד) שת לי אלהים זרע וגו' לכן מיד ויהי בימים וגו' בא משה ונקם נקמתו להרוג אח קין לקיים קרא (שם ט) שופך דם האדם באדם ההוא עצמו דמו ישפך ז"ש ויצא אל אחיו וירא, בסבלותם טעם עבודתם הקשה היה עבור ניצוצות הנידחות שהוצרכו ללבן ולצרף וירא איש מצרי מכה איש עברי ומי היה המצרי ז"ש מאחיו פעם שנית שהמצרי היה אחיו של משה קין אחיו של הבל ויפן כה וכה אם יהיה עליו ניצוץ מה שיבא בקדושה כי כבר נתערבו (שם ב) עץ הדעת טוב ורע וירא כי אין איש שיצא מזה המצרי שיהיה נכנס בקדושה כי סמאל ובת זוגו היו משירייתי' דמצרי ההוא והרגו בשם המפורש מי שמ"ך לאי"ש ס"ת שם ג' של מ"ב ולפי שמשה היה (תהלים יב) מזוקק שבעתים והוא שביעי למטה והרגו בשם של מ"ב ז' שמהן (שם קמט) וחרב פיפיות ביד"ם הוא סוד שם של מ"ב שהוא בגי' ג"פ י"ד והוא חרב (שם) לעשות נקמה ב"גוים ר"ת נב"ל בסוד (שמואל ב ג) נבל ימות אבנר שהיה ג"כ מניצוץ הבל וכל ההרוגים נתקעים נ' של בינה בסוד ויפן כ"ה וכ"ה שהוא סוד נ' וירא כי אין איש שיתקן להעלות נשמתו נקמ"ה נוטריקון נ"שמה ק"דושה מ"ן ה"קליפה כי בסוד ההריגה מעלין נשמות קדושות שהם מסטרא דהבל אבל מזה האיש לא ראה שום הצלה רק שזה גרם שברח משה. אל יתרו כי שם ישב ע הבאר להוציא טיפות עשוקות שעשקו קין תאומה יתירה דיליה כמו שעשק יעקב להציל (קהלת ד) דמעת עשוקים ראה ג"כ באר בשדה והוצרך להשקות צאן לבן וגלל את האבן אשר על פי הבאר כן משה ולכהן מדין שבע בנות ז' טיפין דאזדריקו ובאו הרועים ויגרשום וישק משה את הצאן והוצרך משה לשמור צאן יתרו כמו שהוצרך יעקב לשמור צאן לבן וכן הוצרך דוד לשמור צאן נבל להוציא מן בלעם שהיה נחש הקדמוני כמ"ש (בראשית ל) נחשתי ויברכני ה' בגללך שהוצרך דוד להוציא טיפת אביגיל מן נבל שהיא בסוד לאה. ויואל מ"שה ל"שבת א"ת ה"איש ר"ת מלא"ה שניצוץ זה היה ג"כ מלאה ז"ס שאמרה נעמי (רות א) אני מלא"ה הלכתי. ר"ל מן לאה כי נעמי נעם י' ניצוץ לאה (שם) ורות דבקה ב"ה ניצוץ מלכות. ויתן את צפרה בתו למשה מה בא ללמדינו היא היתה התאומה יתירה דאתמר שם (בראשית יד) ואל קין ואל מנחתו לא שע"ה בגימטרי' צפר"ה בגי' למש"ה ז"ש איש מצרי הצילנו שהיה בן מצר שלה וגם דלה דלה לנו שהעלה אותם מן (משלי כג) באר צרה נכריה טיפין דילהון נתקנו לכן הוצרך משה להנהיג צאן יתרו

ענין מצרי שהרגו משה נרמז בפ' (בראשית ד) שבעתים יקם קין זה משה שהיה לו ז' שמות גם ליתרו ז' בנות וז' שמות והנה משה חטא בזה שהרגו לקין בלא עתו ובשם של מ"ב הרגו כדי להעלות נפשו ואז כשהרג את המצרי פרחה נפשו ממנו ונדבקה ביתרו לכן נתגייר יתרו באותו פרק וכפר בע"ז. לדעתי שהסוד שאמרו בנותיו של יתרו איש מצרי הצילנו ר"ל מאחר שהרג את המצרי בשם המפורש שם של מ"ב העלה נשמת קין. ולפי שגם יתרו נשמת קין למפרע קני והוא תיקון קליפת נגה יונית

ויפן כה וכה וירא כי אין איש. (ישעי' נ) הלך חשכים ואין נגה לו קליפה מלמטה למעלה