מגלה עמוקות חלק א קלו

והוא נע"ר חנוך נער (תהלים ל) ע"רב י"לין ב"כי ו"לבוקר ר"נה ר"ת עיבו"ר שהוא חודש עיבור. ובגימ' מטטרון שר הפנים כאן נרמז סוד שובבי"ם ת"ת (שם קלט) אם אס"ק שמים שם אתה ביגמ' אל"ף ק"ס כמנין י'נ'ק תינוק ינ"ק משדי אמו לכן מסוכן חדש עיבור את דבתם רעה בסוד (ירמיה ג) שובו בנים שובבים על אותן ניצוצון דאזדרקו שזה גורם אשה רעה חיה רעה אכלתהו. ויוסף היה מאסף לכל ישראל והוא מלקט כל הכסף אשר היה במצרים

שמו"ת בנ"י ישרא"ל הבאי"ם ס"ת תיל"ם שהם ת"פ מחנות של לילית. יענו אותם כן ירבה וכן יפרוץ. נרמז כאן רזא עלאה לפי הקדמת האר"י ז"ל שהיו ישראל במצרים בארץ חם שלא ידע פרעה רק מ"ח צרופי אלהים מן ק"ך צרופין דהיינו רק אותיות י"ם ובכל אות יש כ"ד צרופין הרי חם ויש בהם ר"מ אתוון כי ה' פעמים מ"ח בסוד (שמות יד) המים להם חמה ח'מ'ה זה שאמר לו הקב"ה (שם י) למען שיתי אותת"י אלה בקרבו שהם ע"ב צרופין הנותרים מסטרא דחסד היה נגוף למצרים ורפוא לישראל וזה סוד משנולדה מר"ים ונמצא עינוי של ישראל היה מצד אותיות אלו ולפי שגלות מצרים היה ע"י איש וביתו באו כבר שהוא אברהם ושרה כמ"ש הרמב"ן בפ' (בראשית יב) וירד אברם מצרימה כי הוא היה אבר"ם וגם מצרים נקרא כן מצרי"ם (תהלים קיח) מן המצר קראתי יה שהיה בשביל שהוא ב' אותיות האחרונות של אלהים שהוא סוד י"ם ויוסף היה במצרים לתקן ע"י כתונת פסי"ם לכן נענשו מדה במדה אותיות אלה ממש שהם י"ם בקרבו (שמות טו) סוס ורוכבו רמה בי"ם ולכן כאשר יענו אותם ר"ל באותיות כן ירבה וכן יפרו שהיו בני ישראל ר"ם רבוא ד' פעמים ס' רבו כמ"ש במדרש רבה כי תשא וז"ש לקמן ע"פ בנעורינו ע"ש. ואם לחשך אדם הרי מן פן עשתה רוח הקודש כן יה"י היכן אזלא מן פ"א נעשה כ' אכן הן הן יו"ד מתאן דמחה ב"הו עז"א כאשר יענו אותו במה שאמרו פן ירבה והקב"ה אמר כן ירבה מן י' של פן פרחת לעילא. וכן יפרו בם ונפל מן המצרים רב ז"ש שר של מצרים על עמו הן עם בני ישראל רב ועצום ממנו שאיזו וכן באו אלו המחאן שהם עשר

אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה בכנפי יונה ח"ב סי' ק"ו פרעה ביקש לבטל הנהגתו ועמד להמשיך עליה של זעיר דהיינו ע"י ת' שהיא אמא והיא יוכבד ומרים שהוא כדמות רחל ולאה היה מקבלת שם ואמרם שבו עתיד לחיות המתים והיה מנשבת רוחא דחיה לז"א ולמלכא משיחא מהאי הוא פרגודא עלאה באידרא נשא וזה אמרו ותחיינה את הילדים שהיו מעולפים בלדתן בתוקף מרירות השיעבוד והם ממשיכין עליהם ומשפיעין להם חיים ממש והיה (בראשית ב) אדם לנפש חיה דא זעיר חוה לנוקבא נמצא לפי זה חי"י בחכמה חיי בבינה ח"י זעיר חוה נוקבא ולכן הבל שהיה מן חוה (משלי ה) רגליה יורדות מות ונהרג יצחק שהיה בן שרה דאמר עליה (בראשית יח) כעת חיה ולשרה בן לכן נעקד וכמעט שלא נשחט אבל הלך זה הרוח ונכנס אצלו רוח עלאה דג"ע שמואל שהיה ב חנה אביעות דקא מיבעת ליה ולא נהרג וניצול

ואלהים פקוד יפקוד גאולת מצרים היתה מכ"פ של מנצפך שהן הן ה' אותיות הגאולה ובזה ג"כ מתורץ הקושיא הקדומה איך ידעו הסימן שאמר להם הגואל פקוד פקדתי שהרי יכול להיות ששמע כן מאביו שהיה ראש בית אב ואין כמוהו בכל ישראל. אבל הרמז שהיה הוא ב פ' שנים וגם יוסף שהיה מנהיגם הראשון פ' שניה מלך במצרים וממה שסיים יוסף התחיל משה גם בשמו של משה נרמז קס"א קפ"ד הוי"ה אהי"ה שד"י אדנ"י עולה רצון סוד צנור שאמר מה שמ"ו בסוד הגאולה והפסיק זמן הגלות מאיזה שם בא שהוא רבוע ע"ב והיינו כפל הפקודה מכפלת השם כמ"ש הרב המניד וזה השם טוב לפקידות עקרות שיש בה סוד הגאולה שיכלו כל הנשמות שבגוף ולפי שענין יציאת ישראל ממצרים היא כענין יצירת הוולד מבטן האם כמ"ש (דברים ד) לקחת לו גו"י מקר"ב ממ"ש כמ"ש רבינו ז"ל שהושיט יד' למעי האשה ולקח אותו משם כי עדיין לא היתה העת לצאת מעצמו וכשם שבמצרים הוצרך לצאת נשמות הרבה ממצרים עליונה הנקרא בינה כמ"ש ובני ישראל פרו וגו' כן לעתיד לבא (ישעי' ס) הקטן יהיה לאלף וגו' שיצאו הרבה בפ"א לכן כפל הפקודה א' לזה הגלות והב' לע"ל כשחטאו ישראל בעגל נענשו בכפל הפקידה ביום פקדי פקדתי

ותצפנהו שלשה ירחים צפנה הו' היינו מ' הזעיר ושכינה עמו והשליכה אותו בצירוף ים (שמות יט) ומשה עלה אל אלקים (שם לג) ומשה יקח את האהל עד שבאה בתיה ונתחבר י"ה דידה עם ו"ה דידיה שהיה אצל משה כדרז"ל ותראהו את הילד ותרא מיבע"ל מלמד שראתה עמו שכינה הוא היה זעיר ו' של שם עם ה' שכינה עמו ובזה השם ניצול מן פרעה וסוד בתיה בת פרעה שגדלה למשה ושרשו בסוד אבא אהי"ה שהוא במלוי יודין כזה אל"ף ה"י יו"ד ה"י וריבוע הויה דהיינו שם של ע"ב הוא בחכמה כזה יוד יוד הי יוד הי ויו יו"ד ה"י וי"ו ה"י שניהם יחד בגי' משה קס"א קפ"ד והיינו אל שדי שסודו בבריאה אל הוי"ה ביצירה שניהם יחד בגי' בת"י כוונת ירידתה לרחוץ על היאור לטהר עולם היצירה בעולם הבריאה הנמשכת למטה באלו השמות

ותקרא שמו משה כי מן המים משיתהו.