מגלה עמוקות חלק א קכח
Megaleh Amukot Part 1 128 · מגלה עמוקות חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →מ"ה ב"ן כשתוסיף על רדו כ"ב שנה הרי רל"ב אותו שכם א' נתן לו על אחיו שעשה לו כמין פס יד מילת משקל שני סלעים אשר לקח מיד האמורי סוד שרו של עשו (איוב לט) כעת במרום תמרי"א לכן נקרא אמורי. י"קרא א"תכם ב"אחרית ה"ימים ר"ת איב"ה שבא לתקן איבה שגרם הנחש ויוסף נתכוין ויאמר א"ליהם י"וסף ב"יום ה"שלישי שיסתלק סיטרא דאיבה ושקר מן העולם (דניאל י) אגיד לכם האמת בכתב רשום ס"ת של יקר"א אתכ"ם באחרי"ת הוא אמ"ת כי עיקר זה הגלות עבור שנאת חנם כשיתקנו זה יהי' הגאולה לכן קרא ליוסף על סוד הגאולה שיעשה עמו חסד של מת לע"ל או שרצה יעקב לגלות סוד המרכבה וידוע שיעקב הוא סוד עולם הבריאה ויוסף הוא רוכב במרכבת המשנה סוד עולם היצירה וידוע משארז"ל שאחר טעה בזה שראה למטטרו"ן שר הפנים שקושר כתרים לרבו א' ח"ו יש שתי רשויות ועז"א (שמות כג) השמר מפני"ו כי הוא שומר ישראל מטטרו"ן שר הפנים ז"ס מפניו לפי שהוא כולל הרבה פנים לכן אמר (שם) אל תמ"ר בו שלא ימיר דתו כמו שעשה אחר שטעה בו וזה נרמז בתורה (בראשית כב) אח"ר נאח"ז בסב"ך ר"ל אלישע אחר נאחז וטעה בסב"ך בגי' חנו"ך ז"ש (שמות כז) כי שמ"י בקרבו בגי' חנו"ך ב"ן יר"ד וידוע שסוד יחוד שמע ישראל בזוהר פרשה תרומה בעלמא עלאה ויחוד ברוך שם כבוד בעלמא תתאה נרמז בר"ת ב"רוך ש"ם כ"בוד מ"לכותו ל"עולם ו"עד בגי' חנו"ך מטטרו"ן לדעתי סוד זה רמז יעקב באומרו הנה אחיך רועים בשכ"ם ר"ת ב"רוך שם כ"בוד מ"לכותו ז"ס ואביו שמ"ר את הדבר דאתמר גבי יוסף שהוא שומר ישראל דרגי' דמטטרו"ן כמ"ש יעקב (בראשית ל) אשובה ארעה צאנך אשמור כאשר ילדה רחל את יוסף שהוא (תהלים קכא) שומר ישראל ז"ס אשמור ר"ל עתה אתעסק בשמירת צאן קדשים ובשעה שהגיע פטירת יעקב רצה לגלות לבניו סוד היחוד שהוא קץ הימין שאז (צפניה ג) אהפוך כל העמים שפה ברורה וגו' לעבדו שכם אחד (ישעיה ב) ונשגב י"י לבדו ביום ההוא והאלילים כליל יחלוף וכשנסתלקה ממנו שכינה היה מתיירא שמא ח"ו יטעו ישראל באמונה וביחודא עלאה לכן פתחו כל השבטים שמע אבינו ישראל כשם שאין בלבך אלא אחד יחוד שלם כך אין בלבינו אלא אחד כשראה יעקב שהם שלמים באמת היחוד ולא יטעו ח"ו ביחוד של מטטרון פתח ואמר ברוך שם כבוד מלכותו אבל משה לא א' אותו היחוד כדי שלא יטעו ישראל עוד באותו כאשר טעה אחר לכן היו רז"ל מסופקין אם לומר מאחר של אמר משה אם לא לומר מאחר שאומרו יעקב אבינו התקינו לומר בחשאי שלא יטעו קלי הדעת אבל ביום הכפורים כשישראל נמשלו למלאכים אומרים בקול וברזא דחכמתא משה בדרגיה לא יחוד רק יחודא עלאה אבל יעקב שהוא מלבר הוצרך ליחד ג"כ יחודא תתאה לכן הוצרך יעקב לומר ברוך שם כבוד ולא משה רבינו וז"ש ואני נתתי לך שכם אחד ר"ל שיעקב גילה ליוסף סוד יחוד אמיתי איך להאריך באחד או שגילה יעקב ליוסף סוד. כ"ה אתוון ביחודא שכן כשבא יעקב ליוסף ארז"ל שקרא ק"ש לפי שביחודא דקריאת שמע מבטלין כ"ה אחר שהוא שרו של עשו וכמו שאמר יעקב למלאכים (בראשית לב) כ"ה תאמרון לאדני לעשו רצה לומר כשרוצים אתם לבטל כח עשו שהוא אדוני צריכין אתם ליחד פסוק שמע ישראל כמד"א (דברים ט) שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן רצה לומר כשרוצה אדם לעבור מקום דין שהוא סוד ירדן יורד דין בזה צריך לומר שמע ישראל וכן אמרו לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצר הרע וכו' עד ויקרא קריאת שמע ז"ש ואני נתתי לך ש"כם של א"חד שהוא יחוד שמע ישראל אשר לקחתי מיד אמורי שהוא עשו כי בזה נעשו (עובדיה א) בית עשו לק"ש כשקורין ק"ש. או על פי דרכי הראשון שהשבטים יחודם הי' שמע אז אמר הזקן יחוד ברוך שם כבוד שהוא ברזא דעלמא תתאה דרגיה דיוסף שהוא מטט"רון עז"א יעקב ואני נתתי לך אותו היחוד אשר אמרתי הנה אחיך רועים 'ב'ש'כ'ם זה שאמר נתתי לך שכ"ם שהוא יחוד של שם כבוד מלכותו לך דייקא שהוא בדרגיה והוא אחד על אחיך כי ביחוד של שמע ישראל כ"ה אתוון וביחוד ברוך שם כבוד כ"ד אתוון אחד פחות ז"ס אחד על אחיך גם יוסף הוא רד מצריימה לתקן ר' של אחר ולהאריך באחד כי מאן דגרע קוצו של ד' עושה מאחד אחר וז"ס שאמר דוד ויהונתן (שמואל א כ) כפשע ביני ובין המות רזא דדוד שכינתא ויהונתן הוא (משלי י) צדיק יסוד וצריך שלא להרחיק א"ת מן ד' ומי שגורע קוצו של ד' הרי המות יפריד (משלי ה) ורגליה יורדת מות זה שאמרו כי כפשע הוא על ההוא קוצו של ד' בינו לבין המות זה שאמר ואני נתתי לך שכם אחד (איוב כג) והוא באח"ד ומי ישיבנו נפשו אותה ויעש או סוד של ר' עקיבא שיצאת נשמתו באחד לפי שכל ימיו היה מצטער על אותה המחשבה זה שנאמר והוא באחד שיצאה נשמתו באחד והטעם שנפשו אותה כל ימיו מתי יבא לידו ויקיימנה לכן עתה ויעש כי (תהלים קמה) רצון יריאיו יעשה וענין הריגת ר' עקיבא באה מי' ניצוצין שיצאו מיוסף מתחת ציפורניו טובה ציפורנם של ראשונים מכריסן של אחרונים שיוצא מכרס שלהם הזרע שיצא הולד מן האשה מבטן. רזא שהרי עשרה הרוגי מלכות יצאו מציפורני ידיו ואין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן אף בלא הרוגי מלכות ז"ס ותשב באיתן קשתו ויצא הזרע ויפוזו זרועי ידיו זה גרם מידי אבי"ר יעק"ב קרי בי' ר"ע לפי שיצאו י' ניצוציו בלא נוקבא משם רועה אבן ישראל גדולי