מגלה עמוקות חלק א קכז

שאמר (הושע יד) שובה ישראל כדאיתא בב"ר וגם צירף מחשבתו טובה למעשה כמ"ש וזה הסוד נרמז במה שאמר יעקב ראובן' בכורי' אתה' ס"ת נבי"א י"הושיע ה"ושע כי הוא בכור לנבואה כדאיתא במדרש רבה תחילת דבר י"י בהושע והוא תחילת הנביאים שיהושע הי' נביא ראשון שכלם נתנבאו כפני לבנה חוץ ממשה והושע ניצוצו וגלגולו. ומת בארה בגולה כדי שיחזרו כל ישראל בזכותו כדאיתא בילקוט ונרמז בר"ת ר"אובן ב"כורי א"תה בא"ר נרמז על בארי ונצרף מלת אביכם שבסוף פסוק הקודם היינו בארה כי אותיות אהו"י מתחלפים ורומז שהוא אביכם של אלו הנזכרים גם הזהיר יעקב על היחוד ורימז קיבץ גליות

בזוהר פ' ויקהל דרש (ישעיה ב) באחרית הימים נכון יהיה הר בית אלקים ע"ס השכינה שהיא אחרו' ימים העליונים ז"ש אשר יקרא אתכם באחרית הימים בקש לגלות יעקב קץ הימין לקיים קרא (תהלים קי) נאם י"י לאדני שב לימיני דהיינו שהשכינה נקראת אדני תשב לימין בעלה לקיים קרא (שם מה) נצבה שגל לימינך ועתה בגלות (איכה ב) השיב אחור ימינו מפני אויב אז נסתלקה ממנו שכינה ובמדרש ויקרא אל בניו אמר הקב"ה לבניך אתה קורא ולי אין אתה קורא (ישעי' מ) למה תאמר יעקב וגו' נסתרה דרכי מי"י (שם מג) ולא אותי קראת יעקב. הענין ע"פ הזוהר פ' כי תשא אלמלא הוו ידעו ישראל אריכות הגלות כבר היו מתייאשין ישראל ח"ו מן הגאולה רק כשבאין לבתי כנסיות וב"מד ושומעין הדרשות ורואין ספרין פתוחין נחמות ישראל בזה מתנחמין ועז"א דוד (תהלים עג) ואני כמעט נטיו רגלי וגו' שלום רשעים אראה וגו' עד אבא אל מקדשי אל לרמוז על בתי כנסיות ומדרשות אז אבינה לאחריתם ומתנחמין בזה שיהיה להם תכלית טוב ועז"א (שם קיט) רחוק מרשעים ישועה לפי שאין באין לב"המד לשמוע הדרשה ז"ש (שם חקיך לא דרשו. וכן במדרש חזית (שיר א) משכני אחריך נרוצה משכני ממסכני אפ"ה אחריך נרוצה ומקווה לגאולה כי כשרואה אני ב"הכ וב"המד הגאולה ז"ש (שם) הביאני המלך חדריו אז נגילה ונשמחה בך ע"כ עלמות אהבוך שלעולם אני עומד באמונה ולכן כשבקש יעקב לגלות קץ הימין אז אמר הקכ"ה ליעקב ויקרא אל בניו כשאתה קורא לבניך ורוצה לגלות קץ הגאולה אז לי אין אתה קורא כי נתייאשו ישראל כלל מן הגאולה והרבה ילאו פן הכלל ז"ש (ישעיה מג) ולא אותי קראת יעקב והטעם שבזו הקריאה שאתה קורא לבניך אין אתה קורא לי וגורם להיות רעים (שם) כי יגעת בי ישראל ר"ל שיהיו ישראל יגיעים לקבל עול גליות. או שעשה יעקב עיקר מן גאולתן וצריך להיות עיקר על גאולת השכינה כמ"ש ר' אבוהו כי ג' פסוקים גאולתן של ישראל היא גאולת הקב"ה שיש ויקרא אל בניו בניך אתה קורא וכו' לכן נסתלקה ממנו שכינה כי צריך להצטער צרת השכינה כמ"ש (איוב כב) והי' שדי בצרך ר"ל שצריך האדם להיות מצער על השכינה ז"ש בגמרא כל המשתף ש"ש בצערו כופלין לו פרנסתו ז"ש (שם) כסף תועפות לך ז"ס כסף משנה קחו בידכם דאי' גבי יוסף בשעה שירדו השבטים למצרים כשהתפלל הזקן (בראשית מג) ואל שדי יתן לכם רחמים שמזה זכו לכסף משנה כפול הפרנסה לכן פתח יעקב להתפלל על הפרנסה ואמר האלקים הרועה אותי מעודי וגדולה פרנסה יותר מן הגאולה שהיא ע"י המלאך הגואל לפי שיעקב פתח בגאולה לגלות להם וחטא בזה שלא עשה עיקר מגלות השכינה שמזה זוכין לכפל הפרנסה המשתף שם שמים בצערו לכן סיים בפרנסה כי קשה פרנסה מאן דכר שמי' בזה הזמן וז"ש מדרש ויקרא אל בניו קראו לאל להיות עם בניו בגלות ר' פנחס אמר עשאו אפוטרופוס על בניו לכן בקש על הפרנסה וחד אמר זומנו עם בניו שגם הסכינה מזומנת בגאולה עם ישראל גם סוד אחרית הימים הוא עולם בריאה שהוא דיוקנא דיעקב בכסא הכבוד ז"ש הקבצו בני יעקב שהם בדרגא תתאה (מלכים א ז) שנים עשר בקר והים עליהם הוא דיוקנא דיעקב שמרחף על גוזליו ז"ש ושמעו אל ישראל אביכם שהוא בדרגא עלאה עלה במחשבה לפי שכתוב בזוהר פ' מקץ בעובדא דההוא יודאי ור' יוסי יוסף איהו בעלמ' דדכורא וכולהו שבטים בעלמא דנוקבין וע"ד לא אתכליל יוסף עמהון בדגליהם דלא כתיב דגל מחנה יוסף רק דגל מחנה אפרים דאלו יוסף בעלמא דדכורא מה כתיב כלנו בני איש אחד נתנו אנחנו מבע"ל אמאי חסר א' אלא בגין דרזא דברית לא אשתכח עמהון אסתלק א' מתמן דהאי א' דכורא הוא לכן קרא יעקב ליוסף ואמר לו שים נא ידך תחת יריכי כי יוסף תחות דרגי' דיעקב והוא ירך אביו יעקב ממש וזה שהשיב יוסף לאביו על אפרים ומנשה בני הם אשר נתן לי אלקים שיהיו הם בתוך י"ב דגלים במקומו כי יוסף אסתליק לאתר דדכורא אבל אלקים שהוא נוקבא נתן לי אלו הבנים בתוך ז"ה שהם י"ב דגלים ועז"א בכאן הקבצו בני יעקב שהם באתר דנוקבא ושמעו אל ישראל אביכם שהוא באתר דדכורא עלאה ז"ס האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם ז"ש יעקב ואני נתתי לכם שכם אח"ד רזא דאלף שהוא דרגא על אחיך כי אחיו הם למטה והוא באתר דדכורא לעילא על אחיך ממש או שהוא תיקן כתנות עור של אד"הר (חגיגה יג) שהיה כתוב בתורתו של ר"מ כתנות אור בא' לפי שר' מאיר הוא ניצוצו של מטטרון בסוד (חגיגה טז) ר"מ חכם וסופר רימון מצא תוכו אכל סוד מטטרון תוכו הוא ט"ט כלול מט' טעמין וט' נקודין וקליפתו הוא רמון לכן צלו קרבן פסח בספוד של רמון וכתונת פסים של יוסף לתקן אור זה לכן התחיל הגלות משעה שבא יוסף למצרים בסוד (בראשית א) יה"י או"ר שהוא בגי' ע"ב ס"ג