מגלה עמוקות חלק א קי

אתה תבח"ר ולא אני דאתמר גבי שרצו למנות שלמה תוך ג' מלכים יצאה בת קול (שם) המעמך ישלמנה כי שלמה גרם לבטל קליפה והנה בימי יון כתבו על קרן שור אין לכם חלק באלקי ישראל כי אז בצבצה חטא מכירת יוסף ולפי שיניקת יוסף מן יצחק בסוד קץ חי לכן כשמת יצחק באותו יום עלה יוסף לגדולה באותו יום ממש כי בר"ה מת יצחק. ובאותו ר"ה יצא יוסף מבית האסורים ונרמז בד' תיבין אלו ויה"י מק"ץ שנתיי"ם ימי"ם ס"ת בגי' ק"פ אז נשלמו ק"פ שנה של יצחק אבינו שהיה חי ק"פ שנה ופרעה חולם באותו פרק ז"ש ויריצהו מן הבו"ר שהוא בגי' יצח"ק באותו פעם שירד אבינו יצחק לבור וקברוהו עשו ויעקב אז באותו פרק היה ריצו של יוסף שעלה לגדולה לכן נקרא קץ חי ר"ל כשהגיע קיצו של יצחק אז חי יוסף רב עוד יוסף בני חי ויעקב שדיוקו של יוסף דומה לו אע"פ שחרם היה שלא לגלות על ענין יוסף אע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי וירא יעקב כי יש שב"ר במצרים שיוסף עודנו חי כענין חבירי איוב שראו באילן שלהם בבואה וכן יעקב שהיה דיוקנו כיוסף נפשו קשורה בנפשו כשהיה יוסף בשמחה אז גם הוא הי' בשמחה ולפי שגלות יון היה נגד יצחק שחי ק"פ שנה וכן יון הי' ק"פ שנה כי ק"פ עווקים ראה יעקב לשר יון שהיה עולה על הסלם ואחר כך ירד לכן נקרא גלות יון חשך מדת יצחק ולפי שיוסף הוא סוד קץ חי על יוסף שאז מ"לך י"ון בגי' יוס"ף נפרע חטא של קרן שור גם מזל יוסף הוא נוג"ה וכן קליפת יון נוגה נעשה נס ע"י נ"ח כי אור זרוע לצדיק ואז גזרו על מילה ושבת ותרווייהו ביוסף הצדיק שמר ברית לכן גם מילה ביום ח' שבהם ק"פ שעות כי זריזין מקדימין מיד למחרת ביום ח' הרי ק"פ שעות ונעשה הנס ח' ימים כי אז ניתקן ירך שמאל שהוא הוד ע"י כהנים שהוא מדת שמאל שמינית. לכן המהדרין מן מהדרין מוציאין ניצוצות טהורות בכל יום ומעלין בקודש ולא מורידין ולא מתעסקין בנ"ח לכן תקנו להודות ולהלל כי אז נתקן הוד ונמתקה אז קליפת נוגה שהיה יעקב צולע על ירכו כאשר מסר נפשו על פ"ך של שמן ויזרח לו השמש הן הן (ישעיה ו) שרפים עומדים ממעל לו וישתו וישכרו עמו כאן רמז קא רמיז (עמוס ב) על שלשה פשעי ישראל דחבו בההוא צדיקא חדא (שם) על מכרם בכסף צדיק דייקא וחדא דרמו יתי' לגובא ובעטו בי' סנדלהון ז"ש (שם) ואביון בעבור נעלים וחדא דאשליחו כתונא דעלי' הדא הוא דכתיב (שם) ועל בגדים חבולים יטו אצל כל מזבח דוודאי אינון בגדים כתונת פסים לפייסא מטרנותא לחפאה לההוא מזבח אינון עבדו בי' חבולא ונטו להו מהאי מזבח כדין האי מזבח נטל מנייהו נוקמא הה"ד (שם) ויי"ן ענושים ישתו בית אלהיהם ההוא יינא אקרי כוס החמה כוס התרעלה וזה עונש בא מבית אלקים ממש לקבל ג' עבירות אלו ג' עונשין הם מנעו ונטו האי מזבח גרמו מניעה דברכאין ולקבל דבעטו במנעלים ננעלה העזרה לפניהם וחרב בית המקדש שהוה גן נעול כגוונא דגן דלעילא ולקבל מכירה שלהם נמכרו לגלות ואותו יין גרם פגימות ארבע עולמות מלמטה למעלה שסודם א'ב'י'ע ויין "ענושים "ישתו "בית "אלקיהם מלמטה למעלה ר"ת א'ב'י'ע ואותו יין נרמז בכאן אך שמריה ימצו ישתו וישתו וישכרו עמו ר"ל בזה שחטאו ביוסף שתו מאותו יין ענושים יעקב כשראה ארבע מלכיות ראה שהכל באה עבור עון יוסף ז"ש "מה נורא המ'ק'ו'ם הזה שנתחברו יחד י'ה'ו' דא יו'ס'ף וגרם מכירה באומרו מה בצע שניהם יחד בגי' מקום א' אין זה כ"א בית אלקים שישתו יין ענושים בית אלקיהם ממש וזה הכל עבור יוסף שהוא שער השמים (תהלים קיח) זה השער ליי' (שם עה) אלקים שופט "זה ישפיל וזה ירים שנסעו מזה יוסף רצה לכפר על אלו הג' עונות שעשו עמו לכן ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי לקבל ג' עונשים שיגיעו עליהם ולפי דברי הזוהר הוכרח ישראל למכור ליוסף ד"פ ולשלוט עליו כדי שיהיה תקומה אחר כך לישראל בד' מכירות שלהם נמכרו הם בד' גליות ז"ש וירא יעקב כי יש שבר במצרי"ם סבר מן שבר דהיינו מן זה הגלות יבא לנו סבר לכל הגליות הבאים אחריו והקושי' שמקשי' מ"ט שתו אחיו הלא לא ידעו שהוא יוסף בדרך הפשט אומרים שהיו סבורין שהוא משקה אותם יין כדי שיגלו הסוד והוכרחו לשתות שלא לחשוד אותם במרגלים שהרי מתיראים לשתות וע"ד הדרש אנוסי' היו על פי הדיבור כענין ארתחשסתא שהתירו חכמים מפני כבוד המלכות וכמו ששמר יוסף שבת ושמיטה כענין שאמר טבוח טבח והכן כן לא היה מגע גוי ביינם גם ישמעאלים אין להם ניסוך יין. בזוהר כל הכורע כורע בברוך בצדיק (מלכים א ב) והמלך שלמה ב"רוך ז"ס וירכב אותו שהוא אות ברית קודש אברך כי הכריעה הוא שם והזוקף זוקף בשם (מלאכי ב) "מפני "שמי נ'חת "הוא ר"ת מש"נה במרכבת המשנה אשר לו ניח"ת בגי' ח"י פעמים שם בן ד' ח"י ברכות בצדיק ח"י עלמין לכן צריך לכרוע עד שיתפקקו ח"י חוליין בשדרה כי הכריעה בצדיק ח"י עלמין מכאן שצריך לכרוע בברו"ך ואחר כך להשתחוות ולזקוף קודם השם ואין העולם יודעין דין זה. ויקראו לפניו אברך כי הוא אב של גלות מצרים שהיה ראוי להיות ר"ך שנים כדאיתא בזוהר י' אחים כל א' כ"ב שנה שהיה פירש מאביו. או שהוא אב של עולם היצירה שהוא סוד ר"ך כמבואר באידרא ע"פ (שיר ז) ראשך עליך ככרמל ר"ך עלמין גם ש"ע נהורין שנחלקין על ו'ה' מן השם בסוד (תהלים פו) הוש"ע עבדך הבוטח עליך שנחלקין ר"ך לעולם היצירה ו' מן השם ק"ן לעשייה תמן מטרנותא מקננא באופן וכמו שאברם הוא אב של ר"ם קבין וירכ"ב אות"ו בגי' ש"ר העול"ם מרכב"ת בגי' אכתרי"אל שר הבריאה שהוא סוד רק הכסא אגדל ממך כי מטטרו"ן הוא עולם היצירה

שלום לכם אל תראו י"י אלקי אבותיכם