מגלה עמוקות חלק א קט

ז"פ י"י הוא יעקב לכן מיד כשבא יעקב למצרים נפסק הרעב ועליו רמז בתחלת הפרשה ויהי מקץ שנתיים ימים דהיינו כשבא יעקב למצרים זה שנתיים הרעב אז כשבא יעקב למצרים העלה נילוס וחשב פרעה שהוא אברהם שגם בשבילו העלה נילוס לכן שאל לו כמה ימי שני חייך לכן הוצרך אחר כך יוסף לפתור ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם ובזה יגרום שיבא צדיק לעיר שיהיה כלול מז' שבלים כי יעקב בגי' ז' הויות וימתיק ז"פ אלקים

וירא יעקב כי יש שבר במצרים. כי תרין סטרין הי' שם אדו"ם ישמעא"ל בגי' שב"ר במדרש ולמה תתראו בפני אדום וישמעאל או ראה יעקב ש"שה ב"ני ר"חל שהם במצרים והמרכבה ו' בני לאה ו' בני רחל בזה ידע שיוסף הוא ח"י י"ש ש"בר. ר' ליב תלמידי אמר משנולדה מרים התחיל השעבוד על סוד מ"ר אותיות מן י"ם ואפשר לדעתי גם כן לפרש בזה וז"ס וירא יעקב כי יש שבר במצרים כי מצרים תמן מ'ר תמן י"ם אשתאר צ' שבזה יונקים אדום וישמעאל שני קרני הצדיק עז"א (תהלים לד) רבות רעות נתלין בצדיק אבל (שם) מכולם יצילנו י"י יש צדיק בתמונה כ"ו. שומר כל עצמותיו אחת מהנה (ישעיה נז) מפני הרעה נאסף הצדיק

וישם רב"ד הזהב על צווארו. רב"ד חסר יוד כתיב הוא סוד פלא ר"ת (מלכים א יב) ראה ביתך דוד ר"ל שפרעה עשה את יוסף למלך ולמרכבת המשנה כדי ליתן שליטה ליוסף וליקח המלכות עי"ז אח"כ מדוד בימי ירבעם ועי"ז יחטאו ישראל ויבואו כל הצרות והגלות כן כוון פרעה הזה שידע ע"פ הכישוף עתידות או שרו שלמעלה שנקרא פרעה ז"ש הזהב ר"ל של דוד שמרומז בתיבת זהב בני' הכי הוי או שע"י הזהב בא שעשה עגלי זהב וז"ש על צווארו כי צוואר אנדרטי מצרנותא לשני' וזה וישם אותו על כל ארץ מצרים ודוק

ויהי מקץ שנתים ימים. לפי שיוסף נענש שהי' שנתים משום ימים ר"ל שבטחונו היה שאחר שני ימים יצא מבית האסורים על ידי שר המשקים שפתר לו בעוד ג' ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך וכן הי' ביום הג' יום הולדת את פרעה וא' כאשר יטיב זכרתני והזכרתני והוצאתני מן הבית הזה והי' סבור שתיכף ביום המעשה יזכור אותו שר המשקים אל פרעה חידוש גדול כזה כאשר פתר כן היה ובוודאי מן הראוי שיזכיר שר המשקים ויפרסם הענין הזה תיכף והקב"ה עשה שלא זכר שר המשקים כלל וישכחהו וע"כ לפי שהי' בטחונו של יוסף שלא יהיה בבית האסורים יותר מב' ימים שלמים שביום הג' מעת סיפור החלום ישוב פרעה שר המשקים על כנו ואז יהיה יום הולדת פרעה ועת רצון ע"י מי שיזכור לפניו להוציא חבוש מבית האסורים ובפרט על חידוש כזה שיספר חכמתו בוודאי יועיל לו לצאת מבית האסורין ע"כ שני ימים אלו ניתן לו להיות עוד שני שנים בבית האסורין כי כך מדת הקב"ה במי שמסיר בטחונו ממנו להיות נחשב לו יום לשנה כמו שהי' בדור המדבר במרגלים שנחשב יום לשנה וזהו מדה רעה המרובה אצל הקב"ה ובפרט במי שמסיר בטחונו מהקב"ה כמו דור המדבר וכן יוסף היה דוגמת חטא זה ששם (ירמיה יז) בשר זרועו וזה שאמר הכתוב (תהלים מ) אשרי הגבר אשר שם י"י מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב ועפ"ז מבואר פסוק בתהלים (שם) קוה קויתי אל י"י ויט אלי וישמע שועתי ויעלני מבור שאון מטיט היון וגו' דיבר כלפי יוסף הצדיק שהי' תחלה בבור שאון שהי' שאון החיות ונחשים ועקרבים שבו אח"כ מטיט היון הוא בית האסורים (שם) ויקם על סלע רגלי שמבית האסורים יצא למלוך מסלע נקרא מלכות וע"כ (שם) ויתן בפי שיר חדש יראו רבים שיראו ויבטחו בי"י כי סבר שאבדה תקותו ולא יקומו החלומות והוא עלה לגדולה ע"י כל המעשים שנעשו בו ואמר אשרי הגבר אשר שם י"י מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב שעל ידי זה נתעכב שתי שנים ועז"א רבות עשית אתה ר"ל שעשית רבות שמן הימים עשו שנים אמנם נפלאותיך ומחשבותיך אלינו כדי שיעלה לגדולה מיד כפירוש מפרשים בזה ודוק

(משלי י"ב) שפת אמת תיכון לעד אית שפה ואית שפה כמו שמיכאל במלואו עולה שפ"ה סוד שכינה כן סמא"ל במלואו עולה שפ"ה שהוא שפת שקר וקודם דור הפלגה (בראשית יא) שפה אחת לכלם

ויהי מקץ שנתים ימים. (איוב כח) קץ שם לחושך מרמז על גלות יון שהחשיכו עיניהם של ישראל בגזירותיו ואמרו כתבו לכם על קרן שור אין לכם חלק באלקי ישראל ע"פ הגמרא העתיקו בימי תלמי המלך התורה לשבעים לשון כדאיתא במגילה ובפרק שור שנגח כבר שלחה מלכות הרשעה לחכמים כדין שור של וכו' (חבקוק ג) ויתר גוים ראה ז' מצות ויתר ממונן לישראל ודבר זה אנו יודעין ואין מודיעין למלכות ז"ש על דין של קרן שור כתבו אין לכם חלק דהיינו דין של קרן בשור תם ומועד אבל שן ורגל מועדין הם מתחלתן או שבימי מלך יו נפרע חטא של יוס"ף בגי' מלך יו"ן כמו שבא שאול נגד מלך אגג הכי הוי בחשבון ולפי שבפסוק של לפני זה מזכיר ארבע מיני מתכיות (איוב כח) כי יש לכסף מוצא (איכה ג) ית"ן למכה"ו לח"י ס"ת יו"ן (משלי ו) נ"גע ו"קלון י"מצא (תהלים קלב) אויביו אלביש בשת ו"עליו י"ציץ נ"זרו על ג' קליפין קדמאין אתמר אויביו אלביש בשת ירא בשת ועל קליפת נוגה שהיא קרובה למהמנותא אמר ועליו יציץ נזרו כדאמר (שם צב) בפרוח רשעים כמו עשב על קליפת נוגה אתמר ויציצו גם כן כמותה כל פועלי און להשמדם עדי עד ואתה מרום לעולם י"י ידך על העליונה ותרם כראם קרני ז"ש שם אצמיח קרן לדוד ובזוהר ק"ליפת ר"וח נ"וגה ר"ת קר"ן כי ד' קליפות נרמזין תוהו בוהו חושך רוח כי (איוב לד)