מגלה עמוקות חלק א קו

לכן הלכו השבטים לרעות את צאן אביהם בשכם מקום מוכן לפורעניות מקום המשפט שהוא אלון מורה. הלו"א אחיך מלא בו' הוא סוד א'לוה שהוא מעלה הנשמה כמבואר בסבא פ' משפטים ע"פ (שמות כא) בבגדו בה נרמז בפסוק (שם) לא ימשול למכרה בבגדו בה שהיא סוד אלו"ה (איוב ד) מנשמת אלוה יאבדו וכה"א (שם ג) לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו (תהלים יח) אמרת אלוה צרופה (משלי י) צדי"ק יסו"ד עול"ם בגי' ת"ל שנה שישבו במצרים לתקן נפש הגר וע"י יוסף נתקבצו כל ניצוצות כי הוא יוסף מאסף לכל

אחיך רועים בשכם שנתעסקו בענין (תהלים פ) רעה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף ובשכם ראו שנחלקה מלכות בית דוד רחבעם וירבעם ז"ש יעקב אחיך מתעסקין ברועי ישראל שהיו בשכם ז"ש וילכו לרעות את צאן על צאן קדשים צאן מרעיתו לרעות את עצמן ללמד על הכלל כולו יצאו להתעסק בענין רועי ישראל ז"ש יוסף למלאך הגידה נא לי איפה הם רעים שמתעסקין באיפה של אד"הר (איוב לח) איפה היית ביסדי ארץ שתלוין באיפתו כל הנשמות וכל הדורות דור דור ודורשיו נ"א נוטריקון (משלי כ) נ"ר א"לקים נ"שמת אד"ם ומתעסקים ברועים של ישראל שיהיה לכמה דורות ז"ש המלאך אליו נסעו מזה ר"ל על סוד (בראשית ה) זה ספר תולדות אדם דור ומנהיגיו דור ומלכיו דור ושופטיו ז"ש וימצאהו איש תועה בשדה שענינם היה שתעו בשדה זו ירושלים (מיכה ג) ציון שדה תחרש ר"ל שזכרו חלומו של יוסף שאמר הנה אנחנו מאלמים אלומים עושין עגלים אלמתי לפני עגלי ירבעם בירושלים ובזה טעו שבטים שחשבו עתה לדונו כדין בן סורר ומורה שהתורה דנה ע"ש סופו כי השבטים היו חשובים כמלאכי מרום שרצו לדון את ישמעאל בצמא עד שהקב"ה השיב עתה הוא טוב ומדת הקב"ה לדון לטובה על מה שהוא עתה כמ"ש (בראשית כא) וישמע אלקים את קול הנער באשר הוא שם אבל לטובה דן הקב"ה ע"ש סופו הציל שתי אומות בשביל שתי פרידות טובות העתידות זהו שארז"ל ויתנכלו אותו להמיתו שיסובו הכלבים ירבעם הוא כלב רע (ב"ק ד) תניא ר' נתן אמר מנין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ולא יעמוד סלם. רעוע בתוך ביתו והנה יעקב שופרי' דאדם ראה סלם דרגי' דיוסף וחשבו הם שסלם היה רעוע שגדל כלב רע בתוך ביתו דהיינו שיצא ממנו ירבעם שהוא כלב רע בחושבן מרכבה טמא"ה שהוריד לירושלים ז"ש והנה אנחנו העמידו אלומים בתוך שדה (בראשית כז) אשר ברכו י"י (ישעי' כח) והמסכה צרה כהתכנס ולפי שעשה אביו לו כתונת פסים שבזכות יוסף קרע הים וראו (זכריה י) ועבר ביום צרה המסכה צרה בשעה שעברו בים (תהלים לג) כונס כנד מי הים שהיה פסל מיכה עמהם בים שהיה ג"כ משבט אפרים בן יוסף ז"ש ויראו אותו מרחוק ר"ל עתה ראו אותו מרחוק מה שיקרה אותם באחרית הימים ובטרם יקרב אליהם כי באותו השעה צדיק היה רק ויתנכלו אותו דייקא שהיה צדיק להמיתו ז"ש ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות שסופו להעביר אותנו בעגלים ועתה לכו ונהרגהו אע"פ שלעת הזאת צדיק הוא מאחר שאנו רואים שבשכם מקום מוכן לירבעם שימלוך ויעשה לו עגלים נמית אותו זכאי ואל ימות חייב ויתאבל יעקב על בנו ימים רבים על ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את הרבי"ם אדרבה מזה הענין נתגלגל הדבר שעשו עגלים כי יוסף נשאר במצרים והוצרך משה להעלותו על טס של כסף שהיה כתיב בו עלי שור ולקח מיכה וזרקו לתוך האש עד שאמר העגל (שמוה לב) אלה אלקיך ישראל ומן אותו עגל נתפשט עגל ירבעם אח"כ בדן ובית אל וע"ז התאבל יעקב כי אמר ארד אל בנ"י שאולה נוטריקון י"רבעם ב"ן נ"בט אבל שאולה שהוא ירד לגיהנם ולפי דרכי הראשון שדנוהו כדין מורד במלכות בית דוד חשב יעקב מאחר שאחיך רועים בשכם ידעו עתידות שגם לך יגיע מלוכה שהרי שם על פי שקבל דוד לשון הרע ואמר (שמואל ב יט) אתה וציבא תחלקו אח השדה יצא בת קול ואמרה רחבעם וירבעם יחלקו המלוכה וכשאמר יוסף הנה אנחנו מאלמים אלומים ר"ל שלבוש א' יהיה מלוכה מלשון כמאן דאלם גבר בתוך השדה זה ירושלים כמ"ש (בראשית כה) ולאום מלאום יאמץ ירמז להם שיהיה מלחמה בין מלכי יהודה ומלכי ישראל

והנה קמה אלמתי שמגיע לו המלוכה מאפרים ע"ש ירבעם וגם נצבה ממנשה ע"ש יהוא בן נמשי ומאחר שיהיה לו עשרה ידות וליהודה רק שני שבטים לז"א והנה תסובנה אלמותיכם ותשתחוון לאלמתי והשבטים שידעו גמירי שאין ישיבה בעזרה רק למלכות בית דוד בלבד ז"ש המלוך תמלוך עלינו הלא אין המלוכה שלך (תהלים קכב) כי שמה ישבו כסאות למשפט שישיבה בעזרה אינה רק למלכות בית דוד בלבד ולא לשום שבט מושלים ז"ש אם משול תמשול בנו אף שתהיה מושב אין שייך לך המלוכה ואח"כ כשהיה בשכם וראו מעשה וזכרו הלכה כי שם בשכם נחלקה המלוכה עם ירבעם וגסות רוח של ירבעם טרדתו שעתה מלכים א יב) תשוב המלוכה אל בית דוד כשיראו שהוא יושב והוא יהיה עומד שם לכן בקשו דתות להמית אותו בדת של תורה שמורד במלכות בית דוד

וימצאהו והנה תועה בשדה שטעותם הי' על שמלה חדשה שקרע אחיה השלוני לעשרה קרעים (שם יא) ויהיו שניהם בשדה על אותה שדה היו תועים ומתווכחים בנכלי דתות ז"ש את אחי אנכי מבקש על אחיה השלוני אתמר או על שני כתרים שראה יוסף לבני אפרים בני שלשי"ם כתב האריז"ל במ"ם רבתי של אי"ק בגי' ב"פ כת"ר שהוא כתרו של יהושע בן נון וכתרו