מגלה עמוקות חלק א קד

זקני"ם הו"א ל"ו בגי' מלא"ך גבריא"ל ולפי שאלה תולדות יעקב שבא עתה בגלגולא תליתאי לתקן אד"הר יוסף שגם יוסף הוצרך לתקן כתונת פסים שלו על (שם ג) כתנות עור של אד"הר (שם לט) ויהי יוסף יפה תא"ר ת"יקון א"דם ר"אשון ובזה שהביא דבה לאביהן גרם קילקול ג' דברים, של אד"הר נגד שפיכות דם ויהי רועה את אחיו בצאן חשד אותם על אבר מן החי ששפכו דם בהמה ואכלו בלא שחיטה ובזה חטאו בצאן ועל ענין עון ע"ז היו מזלזלים על בני השפחות לקרוא אותן עבדים שאין עליהם עול מלכות שמים לכן (שמות כא) ורצע את אזנו במרצע כדאיתא בזוהר פ' משפטים שזה הטעם לפי שהעבד אין מקבל מלכות שמים יקבל ויפגום אוזן שלו ז"ש והוא נער את בני בלהה נשי אביו לאפוקי ממה שחשד אותן שהם זלזלו בשפחות ואינם נשי אביו ועל שחשדום שנותנים עיניהם בבנות ארץ ז"ש ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם ר"ל שהוציא עליהם דיבה שרוצים ליקח בנות כנען שהם רעות בעיני אביהם נגד ב' אלו א' וישראל אהב את יוסף מכל אחיו לפי שהוא היה מדקדק במצות בן זקנים הוא לו מה שבאו זקנים אברהם ויצחק לתקן בפרצוף אדם בא הוא ותיקן לכן עשה לו כתונת פסים נגד כתנות עור של אד"הר שהוא תיקן אותם כמ"ש לעיל תוצא הארץ גלוסקאות וכלי מילת ר"ל שיהיה הכל מתוקן כדמעיקרא וכיון שראו השבטים שאותו אהב מכל אחיו בלי ספק מאמין לו אבינו שהם פיגמין בג' אלו א"כ הם פוגמין בג' קטרין נפש רוח נשמה לכן חלק החלום לג' חלקים נגד ג' חלקי הנפש כנגד זה באו ג' מלאכים הן הן ג' שרי פנים שראה אברהם ז"ש כי בן זקנים הוא לו מה שזכה אברהם זכה גם הוא לשלשה שרי פנים אלו ולכן אמר ג"פ והנה לקבל ג' שרי פנים כי כבר היה יוסף במדרגת שר העולם והוא נער בסוד (תהלים לז) נער הייתי וגם זקנתי פסוק זה שר העולם אמרו

ויחלום יוסף עוד חלום אחר למה לא אמר ויחלום שנית ברזא דחכמתא חלום זה מורה ע"ס אל אחר כמ"ש רחל יוסף י"י לי בן אחר ר"ל בן שיקום לקבל עשו שהוא סוד אל אחר כמ"ש לבן טוב תתי אותה לך מתתי לאיש אחר שהוא עשו וכמו שהחלום הראשון הראה שהקליפות הם עגלים אלמים שכולם באו לתוך הקדושה בתוך השדה (בראשית כז) ריח השדה אשר ברכו י"י הם מביאין הקליפה בתוך הקדושה ומי הוא העומד לקבל ס"א לז"א והנה קמה אלומתי יוסף הוא שטנו של עשו (ירמיה מט) יסחבום צעירי א והוא רועה את אחיו ר"ל שהוא רועה של ישראל בצאן קדשים ובמה לפי שהיה במדרגת נער והוא נער וגו'. והנה חלום השני מורה על סוד (ישעיה כד) וחפרה הלבנה ובושה החמה סמאל ובת זוגו וי"א כוכבים. סטרא אחרא היא יו"ד אל"ף בגי' סמא"ל י"א כתרין דיליה י"א יום שבין נדה לנדה לאי"ש אשר אלה לו אנכי הרה רזא דרתיכא קדישא "לבן "אדום "שחור "ירוק שהם ד' אנפין ענוה בושה תורה מצוה בזוהר בפסוק (בראשית ה) זה ספר תולדת אדם ע"ש אנפין חוורין (שמות יח) אנשי חיל אנפין סומקין (שם) ירא אלקים ירוקין (שם) אנשי אמת אוכמין (שם) שונאי בצע הן הן ד' אותיות הו"יה חלום ראשון של יוסף נחלק לג"פ והנה מורה על ג' גליות הראשונות וחלום השני על גלותא בתראה עשו. ז"ש ויחלום עוד חלום אחר ר"ל על עשו שהוא איש אחר אשר עליו קאמר לבן טוב תהי אותה לך מתתי לאיש אחר שגם הוא כלול מד' מראות נגעים סימנם לאי"ש לבן אדום ירוק שחור נקרא אחר. ג' עבירות חבו בשעתא דזבינו ליוסף נגד זה אמר ג"פ והנה שלא נתקיימה מחשבתן בכל זה הא' (עמוס ב) מכרם בכסף צדיק. עז"א והנה אנחנו מאלמים אלמים ואל תעצבו על אשר מכרתם אותי הנה כי למחיה וגו'. הב' על דבעיטו ביה בסנדלהון ורמו יתי' בגובא ואביון בעבור נעלים ז"ש והנה קמה אלמתי וגם נצבה ויריצהו מן הבור מבית האסורים יצא למלוך ועל דאשליחו כתנא מיני' אמר והנה תסובנה אלמותיכם ותשתחון לאלמתי שעד עתה על (שם) בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח שנטו האי מזבח מן ההוא כסא לחפאה כתונת פסים לפייסה למטרנותא ועתה הסיבו כולם ונטו שכם אחד לעבדו ליוסף ז"ס (בראשית מח) ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך לעבדו שכם אחד. לפי שראו השבטים שיוסף פגם בברית לשון ויבא יוסף את דבתם רעה הרי פגם ג"כ בברית מעור לכן כתבו מקובלים מי שמדבר לשון הרע מוציא אותו לילה זרע לבטלה ז"ש (דברים כג) ונשמרתם מכל דבר רע שהדיבור גורם ערות דבר חושבי עון ופועלי רע ז"ש (קהלת ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך שהפה לשון הרע גורם בשר קודש יעברו מעליך ז"ש ויבא יוסף את דבתם זה גרם רעה אל אביהם כי כמו בשעה שקבל דוד לשון הרע גרם לחלוק המלוכה כן קבלת לשון הרע של יעקב גרמה ג"כ הקריעה בין האחים או מורה על רעה שפגם ג"כ בבריתו כי מי הוא נאמן בבריתו הוא קיים במאמרו וז"ש וישנאו אותו על אות ברית קודש שלו ז"ש ולא יכלו דברו לשלום שפגם במדת שלום שלו במה שעשה מריבה. לכה ואשלחך כ"ה על מדת כ"ה שהבטיח הקב"ה לאברהם (בראשית טו) כ"ה יהיה זרעך. יעקב אמר הלא אחיך רועים בשכם מה עשו בשכם הלא לא היה להם לסכן נפשם כי מתי מספר היו והרגו כ"ד אלף איש על לא חמס בכפם גרים גרורים עד שנענשו שבט שמעון עליהם ונתדבקו בהם אח"כ כ"ד אלף איש משבט שמעון וא"כ מה ראה יעקב על ככה ומה הגיע על השבטים שהלכו לרעות את עצמן בשכם ולשמחה זו מה זו עושה. ע"פ