מגלה עמוקות חלק א קא
Megaleh Amukot Part 1 101 · מגלה עמוקות חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →קמז) כי חיזק בריחי שעריך אז אין צריך לשאול על האנשים שבתוכה בלי ספק (שם) ברך בניך בקרבך וכה"א (שם קכב) שאלי שלום ירושלים אם שלום לעיר אז א"צ עוד לשאול על האנשים אשר בתוכה כי בלי ספק (שם) ישליו אוהביך כי אין בעל הרחמים פוגע בנפשות רק בממון תחילה אבל כוונת יוסף הי' אלה תולדות יעקב כל המאורעות והתולדות שיפגע ליעקב לדורות הבאים אירע ליוסף מתחילה ויוסף סימן לכל ישראל על כן א' במדרש כל מה שאירע ליוסף אירע לציון עיין בתנחומא חושבנא דדין כדין וא"כ מאחר שאתה רואה עתה את שלום אחיך בזה אתה רואה שלום ישראל בדורות הבאים שנקראו צאן קדשים (יחזקאל לד) ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם אלה תולדות יעקב שנעשו לו ד' צרות המרומזין במלת וישב ד' צרות שלו באותיות שניות "יוסף "דינה "עשו "לבן באותיות שניות שלהם "וישב "יעקב "בארץ "מגורי "אביו בר"ת ארבע גליות מלמעלה למטה כמו שראה אותם יחזקאל מלמטה למעלה בסוד (במדבר לג) "אלה "מסעי "בני "ישראל שהם "אדום "מדי "יון "בבל ועתה שהוא מרמז למרכבה של יעקב שחקוק בכסא קחשיב מלמעלה למטה "יון "בבל "מדי "אדום ומבואר בפסוק (בראשית לב) ויעקב הלך לדרכו ו"יפגעו "בו "מלאכי "אלקים ויאמר יעקב כאשר ראם הנה מחנה אלקים זה במדת הדין ויקרא שם המקום ההוא מחנים כי (איכה א) ישתרגו עלו על צווארינו בכל גליות ארבע גליות וכן אלה תולדות ליעקב שהיה לו ארבע צרות וכן ליוסף שעשה לו כתונת פ'ס'י'ם' שנמכר ארבע פעמים "פוטיפר "סוחרים "ישמעאלים "מדינים כזה אמר לו יעקב שאתה רואה שלום אחיך תראה ג"כ את שלום הצאן כי במה שירד יוסף למצרים כתבו המקובלים גרם שהשכינה הורגלה לילך לגלות ולעזוב את מקומה כי בזה גרמה אחר כך לשפוך חמה על עצים ואבנים וישראל הלכו לגולה (מיכה ב) ויעבור מלכם לפניהם וד' בראשם ובזוהר אשכחנא בספרא קדמאה דבעיין אלין בני יעקב לשלטאה עליה עד לא יחות למצראי דאלו איהו נחית למצרים ואינון לא ישלטון עליה בקדמייתא היו יכלין מצראי לשלטאה לעלמין עלייהו דישראל אתקיים בי' ביוסף דאזדבן לעבדא אינון שלטון עלוהי אע"ג שהיה יוסף אחר כך מלך למצרים ישראל זכו מקודם לשלוט עליו א"כ מכ"ש שיהיה שליטה לישראל על מצרים שהרי אף מלך שלהם שהוא יוסף הם שולטים עליו ומזה הטעם כוון יהודה שימכור ארבע פעמים לקבל ארבע גליות שגלו ישראל ועז"א והודה מה בצע כי להרוג את אחינו מה שכר יהיה לנו מזה הלא אדרבה כסינו את דמו ואת דמו נדרש בה כי כמו שאנו נהרוג נפש כן כשיהיו ישראל חייבים כלייה לא יפגע בעל הרחמים בממון רק בנפש ז"ש מה בצע שאין הממון יכפר עלינו רק כסינו את דמו וז"ש לו המלוך תמלוך עלינו הלא עלינו תמלוך רק על מצרים ומאחר שתמלוך על מצרים צריכין אנו לשלוט בך אם משול תמשול בנו ר"ל זה ודאי שאתה תמלוך עלינו אחר כך לכן צריכין אנחנו מתחלה למשול בך כדי שלא יוכלו מצרים לשלוט עלינו לכן א' המלוך תמלוך עלינו הלא על מצרים אתה וודאית א"כ אם משול אתה לעת הזאת א"כ תמשול בנו לעלמין ולא נוכל עוד לצאת מן מצרים והנה גם חלום יוסף היה נחלק לשנים כפול בכל ענינים כי א' מורה על זה הגלות במצרים שלום אחיך והב' שלום הצאן קדשים לכן א' שלשה פעמים והנה כי כל חלום הוא א' מס' בנבואה י' דרגין לחלום מנין והנה פתח והנה אנחנו מאלמים על גלותא קדמאה אלמים על גלותא בתראה שהוא בתוך השדה (שם ג) ציון שדה תחרש והנה קמה אלמתי על קדמאה וגם נצבה על בתראה והנה תסובנה אלומותיכם קדמאה קמ"ה בא"ת ב"ש צי"ד עיין בס"פ קול בוכים בפסוק (איכה ב) ישבו לארץ ידמו שהקליפה נקרא בא"ת ב"ש צי"ד יוסף הוא שטנו של עשו ואותו שכם נתן יעקב ליוסף אשר לקח בחרבו מיד האמורי שהי' צי"ד באמרי פיו. והנה השבטים חשבו היותם מספיקים להשלים האות של יוסף בדגלים ובצ"באות אחר כך דימו להמיתו ז"ש ויתנכלו אות"ו על מדת לא היה בזה גרעון מחנה שכינה לפי שחשבו שיוסף פגם במדת שלום והם החזיקו במדת שלום בלב שלם ושיתפו שכינה עמהם כי הוא לבדו יספוק להמשיך מדת חסד עולם מי"ג תיקוני אריך שכן י"ג פעמים חסד בגי' שלו"ם (רב) מ' רבתא אבל בשנאת הנם ושלילת השלום אינה מצאה רק בנשמות פגומים (ישעיה נז) אין שלום אמר ד' לרשעים כ"ש אם שכבר (ויקרא כו) כשלו איש באחיו צא ולמד מתלמידי ר"ע שלא חלקו כבוד זה לזה בזכרם עון שטים שלא הוטהרו על זה אמר יעקב לך נא ראה את שלום אחיך כשיש שלום בניהם אזי לצאן קדשים יש בשבילם שלום יעקב שראה סלם ע"ס יוסף שהוא מוצב ארצה שבאו שני בניו "מנשה "אפרים ר"ת של "מוצב "ארצה שהם תיקוני דשכינה שנקראת ארץ אבל יוסף לאתר עילאה אסתלק תחת ז"ש וראשו מגיע השמימה עליו קאמר יעקב אין ז"ה על י"ב שבטים כ"א בית אלקים תיקוני דשכינה וז"ה על יוסף שער השמים ועז"א יוסף הנה אנחנו מאלמים מכרכין כרכין ג' מיני יסורים הם הא' שבאים לצרף הצדיקים על חטא שע"י כדי לצרפן ולזככן כצרוף הכסף. המין הב' יסורין שבאין של אהבה להרבות לו שכר לע"ל (משלי ג) כי את אשר יאהב י' יוכיח ר"ל שיוסף אהבה לכן יוכיח המין הג' נסיון כמ"ש (תהלים יא) י"י צדיק יבחן (שמות כ) לבעבור נסות י"י אתכם למען תהיה יראתו על פניכם ג' אלו סימנים נ"ח א"יש צ"דיק שהוא למפרע צא"ן וכן היה אבות העולם רועי צאן קדשים בת גלים גולים כדאיתא במדרש איכה בפתיח' ברתי' דאברהם שכל יסורין אלו היו מצד נסיון כמ"ש עתה ידעתי וגו' ברתי' דיצחק שהיו בעל יסורין עבור חטא שאהב את עשו ברתי' דיעקב