מבוא שערים פט

נעשו ע"י זיווג או"א ובחי' ג' כלילין בג' נעש' ע"י זיווג א"א. תשובה על זה הואיל שבחי' זו היא עיקר מציאות ז"א לכן ע"י א"א נעשה בחי' זו כי מכוחו נעשו כל מציאו' האצילות ובו נתלים כולם ומלבישי' אותו כנודע אמנם המוחין שהם תוספת טוב' הם ע"י או"א כי אינו שורש המציאות של זו"נ גם ט"א קרוב לזה תביניהו כמו שאמרז"ל ששאל טורנוסרופוס הרשע את ר"ע איזה מעשי' נאי' של אדם או של הקב"ה וכוונתו היה לשאול למה ברא הקב"ה את האדם פגום וחסר ע"י הערלה והוצרך לתקן ע"י בני אדם ולמה תקנו המוהלי' אותו אחר שנולד והשיב כי הקב"ה עשה עיקר והשורש והמציאות הא' ורוצה שאח"כ ע"י בני אדם יוגמר תיקונו האמיתי דוגמת החיטי' שהם מציאות הא' ואח"כ בני אדם בוררי' וטוחנין ומרקדין ולשין ואופין וכל תיקונ' נעשה ע"י ונעשי' אח"כ גלוסקאות יפות. גם יש טעם אחר והוא לסיבת הא"א בעצמו הוא כי נת' כי או"א וזו"נ מלבישים לא"א לגופו דיליה שאו"א מלבישי' אותו מן הגרון עד טיבורא דא"א שהוא בסוף ב"ש ת"ת שלו וזו"נ מלבישים אותו מהטיבור עד סיום קומתו והנה עתה קודם תיקון זו"נ היה א"א מחציו ולמטה מגולה והיה צריך להתלבש ולכן הוצרך הוא בעצמו להזדווג מיניה וביה להוציא זו"נ כדי להתלבש בהן כי גם לסיבתו היה הז"א בבחי' ג' כלילין בג' כמ"ש לקמן ולכן זיווג הזה לעיבור הא' דזו"נ היה ע"י הא"א עצמו אמנם עיבור ב' דמוחין שכבר א"א א"צ לבושין כי כבר נתלבש ואז א"צ אל העיבור ההוא רק אל זו"נ עצמן לכן נעשה זיווג של צורך עיבור ב' ההוא ע"י או"א העליונים מזו"נ ונמשכו להם מוחין ע"י. ורע כי אע"פ שאנו אומרי' כי זה העיבור הא' היה ע"י זיווג א"א ועיבור דמוחין ע"י זיווג דאו"א הכוונ' כי בעיבו' הא' עיקר הזווג היה בא"א לסיב' הנ"ל אמנם להיו' מדריג' א"א גדולה על זו"נ ולכן א"א לקבל הארת א"א אלא ע"י או"א אמנם עיקר הזיווג לזו"נ נעשה בא"א ומש' נמשך העיקר אח"כ נעשה הזיווג גם באו"א וקבלו אותו המציאות שנעשה בזיווג אריך ומהם ניתן לזו"נ ע"י זיווגם גם הם נמצא כי בעיבור הא' שהוא להוציא ו"ק דז"א היה עיקר הזיווג בא"א עצמו וזיווג או"א טפל לו שהיה ז"א בתוך או"א בעיבור הזה אך בעיבור ב' דמוחין זיווג או"א העיקר אז להמשיך להם מוחין אלא שהיה ע"י התלבשות אריך בתוכ' כנודע כי הוא מתלבש בהם. ונודע כי זיווג זה שאנו אומרים שהיה בא"א לצורך עיבור הא' דז"א הנה נחלק לב' חלקים הא' הוא נק' זיווג העליון דנשיקין והב' סוד זיווג התחתון נק' בסוד היסוד וכבר נת' בחי' אלו הב' זיווגים ע"ש ונמצא כי תחלה הזיווג א"א לעבור זה בזיווג עליון דנשיקין ומשם נמשכ' טפת הזיווג ההוא העליון עד היסוד שבה ושם נעשה זיווג ב' התחתון ומשם חזרה לצאת טפה ונמשכה באו"א וגם הם נזדווגו והמשיכו לזו"נ ושם נשאר' בסוד עיבור במעי אמו כמ"ש כבר והנה מציאות זיווג זה של הנשיקון העליון שבא"א ית' לקמן לכן נבאר תחלה מדת התלבשו' והתכללות א"א מיני' וביה וא"א וזו"נ וע"י כל זה התלבשות נעשו הזיווגים דא"א ודאו"א

פרק ו הנה נת' לעיל כי א"א עתה הוא נגלי' מן הטיבור שלו ולמטה שהוא שליש התחתון דת"ת ונצח הוד יסוד שבו וכאשר רצה להתלבש ע"י זו"נ שהם הלבושו' שבה' מתלבש חצי התחתון כנז' רצה לתקן זו"נ וכדי לתקן מה עשה בתחלה אף ע"י ב"פ אמצעי' דנ"ה שבו שהיו מלובשין תוך נה"י דאריך והעלום למעלה והלבישו את ב"פ ראשוני' דנו"ה שלו המלובשי' בח"ג דא"א והתלבשו' זה נק' כללות וכ"מ שתמצא ענין הכללות בכ"מ ר"ל שמלביש זה לזה והבן ענין זה. והנה היסוד דעתיק אין בו עליה כי הוא מסתיים בחזה דא"א ואח"כ כסדר הזה גם א"א אף נה"י שלו המגולי' העלו' למעלה בחג"ת שלו ונמצא עתה היות בחי' אלו. שם באופן זה בפני' מן הכל הם ב"פ העליוני' דנו"ה: דעתיק ועליהם הלבישו ב"פ אמצעים דנו"ה שלו על ב"פ הראשוני הנזכרים אך על היסוד שלו לא היה בחי' אחרת דעתיק להלבישה ועליהם חו"ג דא"א להלבישו ב"פ אמצעי' דנו"ה דעתיק וב"ש העליונים דת"ת דאריך עד הטיבור הלביש ליסוד דעתיק העומד בפני' עד החזה ועליה' הלבישו נו"ה דאריך לחו"ג דאריך ושליש התחתון דת"ת דאריך הלביש לב"ש העליוני' דת"ת דאריך עצמו ואח"כ היסוד דאריך הלביש לזה שליש התחתון דת"ת ואח"כ עטרת היסוד שהוא המלכות דאריך הלביש' על היסוד דא"א הרי נת' עליות והתכללות עתיק וא"א מהם ובהם. ודע כי פעם אחרת שמעתי ממורי זלה"ה באופן אחר והוא כי לא עלו נה"י דא"א והלבישו לחג"ת שלו כי זה א"א אמנם בענין עליות העולמות ביום השבת כמבואר במקומו ונמצא כי חג"ת דאריך עלו למעלה תחלה במקום ג' מוחין דאו"א ונעשו מוחין להם ואח"כ עלו נה"י דאריך ועלו במקו' חג"ת דא"א ונתלבשו בתוך חג"ת דאו"א ולא בכולם נמצא שהוא במקו' שהיה בתחלה ג"פ אמצעי' דחג"ת דא"א ונלעד"ח כי גם בזה יהיה דומה אל העליות העולמות כי הכלים עולי' ועצמות נשארי' במקומם ונמצא כי מה שאנו אומרי' שעלו נה"י דא"א והלבישו חג"ת דיליה לעצמות שבה' אך הכלי' דחג"ת גם הם עלו, למקומן למעלה ובזה צדקו הב' פירושי' הנ"ל כנלעד"ח. ופעם א' שמעתי ממורי זלה"ה כי חג"ת דא"א תמיד הם עומדים תוך ג"ר דאו"א כנוד' כי מוחין דחב"ד דאו"א נעשו מחג"ת דאריך חוץ מב' פרקי' הכתפיים שאלו נמשכו ונעשו כ"ע בדעת ז"א כמו שית' ונמצא כי נה"י דא"א לא עלו עתה למקום חג"ת דאריך כנ"ל רק למקום חג"ת דאו"א וחצי ת"ת העליון ממנו נעשה ב' דעות וב' גופי או"א כנז' שם וחציו התחתון נשאר לז"א ומתחיל מטיבורא דליבא שהוא מחצית הגוף ממש ולא מטיבורא סתם שהוא שלוש התחתון לבד והנה זה מחצית התחתון דת"ת דא"א עלה במקום חציו העליון שהיה