מבוא שערים פב

שא"ר בי"ת כי המזון הוא הבינה כי אין בית אלא אשה והיא דוגמת שארה שאר"ה וכן בראשית שא"ר בי"ת הרי נת' איך המזון נרמז ג"כ בחסד שבבינה ולכן תראה כי שם אבגית"ץ בגי' שאר"ה לרמוז אל הנ"ל ונמצא כי כל אלו מזונות נרמזים במלת בראשית שהוא שאר בית פי' המזון הבינה ומשם מן מוח הבינה נמשך אל חסד שבבינה וזהו מלת ברא וזהו בראשית ברא. והענין כי הלא נת' כי מזון הוא מחיצוניות הבינה ולא מפנימיות. והנה חסד הבינה הם ב' שמות הוי"ה ואהי"ה במלוי ההי"ן שהוא ב"ן קנ"א גי' ברא ואל תתמה אם שם ב"ן הוא חסד כי הלא ידעת כי חסד דדכורא גנוז בפום אמה דדכורא וכן חסד דנוק' גנוז בפי היסוד שבה אשר שם יש שם ב"ן המעלה מ"נ וצריך שיהיה שרשו מן החסד שבבינה ומשם נמשך למטה ביסוד שלה וגם אל תתמה איך שם קנ"א הוא בחסד שבבינה כי על זה השם שבחסד דבינה נאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנ"א שהיא הבינה גבורה אש אוכל' והחסד שבה הנק' אל בסוד חסד אל כל היום הוא שם קנ"א דאהי"ה דההי"ן וז"ס אל קנ"א. וכבר ידעת איך שם אל יוצא משם אהי"ה שהוא בגי' כ"א ויוד אותיות המלוי הרי, א"ל הנמשך מקנ"א הרי נת' בראשית ברא. אח"כ נמשך המזון ונתגלה מתוך החסד הזה והוא הנק' שארה הנרמז בשם אלהי"ם וז"ס בראשית ברא אלהים. ונלע"ד כי ז"ס קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף כי הנה קר"ע שט"ן הוא שם הב' ויוצא ממלת ברא ואל"ה דאלהי"ם נמצא כי אותיות ברא מתחלפות באותיות קר"ע בסוד קריעת ים סוף כי כבר נמשכו המזונות בשם הב' דמ"ב שהוא בגבורה דבינה ומשם המזונות באים. ונחזור לענין כי הרי המזון מב' שמות ע"ב קס"א שבה ז' יודין והנה אלף דאהי"ה צורתה ב' יודין וו' ובצירוף אלו הב' יודין עם ה"י יהיה ט' יודין כמנין מ"נ הרי כי אכילה היא מ"נ לחם אבירים והב' אותיות אלו הם ב' אותיות הראשונות מ"נ דמנצפ"ך שהם הה"ג כי המזון נמשך מהגבורה. ועתה. נבאר ענין זה המזון איך נק' אכילה ואיך נטחן ע"י השיניים עד שנעשה בחי' אכילה כי כבר נת' איך מאהי"ה דיודין שבראש הבינה נמשך המזון ומגיע עד הפה דבינה ומשם יוצא לחוץ לזו"נ ונמצא כי בעבור המזון הזה דרך הפה נמתק שם ויוצא מתוק לחוץ לזו"נ כי הנה ידעת ענין שחקים ששוחקים מ"נ לצדיקים כי המ"נ נטחן בפה הבינה הנק' לע"ל לתתו לצדיקים שהם זו"נ הנק' צדיק וצדק וטחינה ע"י השיניים והוא בפה הבינה נרמז אות א' דאהי"ה בסוד הפה וסוד השיניים. והענין כי הנה הא' דאהי"ה דבינה הוא נגד יו"ד דהוי"ה שבחכמה והאלף עצמה צורתה יו"ד כזה א והנה יו"ד גי' ך' והנה מן ב' אותיות ו"ד אלו נעשית צורת הבינה שהיא ה' תחלתה ו"ד ואח"כ ד"ו הרי בצורת א' זו נכלל יו"ד, ו"ה אלו גי' עשרה והנה ך' וי' גי' ל'. היינו בהכנסה תוך ז"א אז נעשה ממנה ד"ו היינו לאה הנק' ד' וז"א הנק' ו' כנודע. והענין כי ל"ב שיניים הם אמנם לפי שמזון הזה נמשך מחסד דחכמה כנ"ל ונמצא שחסר משם הב' דחו"ב לכן חסרו מכאן ב' שיניים והיו ל' לבד. והנה עתה צריך שנרמזו שיניים אלו גם בא' דאהי"ה שהיא הבינה כי הנה נת"ל כי הו' שבתוך ה"א נחלק לב' א"כ נמצא כשיקח י' ראשונה דעל גבי ו' הרי הם י"ו שיניים העליונים אח"כ יקח ו' אחרת עם ה"ד שתחת הו' יהיה ו"ד ותכלול עמהם ד' אחרת בעובי הרי וד"ד הרי י"ד שיניים התחתונים שהם ל' וחסרו ב' שיניים לטעם הנ"ל ול' שיניים אלו הם בפה הבינה ועכ"ז הב' שיניים האחרים נרמזו ג"כ באות א' כי הרי נת"ל כי אלף צורתה יו"ד ו"ד שהם ל' והנה מן היו"ד נעשה אלף ומן ו"ד נעשה ה' הם ב' אותיות א"ה הנעשים מצורת א' זו והם סוד ב' שיניים הנרמזות דרך כללות אלו הם עצמם ב' אותיות א"ה מן אהי"ה כי מן הא' יוצא הה' כמו שבשם הוי"ה יוצא ה' ממלוי היו"ד ואלו ג"כ הם ב' אותיות א"ה שבמלת שאר"ה. והנה ביארנו כי צורת א' זו דאהיה נחלקת לב' שהם י"ו וד"ד שהם ל' שיניים. וביארנו כי יש ד' נוספת ונכללת בד' ה' אחרת והנה זו הד' הנוספת היא ד' דשם אדנ"י מצורת א' דאדנ"י שהוא בצורת יו"ד הרי נת' איך נרמזו בא' מן אדנ"י. והנה הו' שבאמצע חלקוהו לב' והו' העליונה המצטרפת עם היוד הוא בגי' י"פ ו' והו' שניה היא ו' הרי ס"ו נגד אדנ"י ע"ה גם היא גי' אכיל"ה וגם אם תחבר הב' דלתין כזה ם תהיה ם סתומה דמנצפ"ך והב' ווין תשימה זו תחת זו יהיה ארכן כשיעור נו"ן פשוטה דמנצפ"ך שהם סוד המזון עצמו הנק' מ"נ כנ"ל הרי נת' אותיות א"ה מן שאר"ה. ועתה נבאר אותיות ש"ר מן שאר"ה הנרמזים בב' החניכים שבפה הבינה שמהם יוצאים השיניים הנה חניכי העליונים הם אלהים דיודין גי' ש' וחניכים של השיניים התחתונים אלהים באחוריים הפשוטים שהם גי' ר' הרי ש"ר משארה. ובזה תבין מ"ש בפ' שמות ממעונות אריות אלו אינון שיניים וכו' והענין כי השיניים העליונים עם שרשם שהם החניכי' העליונים הם רי"ו עליון וכן למטה בשיניים התחתונים הרי ב"פ רי"ו והנה אנחנו ביארנו כי למעלה היא אלהים דיודין גי' ש' ולמטה ר' אך הענין הוא כי הלא החניכים הם סוף החיך העליון שהוא חכמה ואלו החניכים עם השיניים נעשו. תוסף עמהם אחה"ע שהם בגרון שהוא הבינה כי מכאן נמשכו מזה החיך אל הגרון הם אחע"ה גי' פ"ד ורי"ו הם ש' שהוא אלהי"ם דיודין ועדיין יש מקום שאלה כי הלא ש' הנז' הוא בחניכים ויש בו רי"ו ופ"ד מלבד הי"ו שיניים אך למטה הרי"ו הם עם שיניים והענין כי כל השינים הם ל"ב כמנין ל"ב נתיבות חכמה והנה החכמה הוא בחיך העליון לכן כל כללות ל"ב שיניים הם כולם שם לכן הם רי"ו וי"ו שיניים הם ב"פ י"ו אך אח"כ נחלקים והי"ו נשארו למעלה וי"ו שיניים יורדים למטה.