מבוא שערים פא

מלוחים קצת נמתקים בשפתיים של הבינה ואם יכנסו בפנים בגופא מלבד שהם מלוחים גם יהיה מרים לגמרי. אמנם סוד השתיה הזו השנית הוא סוד הרוק שאדם מוציא מפיו וזה הרוק היוצא מן הפה נמתק בשפתיים ולכן תראה בחוש הראות כי הרוק הפה דאדם הוא מתוק ועיין עוד לקמן. סליק פרק ה' בעזה"י

פרק ו ונבאר עתה ענין זו השתיה שנמשכים אל זו"נ מבינה עצמה דע כי שתיה זו ג"כ מבחי' אכילה אלא שהכל נק' שתיה לסיבה הנז'. והנה ה' דברים יש אל זו"נ מאו"א מבחי' חיצוניות והם אכילה רחיצה סיכה נ"ה תשמיש המטה. ואמנם שתי' בכלל אכילה כמ"ש רז"ל ולכן לא נמנו אלא ה' לבד ואלה הה' דברים נמשכים מה"ק דבינה שהם חג"ת נ"ה ויש כנגדם ה' בחי' אחרות שהם סוד השתיה שהוא מפנימיות הבינה ממה שהבינה עצמה אוכלת ושותת ורוחצת ונעילת הסנדל שהם המזון הנמשך לה מא"א בו"ק שבה והם סוד ה' תפלות דיוה"כ כמבואר שם שהם בפנימיו' חג"ת נו"ה דבינה. ונבאר תחלה אלו הה' דברים שהם מחיצוניות הבינה עצמה ונתחיל באכילה שהוא חסד דבינה הנה אכילה כבר נת' שהוא בחסד אמנם תחלה היא נמשכת מן החכמה שהוא אבא והנה מן החסד של החכמה שהיא שם ע"ב דיודי"ן גי' חסד כי אע"פ שכל החכמה היא שם ע"ב כבר נת"ל כי בכל בחי' ובחי' יש הוי"ה א' ובכל פרטי ופרטי ולכן גם בחסד דחכמה יש ע"ב גי' חסד ואז הוא נמשך לאימא ומלביש את אהי"ה דיודין הב' של הבינה כי מבינה דבינה משם נמשך המזון ואז להיות כי זה האהי"ה בראש הבינה בסוד מוח בינה שבבינה לכן הוא גדול משם ע"ב שהוא בחסד דחכמה כי להיות שאו"א כחדא שריין לכן ודאי ראש הבינה יהיה עליון מו"ק של החכמה. ואמנם מתלבש שם זה דאי' אהי"ה דיודין דבינה שבבינה תוך חסד חכמה שהוא שם ע"ב ומתפשטים עד החסר דבינה ומשם נמשכת האכילה לזו"נ. והנה הקדמה א' כי לעולם אין שום שפע יורד עד שיתלבש תחלה בחסד לפי שכל שאר מיני שפע ברדתם למטה ממקומם הם מתעבים ותש כחם אך החסד ההוא הוא אור דו' ימי בראשית שהיה מתפשט מסוף העולם ועד סופו עד פי אמת היסוד ולעולם אינו מתעבה והוא מאיר למטה כמו למעלה לפי שהוא חסד גמור ואין בו שמרים כדי שיתעבה ברדתו לכן כל מיני השפע צריכין להתלבש בו ולירד למטה וז"ס יומם יצוה ה' חסדו כנודע ולא אמר ביום אלא יומם להורות כי החסד הוא יום א' והוא יומא דכולהו כי צריכים כולהו להתלבש בו כדי שלא יפסידו כוחם ואורם. וכדי שתבין הקדמה זו דע כי כאשר השפע נשפע לבינה אז השפע ההוא מתלבש בחסד שבבינה ומתפשטים שניהם בז"א וכן עד"ז בכל העולמות כולם ועל זה נאמר כי החסד נק' יומא דכולהו והבן זה. נמצא כי אכילה זו דז"א ממוח הבינה שבבינה הוא יוצא אלא להיות שבתחלה נמשך לה השפע הזה מאבא ולכן חסד דאבא הוצרך להתגלות כאן להביא שפע אבא לאימא ואז בהיותו שם כאשר הבינה גם היא רוצה להמשיך השפע אל ז"א אז מתלבשה שפע שלה שהיא אהי"ה דיודין הב' כנז' בחסד דאבא ואז יורדים עד חסד שבבינה ומתלבשים שניהם בתוכה ואז האכילה יוצאים מזה החסד דבינה אל זו"נ וז"ס והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו כי אברהם הוא חסד שבחכמה והוא שם ע"ב הנ"ל והוא למטה במעלה מאהי"ה דיודי"ן שהוא בגי' ע"ץ כי הוא מתלבש בתוכו ונעשה נשמה אליו ונמצא כי אברהם הוא תחת מדרגה עץ וע"י התלבשות זה נמשך האכילה אל המלכים וזה ויאכלו כי גם המלאכים ניזונים מכאן כי אכילה זו הוא סוד מ"נ הנקרא לחם אבירים לחם שמלאכי השרת ניזונין ממנו. והנה הב' שמות אלו שהם ע"ב קס"א יש בהן ז' יודין והם עצמן ז' נקודות שיש בשם הוי"ה הנזכר שהוא כוללת כל הבינה שהוא הוי"ה בניקוד אלהים שהם שו"א סגו"ל חול"ם חיר"ק הם ז' נקודות ז' יודין הרי נרמזו סוד המזון הזה בז' נקודות אלהים לרמוז כי מן אלהים שהוא הבינה נמשך מזון לזו"נ וגם צריך ששם אלהים עצמו ירמוז אל המזון כי כיון שכבר רמזוהו בנקודותיו כי המזון הוא לעולם מצד הגבורה שהיא הבינה בסוד קשים מזונותיו של האדם כקריעת ים סוף והנה כתיב שארה כסותה ועונתה כו' כי המזון נקרא שארה והענין כי אלהים דיודין גי' ש' דשארה והאחוריים הפשוט דאלהים כזה א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם גי' ר' דשארה. וכללות שם אלהי' הוא א' דשאר"ה. וכללות ה' אותיות דאלהים הוא ה' דשאר"ה הרי כי השארה שהוא המזון נרמז ג"כ בשם אלהים וז"ס מ"ש בסבא דמשפטים שארה כסותה ועונתה אילין אינון ג' שמהן עילאין וכולהו בעלמא דאתי ואתמשכן מתמן פי' הדברים כי הם בבינה הנקרא עלמא דאתי ומשם אתמשכן ממוח בינה כנ"ל פ"י לזו"נ. עוד אמר חד מינייהו שארה כו' ואקרי הוי"ה. עוד אמר שם בהיפך אתווין אשר ה' כו' פי' כי גם הבינה צריך שתהיה רמוזה במזון הזה ולכן נקרא המזון הזה שארה כי הבינה נקרא אשר בסוד אשר הוצאתיך מארץ מצרים כי בינה אשר הוצאתנו מארץ מצרים כנודע והוא סוד אהי"ה אש"ר אהי"ה. גם הם אותיות שאר"ה פי' מזון נמשך מה' עילאה היא הבינה ודע כי שם מ"ב שהוא אבגית"ץ כבר ביארנום לך שהוא ז"מ דמיתו כמ"ש כבר והנה אלו המלכים הם סוד זו"נ היוצאים מז"ת דאימא ושם נאחזים בסוד אשר מלכו בארץ אדום. ולכן דע כי אבגית"ץ הוא בז"ת דבינה ונמצא כי שם אבגית"ץ הוא בחסד דבינה וכבר כתבתי לך כי זה המזון הנמשך ממוח הבינה נמשך עד החסד שבבינה ומתלבשים וע"י ניזונים זו"נ הרי כי הוא רמוז בשם אבגית"ץ ונודע כי שם מ"ב יוצא מבראשית עד ב' דובוהו נמצא כי השם דאבגית"ץ רמוז במלת בראשית ובבראשית הם אותיות