מבוא שערים עד

חוץ מהה"ן שהם נקודים בפתח ונקודות כתף הימין עולה גי' ע' ונקודות כתף שמאל עולה גי' ק"ל שהם ה"ג שהם ה' הויו"ת העולים ק"ל וכן הד"פ י"ה דיודין ודההין שהם כמנין ב' שמות אדנ"י כ"א בכתף וז"ס קלעים לכתף חמש עשרה אל הימין פי' שי"ה כמנין ט"ו בימין והם י"ה דיודין וההי"ן ע"י הכאות הם גי' כתף ונקודותיהם גי' קל"ע ק"ל מן השמאל ע' מן הימין וז"ס שתי כתפות חוברות שהם אחור באחור מחוברות בשתי כתפות לבד לשניהם שני חצאי כתף לזה ושני חצאי כתף לזה כי כותל ודופן א' מפסיק לשניהם. וכבר ידעת כי גם או"א גם היו תחלה אחור באחור כמו שנת' בח"ט פ"ב וגם הוצרכו נסירה מפני היותם בכותל א' לבד מפסיק ודע שכמו שאו"א הם בשני כתפין אלו דאו"א כן זו"נ מלבישים אל ב' פרקים ראשונים דנה"י דא"א ושם עומדים זו"נ מחוברים בשתי כתפותיהם אב"א וז"ס ב' כתפות חוברות וכו' כי אלו ב' כתפות דזו"נ הם חוברות זה לזה אחור באחור. וכבר ידעת מ"ש שמאלו ב' כתפין דא"א שהם החסדים והגבורה מתפשטין ג"כ אח"כ עד הדעת דז"א ואלו הב' כתפין. דא"א שהם החו"ג שבו נוטל הז"א לבדו בדעת שלו בסוד ב' עיטרין ואח"כ הז"א נותן הכתף הא' לנוק' שהם הה"ג ה"פ ק' כמנין תיק והכתף ימין שהם ת"ק של החסד מתפשטים בגופא דז"א מחסד ועד הוד וז"ס עץ החיים מהלך ת"ק שנה ושמור כלל זה. אמנם בתחלה שתי הכתפות ניתנים אל הז"א לבדו וז"ס האלף לך שלמה כי שלמה הוא ז"א מלך שהשלום שלו והוא נוטל תרין עיטרין שהוא בגי' אל"ף שהם הב"פ כת"ף שבהם ד' שמות י"ה כמנין אל"ף כנז'. ואמנם נקודותיהם הם מאתים כמנין י"ה דההי"ן והוא לשמור את פריו שהוא י"ה דיודין הגנוז בתוכו כנודע כי י"ה דיודין הוא בחי' אבא וי"ה דההי"ן הוא בחי' אימא ואימא היא היכל לאבא ואבא טמיר וגנוז בגווה כמו הפרי הגנוז בתוך הקליפה הרי שי"ה דההי"ן הם מאתים כמנין הנקודות והוא שומר הפרי שהוא י"ה דיודין דאבא. גם פי' שני ומאתים לנוטרים את פריו חוזר אל הנקודות שהם מאתים ושומרים את הפרי שהם מארבע שמות די"ה כנז' שהם כמנין אל"ף והם הפרי וז"ס לנוטרים את פריו ר"ת אלף כי האלף הוא הפרי ומאתים הם הנקודות השומרים אותו וז"ס לנוטרים את פריו של האל"ף לך שלמה הנז' ונרמז בר"ת לנוטרים את פריו דעליה קאי אאותו אלף. גם ידעת שהגבורות דעתיק נתלבש' במוחה סתימאה דא"א היא כלולה מאלף עלמין כנז' בראש זה הפרק והראה כחה בזה הדעת שבזה המוח הכולל ת"ק חסדים ות"ק גבורות כמנין האלף עלמין וכבר ביארנו שאותם האלף עלמין הם שם אלהים דההי"ן בסוד האחוריים שהם גי' אל"ף וזהו ג"כ סוד האלף לך שלמה שהם אחוריים דאלהים במלוי ההי"ן שהם אל"ף ונעשו בכאן בשתי כתפיהם ד' י"ה העולה כמנין אלף ג"כ כנז' ואמנם האחוריים הפשוטים הם כמנין מאתים נמצא שאלו האחוריים פשוטים שהם מאתיים הם שומרים את המלוי אשר בתוכם שהוא הפרי שהוא האלף הנרמזת בר"ת לנוטרים את פריו כנז' ולכן ד"פ י"ה הם אל"ף כמו הפרי של אלהים שהוא המלוי והנקודות שלהם הם ר' כמו הנוטר הפרי דאלהים שהם האחוריים דאלהים הפשוטים. והנה נודע שאלו הב' הכתפיים שהם אל"ף הנמשכים בדעת דז"א הם נכנסין תחלה תוך היסוד דאימא ואח"כ מתלבשין בדעת דז"א כנודע כי מוחין דז"א נעשים מנה"י דאימא כנז' בפ"ט וז"ש באדר' רבא ד' קל"ב ומינה מתאחדין בקיסטא בעיזק' רבא פי' שכבר נת"ל פי"ג שעיזק' רבא הם מוחין דאימא. ונמצא שאלו האלף עלמין מתאחדין ונאחזין בז"א ע"י חג"ת נה"י דאימא הנק' עיזקא רבא. אמנם אמרו בקיסטא פי' הדברים שהנה נודע כשז"א ישן בסוד ויפל ה' אלהים תרדימה שאז מסתלקים הנה"י דאימא עם המוחין מגו רישא דז"א ואז הוא ישן וכשמסתלקין מתוכו נמשכין לנוק' דרך אחורי כתפוי דז"א וע"י כך מתגדל פרצוף הנוק' בסוד ויפל ה' אלהים תרדימה ויבן ה' אלהים את הצלע שה' אלהים הוא בינה המפלת שינה על ז"א ע"י הסתלקות הנה"י דז"א ממנו ואז הוא ישן ובונה בינה את המלכות הנק' צלע וז"ס המפיל חבלי שינה על עיני ומאיר לאישון בת עין היא המלכות. והנה נודע כי בשעת שינה צריך שישאר בו קיסטא דחיותא כנז' בזוהר פ' לך לך ד' פ"ג וסוד קיסטא דחיותא זה בבינה ניתנה אל הז"א מאחוריו ע"י שמתפשטות דרך אחוריו להאיר לנוק' היה מאירה בו קיסטא דחיותא בדרך האחוריים כי השינה היא א' מס' במיתה וצריך לישאר בו קיסטא דחיותא כדי שלא ימות האדם וז"ש ומתאחדין בי' בקיסטא דעיזקא רבא כי הבינה הנק' עיזקא רבא מאחז ומקשר בו קיסט' דחיותא מסוד האי עלמא קדמאה שהוא סוד הדעת הכולל אלף אלפין וכו' וזה הקיסטא דחיותא מאיר בז"א בכתפוי מאחוריו כנז'. והנה זה העולם כבר נת' שהוא בהיכל הזכות דבריאה וא"כ איך אמרנו דמינה מתאחיד ז"א בקיסטא דחיותא אך הענין הוא שהנה הז"א הוא סוד היצירה שהוא ז"א המקנן ביצירה ונמשך משם עלמא קדמאה דבריאה אל היצירה הנק' ז"א ושם מתאחיד האי קיסטא דחיותא בכתפוי והבן זה. ע"כ מצאתי כתוב מדרש תלת עלמין מכ"י הרח"ו סליק שער הג' בעזרת השם יתברך:

שער ד' ח"א או"א

פרק א נבאר עתה ענין ג' פרצופים אלו בבינה ותבונה דע כי אימא עילאה נחלקת לג' בחי' הבחי' הראשונה נק' סמיך ונק' בינה. הבחי' הב' נק' מ"ם ונק' תבונה. והבחי' הג' נק' דלית ונק' ג"כ תבונה. והנה זו השלישית היא מתפשטת בז"א לעשות לו מוחין והנה"י של זו התבונה הג' הם שמתפשטין תו ז"א וכל ג' חלקים אלו נק' אימא עילאה. והנה לפעמים