מבוא שערים סח

אל העין והחוטם ולכן אנו צריכין להעריך ב' הערכים יחד שנעריך בחי' המקום איזהו מהם יותר עליון וגם בחי' איזהו מהם יהיה קרוב אל הבל הפה או החוטם או העין וכיוצא ולכן אף כי במקום שהוא תחת הפה אורו רב מאוד לא נק' אותו תיקונא קדמאה אחרי היותו במקום התחתון מאוד כנז' שצריך להעריך ב' הבחי' יחד לשקול אותם ואחרי שהמאציל העליון העריך המקומות בב' בחי' אלו אז סידר סדר הי"ג תיקוני דיקנא כפי ערך ערכם שנראה בעיניו ית'

פרק יג נבא' תחלה האיך מתאחדין אלו י"ג ת"ד עם תיקוני רישא כנ"ל בפי"ב שהי"ס דרישא משפיעים ומאירים בי"ס דדיקנא כי במקום שמסתיימי' י"ס דריש' מתחילין ת"ד כנז' שם גם נת' שם כי הי"ס דריש' הם כסדרן מכתר עד המלכות ומלכות בסוף כולם אף בבחי' המקיפים ואינ' כמו מקיפי הדיקנא שהם מתתא לעילא ונמצא כי הספי' האחרונה שבגולגלתא שהיא המלכות היא בפאת הראש ואף אם הם שנים נק' אחד כנז' בפי"ב בתיקון קדמאה דדיקנא. והנה תיקוני קדמאה דדיקנא המתחיל מפאת הראש כנז' בפי"א היא מלכות דחכמה כנז' שם והרי נמצא כי המלכות דרישא שהוא הפאה משפעת ונאחזת עם המלכות דתיקון ראשון דדיקנא מלכות במלכות ומאותם השערות שבפאת הראש מלכות דגלגלתא יורד שפע אל השערות דבתיקון קדמאה דדיקנא מלכות שבפה ומשם לשאר הי"ג תיקונים. ואמנם היות המלכות דגלגלתא נק' פאה זה ידוע מסוד לא תכלה פאת שדך לקצור לגר לעני תעזוב אותם כי המלכות האחרונה שבכולם הוא כדמיון פאת השדה הנשאר באחרית הקצירה. וכעד"ז אחר התגלח שערות שהם דמיון קצירות השדה צריך להניח פאה ג"כ היא בחי' המלכות דשערי כמבואר במקומו וע"ש נמצא כי לעולם פאה היא בחי' המלכות. גם טעם אחר הוא כי הנה נת' פיו כי גבורה דע"י הנק' אלהי"ם נתלבשה בחי' מוחא סתימאה דמינה נפקו כל הני שערי ממותרי מוחא כנז' ד' קל"ד באד"ר גבי תיקוני תשיעאה ונודע כי הגבורה נק' אלהי"ם וגם המלכות נק' אלהי"ם כנז' פ' בראשית ד' ב' ע"א והנה הפאה של הראש הא' בחי' מלכות דגלגלתא ושמה אלהים וגם פאה גי' אלהיים וגם כי היא נמשכת מהגבורה דעתיק שבגו מוחא סתימאה הנק' אלהים ולכן ג"כ נק' פאה גי' אלהי"ם והנה הם ב' פאות בב' צדדי הראש נמצאו ב' שמות אלהי"ם אלהי"ם. אמנם צריך שתדע כי להיותם במקום גבוה שהוא רישא דאריך שם דינין מתכסין ונעלמים בו אי אפשר שיהיו ממש שמות אלהי"ם אמנם הם ב' שמות מצפ"ץ מצפ"ץ שהוא חילוף אלהי"ם במלוי יודי"ן היא גי' שי"ן כמנין מצפ"ץ וכן שם הוי"ה באית ב"ש הוא מצפ"ץ ונמצא כי אינו אלהים ממש להיותו בא"א ואינו רחמים ממש שהוא שם הוי"ה אמנם הוא שם מצפ"ץ ממוצע ביניהם כי אינו לא הוי"ה ממש ולא אלהים ממש אלא ממוצע ביניהם כנז' והוא תמורתם. ובסוף פרק זה נשלם לבאר טעם זה באמיתית ע"ש וז"ס כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי כי הפסוק נאמר אל א"א הנק' אני ואי"ן ונק' הוא להורות כי הדכר הנק' אי"ן ונוק' הנק' אנ"י הכל אחד ונק' הוא כי אין בחי' נוק' גלויה כלל כנ"ל בפ"ב להיותה דינין ולסיבה זו ואין אלהים עמדי כי כל הבחי' דז"א ששם אלהים הם בא"א שמות מצפ"ץ וזכור זה. ואמנם היותם ב' פאות הטעם הוא כי הלא השערות ממותרי מוחא נפקי והנה במוח יש בחי' דעת הכולל חו"ג כנ"ל פ"ב. ונודע כי החסדים נוטל הזכר והגבו' נוטלת הנקב' ואז יוצא הארתם לחוץ הארה חסדים בפאה ימין והגבורות בפאה שמאלית והזו"נ יונקים ונשפעים מאלו הב' פאות הזכ' מימינית והנוק' משמאלית וז"ש פ' בראשית ויעש אלהים ב' מאורות הגדולים שהם מצפ"ץ מצפ"ץ שמהן לי"ג מכילין דרחמי וכו'. ביאור הענין כי אלו הב' שמות שבב' הפאות משם יונקים זו"נ שמש וירח והם שוים מאור ת גדולים בהשוואה א' בב' פאות הראש ושניהם שמות דמצפי"ץ ואינם זה הוי"ה וזה אלהים כי זה בחי' מאור הגדול ומאור הקטן אמנם שורש נוק' בהיותם פה באלו הב' פאות כי מכאן שרשם מחו"ג דמוחא דא"א הם שווין המאורות הגדולים ושניהם בחי' הויו"ת מצפ"ץ מצפץ ואין ביניהם הפרש זולת שזה בימין וזה בשמאל כנודע כי הנוק' משמאל. גם למטה יש טעם אחר והנה מאלו ב' פאות שהם מצפ"ץ מצפ"ץ משם נמשכו י"ג ת"ד שהם י"ג מכילין דרחמי שהם אל רחום וכו' ולכן נזכרו ב' הויו"ת קודם אל רחום כי ב' הויו"ת אלו הם שני שמות מצפץ באית ב"ש ומהם נמשכו י"ג מכילין דרחמי ומהם נשפעו וזהו ה' ה' אל רחום והבן זה, והנה טעם התחלף שני שמות אלהים ונעשים מצפץ כבר התחלנו לבאר וזה ענינו בשלימות דע כי הנה ח' אורחין חיוורין הם נמשכים מרישא דרך צדדי הפנים כנ"ל פ"ט והם ב' הויו"ת ואותן ב' הויות מאירות בב' פאות הללו ובפרט כשמסתלקות לצדדין כנ"ל פ"י ואז אעפ"י שהפאות הם אלהים נעשים הויו"ת כמו החיוורתא אלא שמתחלפות במצפ"ץ ולא בהויו"ת ממש. סליק פרק י"ג בעה"י

פרק יד הנה כבר ביארנו בענין מרכבות יחזקאל על ד' קליפות שיש קליפות נוגה מסמא דמותא לאיתתא נוק' דז"א בסוד החשמל נק' קול דממה דקה וזה ח"ש מחשמ"ל מלשון בחשאי וכמשארז"ל עיתים חשות עיתים ממללות והענין כי בחשמל מפתי לאינתי' אז חש כולה בחשאי וחסדים שביסוד נגנזים שלא יתאחזו בהם הקליפות וכשזה החשמל מסתלק ואינו מפתי לאנתתי' אז הוא מ"ל מחשמ"ל והחסדים מתגלים בפומא דאמה שהוא סוד המילה כי החשמל היא קליפות הערלה החופפת על המילה ומזה תבין כי הערלה אינה הקליפה אמיתית אלא היא קליפת נוגה והבן זה. [צמח