מבוא שערים נח

נק' טלא דבדולחא הוא כי שורש המוחין הם ג' חו"ב ודעת שהם ג' אותיות יה"ו ואם תמלאן באלפי"ן יו"ד ה"א וא"ו בגי' ט"ל והנה זו הגבורה דעתיק הגנוזה תוך מוחא דאריך נק' בוצינא דקרדינותא בכל מקום ר"ל נר החזק כי הנר הוא אש ואינו אור כמו החסדים והוא נר אש החזק מצד הגבורות ואמנם שאר הגבורות אפשר שיקראו כך דרך השאלה אבל סתם בוצינא דקרדינותא היא זו הגבורה דעתיק הגנוזה בהאי מוחא וזו שורש לכל הגבורות כולם וז"ש בפ' פקודי ד' רנ"ז ב' ות"ח רישא שירותא דמהמנותא גו מחשבה. בטש בוצינא דקרדינותא וכו' אשר נת' לעיל ש"ב חלק ג' פרק ט' ענינו והוא כי א"א שהוא שירותא דמהמנותא היה מברר בגו מחשבה דיליה שהוא י"ס דיליה כל הבירורים שבז"א בבחי' מ"נ כדי לעשות מהם פרצופים או"א כי אין בירור רק ע"י המחשבה והנה הבוצינא דקרדינותא וכו' אשר נת"ל ש"ב ח"ב פ"ט ענינו שהוא הגבורה דעתיק שורש לכל הגבורות כולם בכוחם. יכולה המחשבה. לברר הבירורים הנז' כי כל הבירורים הם בחי' הגבורות ולכן מתבררים ע"י ההוא בוצינא דקרדינותא ואמנם בוטישא דא נת' בש"א ח"ג פ"ו וז"ש בוצינא דקרדינותא שהיא הנותנת קצבה ומדה ונק' קו המדה והטעם כי החסד המתפשט בשופי בלי קצבה אך הגבורות שהוא דין נותנת קצבה אל השפע שלא יתפשט יותר מהראוי אל המקבלים ולכן בוצינא דקרדינותא איהו מדיד ועביד כל אינון משיריין הנז' בזוהר פקודי ובתיקונים ד' ט"ו ובתיקונים דכתיב' יד ובזוהר חדש בואתחנן ד' קכ"ב. והנה כל בחי' הגבורות נק' ניצוצין כי הם ניצוצות אש החזק ואמנם נק' ניצוצין ג"כ לסיבה הנ"ל בש"ב ח"ב פ"ט כי לא ירדו האורות של המלכים למטה בבריאה רק בחי' רפ"ח ניצוצים להחיותם חיות המוכרח אז והם חלקים מהאורות דוגמת הניצוצות היוצאים מן האש וגם נת' שם כי הרפ"ח ניצוצין הם השכ"ה ניצוצין הנז' בכ"מ והם ש"ך לבד ועם שרשם שהם הגבורות נק' שכ"ה. והנה כאשר זו הבוצינא בטש גו המחשבה מעלה את הבירורים מבחי' השכ"ה ניצוצין הנז' ושם מתבררין היטב הטוב שבהן נתקן שם והפסולת שהם הסיגים מתברר וזריק להו שאינה מהבחי' הראוי שם לעשות מהם בחי' או"א ולכן זורקם וחוזרת אח"כ להתברר גו מחשבה דאימא לצורך זו"נ וכעד"ז עד שמתבררי' תכלית הבירור בכל הפרצופי' והשאר נעשה פסולת גמור הנז' שם באורך בש"ב ח"ג פ"ט ע"ש וז"ש כי ניצוצין זרק לש"ך עיבור וזרי' ובירר הפסולת מגו מחשבה כי המחשבה בתוכה עולין המלכים והניצוצין ושם מתבררים מגו מחשבה ע"י האי בוצינא דקרדינותא שהוא גבורה דעתיק אשר בתוכה. ודע כי החס' דעתיק שבתוך כתר דאריך נקרא אוירא דכיא והגבורה דעתיק שבתוך החכמה דאריך נק' בוצינא דקרדינותא וז"ש באד"ר האזינו ד' צ"ב ב' מבוצינא דקרדינות' נפי' ניצוצא פשיטא תקיפא שבטש ואפי' זיקין עלמין קדמאין ואתערבו באוירא דכיא וכו' פי' הדברים במה שהודעתיך לעיל בריש פרקין כי או"א מהני תרין רישין נמשכין חיותם ונמצא כי זה החסד שבעתי' שבתוך הכתר הנק' אוירא דכיא אפיק מיניה חד רוחא דגניז בעתי' יומין שהוא האי יו"ד דנפי' מאויר ואשתאר אור וזה היו"ד הוא אבא יו"ד דשמא קדישא אשר בתחלה היה גנוז בעתי' בזה החסד ולכן כשיצאה זו היו"ד מזה האויר ונעשה ממנו בחי' אבא לא נפיק אלא להלביש לחסד דאריך ואז בהאי אבא אתגניז ההוא אוירא ר"ל שמאיר בו דרך העלם וגנוזה מלמעלה עד שם וגם מבוצינא דקרדינותא שהיא גבור' דעתיק נפיק ג"כ מיניה חד ניצוצא והאי ניצוצא אתגניז במעוי דאימא והוא סוד הגבורות במעוי דאימא הנמשכת אליה מגבורות דעתיק ואלו הב' בחי' באו"א חוזרים גם הם להתברר החלקים הצריכים אל זו"נ וכדין נפק חד גלגלתא וכו'. גם נרמז ענין זה הגבורה דעתיק באד"ר נשא ד' קל"ב ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דכיא בעזקא דכל עזקין וכל פי' מאמר זה נת' לקמן פרק ט"ו באורך ושם תבין כי הדיקנ' דאריך נתפשט ממוחא סתימאה דאריך אשר בתוכה גנוזה גבורה דעתיק וכו' ונמצא כי גבורה דעתיק לא נתגלו הדינים אשר בה עד שנמשכו בדיקנא דאריך וז"ש ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא דא וביאר מה הם הבחי' אשר ברישא אשר נתגלו בדיקנא ואמר כי הם אף עלמין דחתימין בעזקא דכיא וכו' כי הגבורה נק' אלף עלמין והיא חתומה וגנוזה תוך החכמה מוחא סתימאה דאריך הנק' עזקא דכיא והענין כי נודע כי הגבורה נק' אלף והאחוריים של אלהים דמלוי ההי"ן הוא בגי' אלף כזה אל"ף אל"ף למ"ד אל"ף למ"ד היה אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד מ"ם ואלו הם סוד אל"ף עלמין שהוא שם עזקא דכיא כנודע כי אין העליון מתלבש בתחתון אלא בסוד אחוריים בלבד ולא הפנים כנז' בש"ה. והטעם ידע כי כל בחי' מוחא נק' עזקא לפי שהמוחין נחלקים לד' חלקים שהם חו"ב ודעת הכולל החסדים והגבורות כנ"ל פ"ב ואלו הד' מוחין נעשים ד' ווין מרובעי' כזה $ציור בספר$ ונעשים מ' סתומה דלמרבה המשרה הנק' עזקא כנז' בתיקונים ריש תיקון י"ח ד' ט"ו ע"ש איך בוצינא דקרדינותא אתעביד הך עיזקא והוא כעין חותם מרובע הנק' עזקא. ואמנם יש מוחין דכורין ומוחין נוקבין ומוחין דכורין שהוא אבא נק' עזקא דכיא יען נוטה אל החסד ע"ד הנ"ל באוירא דכיא ומוחין דאימא נק' עיזקא רבתי בסוד מה תעשה לשמך הגדול. והנה המוחין דאריך היא חכמה כי הבינה. שלו ירדה בגרון ולכן נק' עיזקא דכיא ולהיות כי הוא מוחא דא"א הוא המוח הראשון שבכל האצילות אשר התחילו המלכים להתברר ע"י ההוא גבורה דעתיק כנ"ל לכן נק' עיזקא דכל עיזקאין כי כל שאר המוחין מתפשטין ונמשכין מההוא מוחא דאריך. אמנם