מבוא שערים נז

נמצא כי להיות' בסוד הבל ינקו החיצונים ויחריבו הקליפות את העולם ביניקתם ממנה אבל עתה שאינם יונקים אלא מצד רחוק שהוא מדיקנא דז"א אין לקליפות כ"כ שליטה. והנה תמצא שיש כ"ד צירופי אדנ"י כנגד י"ב דעתיק וי"ב דז"א והי"ב צירופים ראשונים כנגדם הם בראש הנקיבה וי"ב האחרים כנגדם הם בגופא וי"ב שבראשה הם סוד ז' הנז' בראש ספרא דצנעותא שהם ז' דגלגלתא והם גולגלתא טלא דבדולחא קרומא דאוירא ומצחא ועמר נקי ועיינין וחוטמא כמבואר אצלי שם. אמנם בכאן בעתיקא העיינין נחשבין לעין א' וכן ב' נקבי החוטם אך בז"א או במלכות נחשבת כ"א לשנים ונמצא כי תרין עיינין וב' נקבי החוטם עם ה' האחרים הם ט' וב' האזניים והפה הרי י"ב דברישא כי האזניים לא נזכרים בעתיקא כלל באד'. גם דע כי במקום עמר נקי הוא במלכות שערי סומקא אבל שערי דעתיקא עליהן נאמר ושער רישי' כעמר נקי הרי לך י"ב ברישא הם כנגד י"ב ת"ד מעתיקא וכנגד י"ב דדיקנא דז"א הם ג' פרקין בזרוע ימין וג' בזרוע שמאל ושית פרקין בתרין שוקין הרי הם י"ב כנז' בתיקונים בפס' וקרא זה אל זה ואמר. והענין כי אלו הם כ"ד קישוטי כלה ואינם עצם הכלה פי' כי להיות אלו הי"ב תיקוני עילאין נמשכין עד הנוק' אינם יכולים להיות מתגלים ממש בסוד עצמות רק בסוד תכשיטין דוגמת רישא תנינא דאריך שמתלבש בי"ג ת"ד ולא באברים לרוב העלמו אך עכ"ז להיות תכשיטין ודאי שאינו כ"כ פנימי' כאברי הנוק' כי אלו הם תכשיטין לפני אחר ולפניו העלם אחר העלם ופי' תכשיטין הוא כי הלא הקליפות נק' חושך והם מחשיכים את המלכות הסמוכה אצלם ולכן צריכי' אלו התכשיטין להאיר אותה דוגמת סרק המעברים הנשים על פניהם והנה הם סוד האורות שהם כ"ד מי"ב י"ב תיקונים עילאין ומאירין באלו הי"ב דייקא ברישא ובגופא וזהו כנגד הפסוק ישא וכו' הנז' אצלי בפ' ברכת כהנים שהוא בנוק'. אמנם שם זה אדנ"י כשמקבל כל אלו התיקונים הוא מצורף עם שם הוי"ה דוגמת חיבור אהי"ה עה הוי"ה כן מצטרף אדנ"י עם הוי"ה אך יש הפרש כי אם גובר הוי"ה הוא יאהדונה"י ואז הוא סוד היום כי אז נמשך לה כ"ד תיקונים הנ"ל ע"י הת"ת אך בלילה כי אז אדנ"י גובר כי בז"א נאמר בו המפיל חבלי שינה על עיני כנז' אצלי בפ"י ברכה זו אז גובר שם אדנ"י על הוייה שהיא נותנת ואינה מקבלת על ידה ולכן שם זה אידהנוי"ה ותראה איך בראש שם זה א"י דאדנ"י על י"ה דהוי"ה אך שאר השם אינו גובר ויש שם ה' יתירה לרמוז על שם אהי"ה כי הלא המל' נק' קרית ארבע כנז' בתיקונים שיש בה הוי"ה אהי"ה הוי"ה אדנ"י והנה שם זה רומז לד' שמות הנז' כדי שיהי' רמז, בו על שם אהי"ה ניתוסף אות ה' אחרת כנגד שם אהי"ה שיש בו ב' ההי"ן הרי כי בשם זה הוא שמו' קרית ארבע וזה אמרו נרמזין א"י רביעאה דתרין שמהן נתפרשין רשימין בהון פי' כי הם אהי"ה ואדנ"י יש בהם תיבות הוי"ה הוי"ה. ודע כי ז"א הי' נשפע מן או"א ועתיקא ממש אבל הנוק' אין השפע נשפע בה רק ע"י השערות והדיקנא כנ"ל עכ"ל מהרח"ו ששמע פירוש אחר מהרב האר"י זלה"ה. סליק בעזה"י

פרק ו אחר שביארנו בחי' כתר וחכמה דאריך שהם תרין רישין דיליה אשר נתחלקו לג' רישין כנ"ל בפרקים שקדמו. וגם בפ"ג ביארנו דרך כללות איך נתלבשו ז' תחתונים דעתיק בז' תיקוני רישא דאריך נחזור עתה לבאר ענין ז' תיקונים אלו בפרטות. והנה כבר נת' שם כי חסד דעתיק נתלבש בכתר דא"א אשר הוא גלגלתא רישא קדמאה דאריך והיה מהראוי שעתיק יומין לא יגלה הארתו העיקרית רק ברישא קדמאה והוא הגולגלתא ואח"כ תאיר זה הגולגלתא ברישא אחרא שהיא מוחא סתימאה חכמה דאריך אמנם לא כך היה כי אם שהעתיק מתגלה בהני תרין רישין כחדא וטעם הדבר כי הנה או"א דתחות דיקנא דא"א נמשך בהם חיות מהני תרין רישין גלגלתא ומוחא כמ"ש בש"ד ח"א פ"ב ופ"ג ובענין דאו"א יהיו שוים כחדא נפקין וכחדא שריין ולכן הוצרכו אלו התרין רישין להתגלות בהם העתיק בהשוואה א' ג"כ ולכן החסד דעתיק נתלבש בגולגלתא והגבורה במוחא היא חכמה ואז נכלל החסד בגבורה, והגבורה בחסד והיו שוים. גם אחר שהיסוד דעתיק עם החסד שבתוכו נתלבש במצח דאריך כנ"ל בפ"ג ובפ"ד ומשם חזרו להאיר ולהתפשט בדיקנא ובמזלא שהוא תיקון הי"ג וגם בתיקון הנקרא נוצר חסד כנזכר בפ"ז ונזכר בהאזינו דף רפ"ט א' והאי רצון אתפשט לתתא בדיקנא וכו' וגם הדיקנא עצמה היא בסוד יסוד כי לכן הנשים שאין להם בחי' יסוד אין להם זקן וכן ההוד שבו נגלה בדיקנא כמ"ש באדרא נשא דף קמ"ג ותניא הוד עילאה נפק ואתעטר ונגיד לאתאחדא בעלעוי ואתקרי הוד זקן א"כ הרי רישא עילאה דעתיק אתגליא בתרין רישין דאריך כחדא שהרי נגלה בז' תיקוני גלגלתא וגם במוחא ובדיקנא דנפקי ממוחא כנז' ב"ח ע"ש ונמצא כי כמו שז' תחתונים דעתיק מתגלין בז' דגולגלתא כן הם מתגלים בדיקנא דא"א ולא קבלתי סדרם בפרטות. ודע והבן איך כתר וחכמה אלו דברישא שהם דכר ונוק' ולכן זו החכמה היא גבורה כי היא נוק' לגביה ועיין היטב בפרק א' ובפרק ב' כי כולה מבירורי המלכים אתעביד להכי מינה נפקי י"ג תיקוני דיקנא. ונלע"ד שאפשר כי היא בחי' נוק' משם ב"ן שבאריך כנז' בשער ג' חלק א' פרק א' כי כל הנוקבין ממנו נעשה כנלעד"ח ובזה תבין איך הכתר הוא רחמים גמורים אך החכמה יש בה דינים אלא שהם נכפין כנז' באד"ר נשא ד' קכ"ח ב' דהאי מוחא שקיט ושכיך כחמר טב דיתיב על דורדייא הרי בפי' שיש בה דינים ושמרים אלא שהם נחים ושקטים ונכפין שם במקומן וכן כתב בעל מערכת אלהים כי החכמה הוא דין ויש לו קצת סמך מזה להיות המוח