מבוא שערים נט

כל אלו הגבורות שהם אלף עלמין הנז' כאן לא נתגלו בחי' גבורתם ותקפם בהאי מוחא דהרי שקיט ושכיך ויתיב כחמר טב דיתיב על דורדייא כנ"ל עד שיצאו בדיקנא דאריך ושם נתגלו כמו שנבאר בפרק ט"ו בע"ה בעלמ' קדמא' ע"ש וז"ש ומהאי דיקנא אשתמודע וכו'. ואלו האלף עלמין הם שורש כל הדינין כולם ומכאן אתפשטו בכל שאר המקומו' ובדיקנא שם התחלת גילוים כי לכן שערי דיקנא הם קשים ותקיפים כמו שית' בע"ה בפי"א ובפ' ט"ו ואמנם אלף עלמין ג"כ הוא כי המוח כלול מהחסדים וגבורות שהם ה"ח וה"ג כל א' כלול ממאה הם אלף כמו שית' בע"ה בפרק ט"ו. סליק פ"ו

פרק ז' נשלים לבאר ז' תיקוני רישא וכבר נת' הב' תיקונים קדמאין שהם גולגלתא ומוחא בפ"ו והתיקון הג' הוא קרומא דאוירא אזדכיך ויתיב וסתום כי אזדכיך כדי שיוכל לעבור אור האוירא דבגו גולגלתא להאיר דרך האי קרומא במוחא סתימאה אך עכ"ז הוא סתום כי הומעט האור ויוכל האי מוחא לקבלו משא"כ אם היה פתוח ובתוך האי קרומ' מתלבש הת"ת דעתיק כי הקרום החופה הוא דמיון הרקיע שהוא ת"ת וז"ס הרקיע המבדיל בין מים למים זוהר בראשית ד' ל"ב שהם חו"ג דעתיק המתלבשים בגלגלתא ומוחא והת"ת מפסיק בין שניהם ומבדילין ומכריע ביניהם כי הת"ת הוא ו' שבשם כנודע והוא דמיון הרקיע הכל כעין ו' וזש"ה נוטה שמים כיריעה שהוא סוד זה המקו' כמו היריעה והחסד והגבורה הם כדמיון ב' יודין בב' צדי הוא"ו ונמצא שלשתן צורת א עליה נאמר יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים שהם ב' יודי"ן עילאה ותתאה ולפי שתמיד הקרום שהוא הת"ת נוטה אל החסד וגם הוא ענף הדעת הגנוז באוירא לכן נק' קרומא דאוירא ולא קרומ' דמוחא כנ"ל בפ"ד. ולפי שבאוירא מתלבש הדעת דעתיק שאינו מכלל הז' תחתונים דעתיק אלא נשמה להם לכן לא נזכיר רק ז' תיקוני דריש' ולא ח' תיקוני' דרישא כי האויר' לא נכנס בחושבן עמהם כי הוא נעלם. תיקון הד' אינון עמר נקי תליין בשיקול' דע כי הנצח וההוד בכל מקום יש להם ב' בחי' א' הוא ראשו פרקי הירכיים שהם למעלה מן היסוד וב' הוא התפשטותם למטה מן היסוד וזולת זה יש להם פנימיות שהוא גבוה מן היסוד והם סתומים מבפנים והוא תרין ביעין דדכורא ששם מבשלת הזרע ומהם נמשך למטה מהם היסוד וכן הוא בנצח והוד של הנקיבה. והנה תרין תיקונין יש ברישא והם תרין אודנין תרין עיניים והמצח עומד ביניהם כי הוא למטה מן האזניים וגבוה מן העיניים והוא בחי' היסוד דעתיק הגנוז במצחא והנו"ה בתרין אודנין ובתרין עיינין שהם בחי' הנצח וההוד וזהו ענין שנק' הנצח וההוד בחי' עיניים האמנם להיות האזניים דעתיק מקום גבוה מאוד כי הם תרין ביעין הסתומים לא שלחו בו יד ולא נזכרו בשום מקום לא בספרא דצניעותא ולא בב' האדרות וכבר ידעת מן האדם הקדמון כי האוזן שלא גבוה יותר משאר הבחי' שלמטה ממנו כי היא בחי' נשמה כנז' שם בשער א' חלק ב' פרק ג' וזהו הטעם חורשו נותן דמי כולו ואמנם במקום בחי' האזניים נז' שערות דרישא היוצאת מכח האזניים משם שרשם ומשם מתפשטת ולהכי בעי לאעברא שערי מעל גבי אודנין כנז' באדרת נשא ד' קל"ה ובתיקונים ד' קכ"א וטעם הדבר שלא יתאחזו הדינים באודנין מאוד מאוד ויתחזק כוחם בשרשם. וכבר ידעת כי הנצח והוד הם לבר מגופא אשר לכן מתגלית בהם הדינים כנז' פ' צו ד' ל"ב א' בסוד וערבי נחל ולכן מהם יוצאים השערות שהם חוזק הדיני' מלשון אשר בשערה ישופני. וממורי הרמ"ז נרו שמעתי כי שער מלשון שיעור דהיינו כח הדין הנותן גודל ושיעור אל שפע וכן שערות הדין נ"א הם נותנים שיעור שלכן נק' מדות כדלקמן ס"א עוד מלשון שער שהם שערים נפתחים לעבור השפע בהם ולכן נק' שערות כמבואר בפסוק מקולות מים רבים וכו' שהם גבורות מנצפ"ך ונמצא כי כל בחי' הדינים הם שערות וכולם הם מנצח והוד שהם הגבורות עיקר הדינים כנ"ל ובעליית' בסוד אור חוזר שהם סוד הגבורות פוגעים בג' מקומות והם ג' רישין דאריך גולגלתא דאוירא ומוחא ומתערב בכולהו ונפקי מכולא י"ג חיוורתא וי"ג נימין וי"ג תיקוני דיקנא וכולהו מבחי' נצח והוד הנז' אלא שכפי תערובתם בהני ג' רישין אשתני שמייהו יען מתערבים עם אורות הג' רישין ונפקי כחדא בי' הרי שאעפ"י שהכל בחי' נו"ה כנז' עכ"ז הי"ג חיוורתא הם מאורות הגולגלתא ג"כ והי"ג נימין מאוירא והי"ג תיקוני דיקנא ממוחא כי גם מהג' ראשים יוצאים אורות הנז' ג"כ. והנה הנו"ה נקראים ווי העמודים שהם יכין ובועז תרין ירכין כדמות תרין ווי"ן וגם כי הרי הנו"ה מן הת"ת שהוא אות ו' נפקי נעשו גם הם בחי' ווי"ן שהם השערות אשר הם דמות ווי"ן ולכן שערות הראש נפקי מתתא לעילא דמות וי"ו כי הם עוברים דרך קרומא דאוירא שהוא הת"ת ויוצאים לחוץ ונעשים ווי"ן כמוהו והם אור חוזר כי הם גבורות ואלו הם סוד י"ג נימין דשערי דרישא הנז' באד"ר ובפ"ו ובי"ט יתבארו עניינם. וכבר ידעת כי נצח כלול בחסד שהוא קו ימין והוד כלול בגבורה ולכן נו"ה אלו רמוזים בגולגלתא ומוחא שהם חו"ג דעתיק וטמירי תמן ומתמן נפקי דרך ההוא קרומא שהוא הת"ת ויוצאים משם הנו"ה בבחי' ווי"ן וז"ס שנקראו השערות בתיקונים ד' קכ"ג ווי"ן כמ"ש וכל נימא שיעורא דאות ו'. ונלעד"ח כי אלו השערות הם סוד זקן התחתון דעל תרין ביעין דעתיק כי דוגמא זו נעשה הזקן דז"א בנה"י דאריך וע"ש בש"ח וז"ס ואלה המלכי' וגו' כי כבר הודעתיך כי השערות מבירורי המלכים והגבורות ההם יצאו ודרך נקבי השערות האלו יוצא האור אל המלכים מלמטה מאריך להחיות' כי האור מתמע' בצאתו ממעבר צר של נקבי השיער כנ"ל ש"ב חלק ג' פ"ט כי השערות הם התיקון האמיתי להחיות