מבוא שערים מט

נבאר עתה ענין אריך אנפין כי הי"ס של הדכורא שבו נעשה כולו מחכמה דמ"ה החדש שהוא נקודות דמ"ה ונוק' שבו נעשית מה' תחתונות דכתר דב"ן בלבד שנתפשטו ועושה עשר ספירות גמורות שבנוק' ולעיל ח"א פ"ב ביארנו ענין נוק' דאריך כי אינה פרצוף בפ"ע רק כי צד ימין שבאריך נק' דכורא והוא נעשה מחכמ' דמ"ה וצד שמאל דאריך נק' נוק' ונעשי' מה"ת דכת' דב"ן ועיין פ' ט"ז וי"ז היטב והנה בחי' הדכורא היא מבוארת. ולכן נבאר עתה בחי' הנוק' כי היא אשר נעשית מהבירורין של המלכים דב"ן וצריך לבאר מציאות בירור זה ועמו ית' ג"כ כל כללות אריך כולו דכורא ונוק' ועיין ש"ב ח"ג פ"ב מה הם הדברים והבחי' המתבררים והצריכים אל העיבור והתיקון וכבר נתבאר לעיל שער ב' ח"ג פ"ז כי כל האציל' לא נתברר ולא נתקן אלא ע"י עיבורים וכל פרצוף נתקן ונתברר ע"י פרצוף העליון והגבו' ממנו ע"י שהיה מזדווג בנוק' היה מברר חלקים הצריכים לזה התחתון והיה שם בנוק' בבחי' עיבור י"ב חודש והיה נתקן ונמצא כי עתיק יומין שהב' בחי' שבו שהם הדכורא והנוק' נזדווגו יחד והעלו את ה' חלקים דכתר דב"ן התחתונים בסוד מ"נ וביררום בין בבחי' אורות ובין בבחי' הכלים והיו שם בבחי' עיבור די"ב חודש ושם נתקן א"א ואח"כ נולד ויוצא משם ובצאתו יצא וישב לו תחת סיום רגלי עתי' תחת תרין פרקין בתראין דילי' העומדים בעולם הבריאה כמו שנבאר לקמן בפ"ב ואותן תרין פרקין תתאין נעשים בבחי' שני דדי בהמה אשר דדיהן למטה אצל רגליהם ומשם היה יונ' א"א בזמן היניקה וע"י יניקתו הגדיל ואז עלה אחר זמן יניקתו ועלה באצי' והגדיל יותר כי הלביש את כל הז"ת דעתי' כמ"ש בפ"ב ופ"ג אע"ג דלעיל הניח לכלל גדול שאין בירור באורות אפשר שזה האמור כאן הוא על הניצוצות ועוד שהבירור האמור שם היינו לברור אוכל מתוך הפסולת שזה אין שייך באורות שלעולם נשארו באצי' אבל האמור כאן הוא לברר החלקי' הצריכים לא"א ואותם הצריכים לשאר פרצופים שזה שייך גם באורות ונמצא כי היות גם באריך קצת דמיון אל זעיר אנפין שהוצרך לו עי"מ וגם האריך מה שהלביש אל ז"ת דעתיק הם מוחין דילי' כמו שנבאר בפ"ב אך ודאי שהיניקה של הז"א האמיתית הוא מן התבונה והיא זולת זו היניקה דאריך כמו שנבאר בש"ה ח"ג פ"ב ונמצא כי כל הפרצופים דאריך דאבא ודאימא ודז"א ודנוק' יינקו תחלה מסוד דדי הבהמה ואח"כ יינקו מסוד דדי אשה בעלותם באצי' וכמו שית' זה בש"ד ח"א פ"א ובענין ז"א בש"ה ח"ב פ"ב. ונבאר תחלה ענין פרצוף א"א איך מתחלקים בו הי"ס שבו וכבר ביארנו לעיל ח"א פ"א כי ט"ס הם בבחי' א"א כי נוק' לא נתגלית בו כנ"ל וכל בחי' א"א נק' כתר של כללות האצי' כולו וזה הכתר נחלק לט"ס וכללות זה נק' א"א וכבר ביארנו לעיל ש"ב פ"ב ופ"ד ענין התלבשות כל פרצופי האצי' זב"ז עד שנמצא כי אין מתגלה מכל פרצוף רק רישא בלבד ואז כל אלו הראשין הם זה למטה מזה מצטיירים כולם יחד פרצוף א' הכולל כל האצי' בכללות ואז כיון שמכ"א לא נתגלה בלתי לבוש רק הכתר שלו כי אף החכמה שבו היא סתימאה גו האי כתרא כמו שנבאר בפ' זה ולכן כל הא"א אינו נק' רק כתר לבד ואח"כ תיכף תחתיו באין תרין רישין מאו"א מגולים ונעשים בחי' חכמה ובינה בכללות האצילות ותחתם בא רישא דז"א ער טיבורו ונעשה גוף אל האצי' בכללות ואח"כ מתגלית נוק' דז"א בסוף הז"א ונק' מל' דכללות האצי' ואמנם אין לך פרצוף שאין בו כללות הי"ס ומתלבשים תוך פרצוף אחר בבחי' גופא לבד וכן השני בשלישי וכן כולם. כלל העולה כי א"א כולו נק' כתר של כללות עולם האצילות והוא מתחלק לט"ס כנ"ל והם חיות ונשמה אל כל האצי' לשאר הפרצופים המקיפין והמלבישין אותו ואלו הטיס שבו הם סוד אותם הט' היכלין דלאו אינון רוחין וכו' הנז' בסוף פ' פקודי כמ"ש לעיל ח"א פ"א וע"ש. ושמעתי ממורי זלה"ה בזה כי הנה כל אלו הי"ס השרשית דאריך כ"א מהם כוללים י"ס לפי שכולם נק' בחי' רישין וכל דבר שנק' ראש הוא כולל עשר והנה כח"ב הם ג' רישין דאו"א וחג"ת הם ג' רישין דז"א ונה"י הם ג' רישין דנוק' דז"א וזהו הסוד שביארנו בכמה מקומות כי ג' מוחין דנוק' דז"א הם נה"י והבן. ונבאר סדר אלו ספי' המתחלקים בו בא"א והנה נשתנה א"א מכל השאר כי כל שאר הפרצופים בין דעתיק ודאבא ודאימא ודז"א ונוק' רישא דילהון הוא חד גלגלתא שהוא בחי' כתר שבפרצוף כי כתר לשון כותרת כמו על כן רשע מכתיר הצדיק ר"ל מקיף אותו. והגלגלתא הוא כעין כותרת המקיף על כל בחי' הראש ובגו האי גלגלתא אית תרין מוחין הנקראים חו"ב של הפרצוף ההוא חכמה בימין ובינה בשמאל ואלו השנים הם עיקר המוחין האמנם מכללות שניהם עושה המוח השלישי למטה מהם מכריע באמצא והוא הנק' דעת שבפרצוף ההוא ומה שאינו נכנס בכלל הי"ס של הפרצוף נבארהו בע"ה בש"ח וכל אלו הג' מוחין הוויין ויתבין גו האי גלגלתא הנ"ל ולבתר הכי איתפשט ז' ספי' תתאין דחג"ת נהי"ם בגופא זו ע"ג זו בדרך קוים כנודע. אמנם בהאי גלגלתא דא"א לא אית בגוה רק חד מוחא לחוד והוא הנק' חכמה דא"א ועם היות כי גם חכמה זו בהאי מוחא יש בו בחי' תלתא מוחין כמו שנבאר אח"כ עם כ"ז כל שלשתן אינם רק בחי' החכמה עצמה וא"כ נמצא דבהאי רישא דאריך לא אית בה לחוד האי גלגלתא שהיא הכת' דאריך ובגוה חד מוחא שהוא חכמה דאריך ואמנם הבינה דאריך לא יכלה לעמוד שם בבחי' רישא וטעם הדבר כי הנה נת' בח"א פ"ב כי בחי' נוק' דעתיק נעשית מה"ר דכתר דב"ן אשר מעולם לא היה בהם שום ביטול אפילו פגם ועיקר אמנם בא"א בנוק' דילי' התחיל בה בירור המלכים כי נעשתה מה"א דכתר