מבוא שערים מח

והארתם עצמם יתפשטו למטה בדרך קוים כנז' או אפשר שנאמר כי מאור נקודה הא' נתהוו ג"ר דעתיק ברישא ואין שם רק אור נקודות הכתר שנתחלקה לג' אורות ברישא ומאור נקודות החכמה נתהוו שלשה אמצעים דעתיק ומאור הבינה נתהוו ג"ת באופן שיש אור א' ברישא וב' האורות בגופא וזהו פי' שנק' האי ריש דעתיק רישא דל"א והבן כי לא אמרו רישא דל"א מה דהוי האי רישא רק אמרו רישא דל"א מה דאית בהאי רישא כי הרישא עצמו שהם הכלים נתברר לנו מציאות' כנ"ל לסיבה הנ"ל אך מה דהוי בהאי שהוא האורות שבתוכה הוא שנסתפק לנו בחי' ויש כאן מקום שאלה והוא מה נעשה מבחי' האור שיש אל העתיק בז"ת כנ"ל ולמה לא נעשה מהם אורות לגופא דעתי' ע"ד שביארנו בענין הכלים וי"ל כי מאלו האורות נעשה בחי' המקיף אל האצילות כנז' ש"ב ח"ג פ"ד ופ"ה. ודע כי לעולם בכל האצי' אה"מ גדול מאה"פ אך העתיק יומין לבדו הוא להיפך כי אור הפנימי גדול מאה"מ כי אה"פ שבו נעשה מהתפשטות הג' אורות ראשונות דברישא אך האור המקיף נעשה מאורות הז"ת שיש בז' נקודות דמיתו כנ"ל בפ"ב. ועתה נבאר סדר תיקונו איך היה כי הנה ז' אורות של המלכים דמיתו היה בלי לבוש במקומם באצי' בבוא עת תיקון דעתיק דעתיקא והיה מתארך למטה כי אין שורשו רק מג"ר דלא מיתו ובהתפשטם למטה לעשות גופא דיליה אז היה דוחה את הז' אורות אשר שם ונכנס במקומם ואין פירוש דחיה זו ממש כי אין האורות יורדים בבריאה אך כי דחיה זו היא לצדדים כי הי' מתפשט בחי' חסר דע"י ונכנס תוך פנימי' נקודה ראשונה של הז"ת ונשארה אותה נקודה כמין לבוש לחסד דעתיק וכן כיוצא בזה עד שנתפשט העתיק בכל עולם האצי' ונמצא הז"ת מלבישים אותו והוא בתוכם וכעד"ז היה בשאר תיקוני פרצופי' כי א"א לקט בחינותיו ג"כ שיש לו בז"ת כנ"ל ונעשה פרצופו מלבוש אל גופו דעתיק ואח"כ או"א לקטו בחינותיהם שיש להם בז"ת ונעשים מלבוש לא"א כי בעת התפשטות אריך להתקן היה נכנס תוך חלקים דאו"א ודוחה אותם לצדדים ע"ר הנז' בעתי' ונשאר זה חלק ובפ"ב נשלים לבאר ענין התפשטות אריך דוגמת העתיק הנ"ל בפ' זה ועיין שם. ודע כי עתיק יומין כל שיעור קומתו הוא עולם האצי' זולת ב' פרקין תתאין מרגלים אלו נתפשטו בעולם הבריאה ונעשה בחי' דדים להניק למלכים שנפלו בבריאה לתת להם צורך חיות לבד ומשם יינקו א"א ואו"א וזו"נ אחר לידתם קודם גדילתם כמ"ש כ"א במקומו ועיין שם בש"ג ח"א פ"א ושם תמצאהו. [צמח כל שיעור קומתו ר"ל הזית שלו לבד כנודע כי הכל שיעור קומתו המתפשטים בעולם האצילות מראשו עד רגליו דא"א שאורך קומתו אותו כל אורך עולם באצילות וזה ברור]:

ממהדורא קמא מצאתי דרוש אחר בדיוקים אחרים ורצוני להעתיק אותו בכאן מפני שהוא שייך לדרוש הנ"ל וז"ל ועתה נבאר מציאות הא"א כי הנה הפנימיות שלו הוא מאותם ז' נקודות הראשונים כי כבר ביארנו שבכל נקודה יש בה כללות עתיק וא"א ואו"א וזו"נ בכללות אמנם הג' עליונות כולם הם בחי' עתיק לבדו כי הנה אור הקטן בהיותו נכלל בעליון אזי מתבטל ואינו עולה בשם משא"כ עליון בתחתון והנה הכוחות שיש מן הא"א בבחי' הז"ת מהם נתקבצו ונתבררו ונעשה א"א והנה הם איני אלא ז' כוחות דא"א בז' נקודות ומהם נעשו עשר דאריך באופן זה כי הלא כבר כתבנו כי יש חילוק בין הא"א לשאר הפרצופים והוא הב' מוחין שבהם חו"ב של כל פרצוף הנה שניהם הם בראש זה אצל זה מימינו ומשמאלו אבל חו"ב של א"א הם זה למטה מזה כי הבינה שבו לא היתה בה כח להיות למעלה אצל החכמה לקבל אור ע"י שבא אליה בלתי לבוש והחכמה לבדו נשארה בראש והבינה ירדה בגרון הא"א כי שם תוכל לקבל אור העתיק בהיותו רחוקה למטה. וגם יש חילוק אחר והוא כי בשאר הפרצופים יש בהם בחי' ג' מוחין חב"ד אך בא"א אין בו רק חכמה לבד והבינה בגרון והדעת מתפשט מחסד ועד הוד שלו ואין לו מקום בפ"ע כמו בשאר הפרצופי' וא"כ נמצא כי הרישא דא"א אין בו כח"ב כעין סגול כשאר הפרצופים רק זה על גב זה בקו ארוך. והנה האור של א"א שיש בו ז' נקודות הנה מן האור של חסד וגבורה שהם נקודה הד' וה' הנה בכל חלק מהם יש שלש שלישים הרי הם ששה שלישים ונחלקו לג' נמצא ב' שלישים של החסד נעשה הכתר דא"א ומן שליש האחרון של החסד ושליש עליון של הגבורה נעשה חכמה דא"א ומן ב' שלישים התחתונים של הגבורה נעשה בינה דא"א אח"כ מאור הנצח שהוא נקודה הז' נחלק לג' שלישים ב"ש העליונים נעשה מהם חסד דא"א נשאר שליש מנצח אח"כ מאור הת"ת שהוא נקודה הו' נחלק לג' חלקים ב"ש העליונים נעשה מהם ת"ת דא"א ושליש אחרון נצטרך לנצח דא"א עם שליש אחרון של הנצח אח"כ מאור ההוד שהיא נקודה הח' נחלק לג' חלקים מב' שלישים העליונים נעשה מהם גבורה דא"א ושליש התחתון נשאר לההוד דא"א אח"כ מן האור היסוד שהיא נקודה הט' נחלק לג' חלקים ב' שלישים העליונים נעשה מהם היסוד דא"א וחלק ב' נצטרף בהוד דא"א עם שליש האחרון שהיה בו וז"ס היסוד נמשך מן ההוד אח"כ אור המל' שהיא נקודה עשירית ממנה נעשית המל' דא"א וטעם הדבר לפי כי אח"כ מנקודות מל' נעשה פרצוף שלם ולכן צריך שיכלול בה מדה אחת שלימה:

החלק הב' בפרצוף א"א נחלק לכ' פרקים

פרק א אחר שביארנו בחלק שעבר כי עתיק יומין הדכורא שבו נעשה כולו מכתר דמ"ה החדש שהם הטעמים דמ"ה והנוק' שבו נעשית מה' ראשונות דכתר דב"ן שהם הטעמים דב"ן וגם מג"ר דחכמה דבין ומד"ר דבינה ומז' כתרים דז"ת דב"ן