עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מבוא שערים

מבוא שערים מז

Mavo Shearim 47 · מבוא שערים · free full Hebrew text

Open in the reader →

לבוש לזה לא נק' רישא דל"א אבל נק' הוא בנעלם להיותו כתר דאצילות וגם כי אע"פ שג"ר שלו לא נתלבש ועכ"ז להיותו באצי' נוגעים ולא נק' דל"א כמו רישא דעתיק שג"ר שלו למעלה מאצילות כנודע. עוד פי' אחר במה שנק' עתיק רישא דל"א כי הנה גופא דילי' איתלביש גו א"א והוא מושג וידוע לנו על ידי או"א אך רישא דילי' דלא איתלבש גו א"א לא אתיידע כי אפילו א"א עצמו לא אתיידע ליה ע"ש היטב ותבין טעם למה נק' עתיק יומין כי גופא דיליה ז' חתאין הנק' ז' ימים ז' ימי בראשית אלו הם המושגים אלינו והמתלבש ואין אנו משיגים העתיק רק בחי' היומין דיליה שהם ז"ת הכלל העולה כי דכורא דעתיק הוא כללות הי"ס והוא נעשה מכתר לבדו דמ"ה החדש המתפשט של י"ס ונעשה גופא דדכורא דעתיק כולו רישא וגופא ואמנם נוק' דעתיק רק הכתר שלה נעשית מה"ר דכתר דב"ן וגופא דיליה נעשי' מז' כתרים שיש בז"ת דב"ן ואין ספק אלא בחו"ב שבה אם הספיק הארת הכתר רבין שבראשה להאיר ולעשות בה חו"ב או אם ג"כ עלו ב' כתרים דחו"ב דב"ן לעשות בה חו"ב אם היה בחי' אחור או בחי' פני' וספק זה גם באי"א וגם בכלים וכן ספק אם חו"ב דחכמה דב"ן וחב"ד דבינה דב"ן נעשו גופא דנוק' דעתיק ג"כ עם כללות הז' כתרים הנז' או שנשארו לאו"א ואמנם גם הספק הכלים בכלי הכתר דכורא דעתיק ספק אם נעשה ממ"ה או מב"ן סוף דבר כי היותר נראה שלוקח עתיק לנוק' ה' ראשו' דכתר דב"ן לכתר שלה וב' כתרים דחו"ב דב"ן לחו"ב שלה וחו"ב דחכמה דב"ן וחב"ד דבינה"דבין עם הז' כתרים דז"ת דב"ן לז"ת שלה והרי נשלמה נוק' דעתיק אך דכורא כל י"ס שבו נעשה מספי' כתר דמ"ה לבר שהיא ג"כ כלולי' מי"ס והרי כי כתר דעתיק בין דנוק' ובין דדכורא נעשו מב' כתרים דמ"ה וב"ן שהם בחי' הטעמים כנ"ל ש"ב ח"ג פ"א

פרק ה אחר שנת' למעלה סדר עתיק יומין מאיזה בחי' נעשה בין בכלים בין באורות גם בש"ג ח"ב נתבאר אופן התחלת תיקון האורות של הז"מ איך עלו בסוד העיבור וכו' וכל זה קבלתי ממורי זלה"ה אח"כ והוא העיקר והאמתי על נכון והנה בתחלת לימודי עם מורי זללה"ה היה מעלים ומכסה ומלביש הדברים לסיבה שעדיין לא הייתי יודע התחלת הדברים על סדר שבארתי בשערים שעברו ולכן כשהתחיל לבאר לי אז ענין ע"י ביאר לי דרוש א' ונכתבהו פה ולא יכולתי לקושרו עם מה שכתבתי עד עתה ועכ"ז רצוני לכותבו ואולי המעיין יכול לקשרו עם הנ"ל כי נראים הדברים סותרים זה את הנ"ל וזה ענינו הנה נודע כי הי' נקודים היו בתחלה ג"ר לא נשברו ונשארו הכלים והאורות אך הז' נקודות התחתונים נשברו והכלים ירדו לבריאה והאורות נשארו במקומ' בעולם האצי' בלתי לבוש כלל ודע כי ג' נקודות הראשונות בין בבחי' האורות ובין בבחי' הכלים מהם נעשים הע"י בלבד ואין שם כח אחר מעורב בהם אמנם בז"ת יש בהם כוחות רבים מעורבים בהם כי יש בחי' עליונה בכל נקוד' מהז' שהיא, בחי' עתיק ויש בחי' שניה ג"כ בכל נקודה מהז' שהוא של אריך ויש בחי' של או"א ויש בחיי תחתונה בהם שהם של זו"נ ונמצא כי מאלו הבחי' שיש בז"ת משם נעשו פרצופים דאריך ודאו"א ודז"א ודנוק' אחר התיקון בין מבחינות האורות ובין מבחי' הכלים אמנם הבחי' שיש בהם מעתיק יומין מאלו ונתערבו עם ג' נקודות ראשונות שכולם בחי' ע"י ומכל בחי' אלו נעשו פרצוף דעתיק ע"ד שנבאר. וידוע כי כל התחתון מתפשט בו העליון להחיות' ואין התחתון מתפשט בעליון שממנו ולכן כח ע"י יש בזית ואין כח א"א ואו"א וזו"נ מעורב בג"ר אשר כול' בחי' עתיק. ונבאר סדר תיקון עתיק הנה עשיות הכלים שלו היה בזה האופן כי מבחי' הג' כלים של ג"ר נעשה הבחי' כלי דרישא דעתיק כו כלי הנקודה הראשוני נעשה בחי' כלי הכתר ומנקודה שניה נעשה כלי החכמה ומנקודה הג' נעשה כלי אל הבינה ומז' כוחות של עתיק בז"ת אלו עלו אח"כ מן הבריאה וניתוסף בהם הארה מהג' כלים עליונים שלא נשברו וע"כ נעשה הז' כלים אל הז"ת שהם גופא דעתיק וכבר נודע כי א"א מלביש לעתיק לז' תחתונות שלו בלבד והז"ת דעתיק נעשו מהכלים של הז' נקודות שמתו ונשברו לכן כנגדם יצאו שערות דאריך כי כל השערות הם מבחי' המלכים שמתו בסוד הן עשו אחי איש שעיר אך בג' כלים הראשונים שהם ברישא דעתיק ואין בהם שערות כי לא היה בהם מיתה שיצטרכו השערות להמעיט האור כדי שיוכלו לקבלו ולכן הוא פשוט אצלינו שכל הג' כלים עלו ברישא דעתיק כנזכר ומהז' בחי' שיש לי בזית עם תוס' אור ג"כ שניתוסף בהם מהג' כלים העליונים דרישא נעשה גופא דעתיק. ואמנם בענין אורות דעתיק יש ספק אצלינו והוא כי בודאי אין בכל פרצוף דעתיק רק ג' אורות לבד של ג"ר דלא אתתברו ואלו ג' אורות לבד נתחלקו והיה לי' אורות ונתחלקו בי' כלים דעתיק בגופא וברישא והטעם כי עי"כ היה כח בז' כלים דגופא שנעשו מז' כלים שנשברו כנ"ל לקבל אורם כי תחלה היו כלים להרבה אורות אך עתה אין בכל הי' כלים דעתיק רק ג' אורות בלבד שנתחלקו לי' ועי"כ יכולים הז' כלים התחתונים דעתיק לקבל האורות כי הוא מעט וזה פשוט אך הספק שיש אצלינו בענין הג' אורות אלי הוא לידע סדר התפשטותם אם נאמר כי ג' אורות אלו נעשה מהם כח"ב ברישא דעתיק ושם נשאר שרשם אמנם אח"כ נתפשטה הארתם למטה בגופא דרך קוים כי הכתר נתפשט בקו אמצעי והחכמה בקו ימין והבינה בקו שמאל ואין הכוונה שניתוסף בהם אור מלמעלה לשיגדלו ויתפשטו דא"כ הדרא קושיא לדוכתא שלא יהיה כח בז"ת לסובלו ואמנם הכוונה שנשאר שרשם למעלה בראש