מבוא שערים מג

פרצוף א' לבדו שהוא העתיק ולכן גם הוא האציל פרצוף יחידי כמו זו הוא הא"א ואמנם אחר היות ב' פרצופים אז ניכרו אחריהם או"א אבא מצד עתיק ואימא מצד אריך וכן אח"כ ז"א מאבא ונוק' מאימא וטעם הא' עיקר והרי נת' בחלק זה כל החילוקים שיש בכל הנקיבות שבאצילות אך כל בחינתם אינם רק בשם ב"ן שהוא בירורי הנקיבות ובפרק הבא נבאר בפרטות נוק' דעתיק ונשלם לבאר מ"ש באדר' ולא אתיידע מה דהוי ברישא דא

פרק שלישי נבאר עתה בפרטות נוק' דעתיק כי כבר נתבאר שדכורא ונוק' הכל היא פרצוף א' אמנם צד הפנים שבו הנעשה משם מ"ה דכורא דעתיק וצד האחור שבו הנעש' משם בין נק' נוק' דעתיק אמנם כבר ידענו הדכורא דעתיק שנעשה מן כל הכתר שבי"ס דמ"ה החדש בשלימות אך הנוק' דעתיק בה הם הספיקו' דלא אתיידע מה דהוי בהאי רישא וכמה בחי' לוקח משם ב"ן דנקודים נמצא כי כל הספיק' הם ברישא דנוק' דעתיק וכל מה שנת' בפרקי' הבאי' בחלק זה אינו אלא בנוקבא ושמור כלל זה. אך דע כי עם היות שנודע לנו בשם מ"ה עכ"ז לא נודע לנו בשם מ"ה רק שלקח דכורא דעתיק שהוא צד הפני' שלו בכתר דמ"ה כולו אך יש בו ספק כמ"ש אם ירד ממנו אור פנימי' לבדו או גם האור המקיף אך בשם ב"ן הוא הספק האמיתי כי גם כמה שיעור לוקח ממנו נסתפק לנו לכן אמר ולא אתיידע מה דהוי בהאי רישא דרך כלל בין בבחי' מ"ה ובין בבחי' ב"ן אך שעיקר מה דלא אתיידע אינו אלא בשם בין וקודם שנבאר הספיקות צריך שתדע מה הם הבחי' דשם ב"ן שעלו לנוק' דעתיק אשר בה יפלו הספיקות דע כי הי' נקודות דשם בין ודאי שכ"א כלולה מי"ס דוגמת שם מ"ה שכ"א מי"ס שלו כלולה מי' והנה הכתר דמ"ה יש בו י"ס והם מתפשטים בדכורא דעתיק בי"ס שבו וכנגדו יש י"ס אחרות בכתר של שם ב"ן ואמנם איננו לוקח כולו אלא חצי העליון הה' ראשונות לבדו. ונלע"ד חיים שאינו מחציתו בצימצום רק הוא ע"ד שאר כל הפרצוף דאו"א וזו"נ שכ"א מהם נחלק לב' חלקים חלק העליון עד החזה ת"ת שבו הוא פרצוף אחד ומהחזה ולמטה פרצו' ב'. וכן הענין בכתר דב"ן שנחלק לב' מכתר שבו עד החזה ממנו נעשה נוקבא דעתיק ומהחזה ולמטה נעשה נוקבא דא"א ונמצא כי נוקבא דעתיק ודאריך אנפין הם בערך הבינה והתבונה ובערך לאה ורחל וכן ערך דכורא דעתיק ודא"א בערך אבא וי"ס ובערך יעקב וישראל כנ"ל. ונחזור לענין ראשון כי נוק' דעתיק לקחה ה' ראשונות דכתר דבין ולהשלים חסרון ה' תחתונות לקחה ג"כ ג"ר דחכמה דב"ן וד"ר דבינה דב"ן וז' כתרים שבז' תחתוניות דב"ן והלואי שבכל אלו ישלים החסרון ה' תחתוניות דכתר דב"ן ומכל אלו הבחי' נעשה נוק' דעתיק ונמצא כי הדכורא דעתיק לקח כתר כולו דמ"ה ונתחלקו בי"ס דכורא דעתיק על הסדר ואז זה הדכורא היה מברר חלק א' מבין ומחברו עם הכתר דכתר דמ"ה וחוזר ומברר משם ב"ן ומחברו בחכמה דכתר דמ"ה וכן עשה עד תשלום הכל שבירר חלק מב"ן וחברו עם המל' דכתר דמ"ה ואז נשלם הכל אך לא היה החלקים שווים כי לא היה כתר דב"ן עם כתר דמ"ה וחכמה דב"ן עם חכמה דמ"ה וכו' ובאופן חיבור זה הוא מה דלא אתיידע איך נתחברו חלקי כתר דמ"ה עם חלקי דבין ומה חלקים דבין עולים ברישא ומה חלקים עולים בגופא והענין בכללות דע כי הנה זו הנוקב' דעתיק צריכה לקחת משם ב"ן הן אורות הן בחי' כלים וכבר נודע וביארנוהו בש"א ח"א פ"נ כי אין לך אור שאין בו פנימי ומקיף ואין לך כלי שאין בו פנימי וחיצון ולכן צריך שתדע כי בענין האורות הבי בחי' פנימי ומקיף מאיזה בחי' של שם ב"ן נעשה כ"א מהן וכן בענין הכלים בשתי בחינותיהם פנימי וחיצון וכל זה ברישא וגם כל אלו הספיקות בגופא כנז' ומרוב ההעלם עי"ז נעלם בחי' נוק' ולא ידענו בחינותיהם באמיתת כנז' בפ"ג כי כפי מעלות וגודל המקום כך הוא נעלם הנוק' אשר שם וענין הספיקות בכללות הוא זה כי בין בשם מ"ה ובין בשם בין אנו מסופקים אם באו בא"פ וא"מ שלהם בהך נוק' דעתיק או לא והספק דמ"ה תלוי בספק דב"ן כי הלא הב"ן הוא אשר הוצרך להתקן יען נשברו כולם תחלה ומיתו כנודע אך שם מ"ה לא באו לצורכו רק לצורך תיקון שם בין וא"כ כפי מה שהיה בב"ן כן יהיה במ"ה והענין כי נודע שאה"מ גדול מאוד מאה"פ כנ"ל ש"ב ח"ב פ"ח ולכן אפשר שנאמר כי אור המקיף להיות גדול לא הוצרך לבא לחזור ולהתקן ע"י מ"ה אמנם נשאר למעלה בשרשו שהוא שורש הי' נקודים שנשארו תמיד במל' העקודים כנ"ל סוף ש"א ע"ד שנת' בש"א ח"ג פ"ט שנשאר כתר העקודים בפה א"ק ונמצא כי לא חזר וירד להתתקן רק אור פנימי דב"ן והוא לבדו מתחבר עם שם מ"ה להתתקן או אפשר כי גם אה"מ דבין גם הוא הוצרך להתקן וירד גם הוא והאור הפנימי שלו ושניהם נתחברו יחד עם המל' ונתקנו וכפי מה שבא מן הבין כן נשאר ג"כ הספק בשם מ"ה אחר שלא בא לצורכו כנז' אלא לצורך בין ונמצא עתה ג' בחי' הא' הוא אלו בא אור הפנימי והמקיף בשם ב"ן וא"כ ודאי שגם במ"ה באו המקיף והפנימי ונמצא ב' פנימים וב' מקיפים והב' הוא אלו לא בא רק האור הפנימי דב"ן כנ"ל ונעשה בסוף מקיף אמנם משם מ"ה באו אור פנימי וא"מ נמצאו ב' מקיפים וא' פנימי והג' הוא כמו שלא בא רק א"פ דב"ן ג"כ לא בא רק אור פנימי דמ"ה ואז נעשה הפנימי דב"ן בחי' מקיף אל הפנימי דמיה וטעם הדבר כי לעולם כל א"מ הוא נקיבה בסוד נקיבה תסובב גבר ולכן הפנימי דב"ן הוא הנעשה מקיף לפנימי דמ"ה וגם כי שם בין זה הלא הוא בתחלה שם ס"ג כנ"ל ש"ב וס"ג גדול ממ"ה לעולם וא"כ נמצאו עתה ב' אורות א'