מבוא שערים קכז

ש"ן ות"ם כ"א עולה אלף רמז לאלפי' תחום שבת שהם חותם עלל"ה מ"כ. גם נשארו אותיות הנ"ך בא"ב זו דא"ט ב"ח שאין בהם זיווג והם אותיות כה"ן לכן הנושא אשה כהנת אין זיווג עילה יפה כמה שאמרו רז"ל ולא שמעתי פרטי אותיות אלו ומה ענינם ממורי זלה"ה. והנה עתה בזמן בחינות הד' הזאת נקרא חוה אשת אדה"ר והוא בבחינה זו שעדיין אינו גדולה ולא נזדווג עמה ואמנם גם אחר שגדלה נקרא ע"ש הזה שהוא חוה וטעם אל קריאתה חוה כמש"ל כי לכתר שבה לקחה חצי שליש אור של חסד דת"ת ז"א ואמנם אין נכנס רק בד' זמנים כנ"ל והנה אם נחלק זה החסד שבת"ת דז"א לג' שלישים נמצא שהיא אינה לוקחת רק חצי שליש והוא שתות לבר וזהו נרמז באות ו' דחוה והנה הנוק' עתה בבחי' הג' היא בבחי' ה' תתאה של שם כנ"ל לכן ג"כ נרמזה בה עתה באות ה' דחו"ה אמנם אות ח' דחוה אני מסופק ונלע"ד ששמעתי א' מב' פירושים אלו שנבאר בע"ה א' כי הנה זה חסד שבת"ת מחוה ולמטה אינו רק ב' שלישים לבד כנודע שהם מגולים ומשם לוקחת הנוק' וא"כ נמצא שחצי שליש שלוקחת היא בחי' רביע של ב"ש אלו והנה הוא מתחלק לד' חלקים ונכנס בד' זמנים ובכל פעם נכנס רביע דרביע הנ"ל נמצא שהם ב' רביעית שהם ח' דחוה. ונלע"ד שמה ששמעתי באמת הוא זה הפי' הב' והוא שכבר נת' בדרושי ז"א איך ה"ח המגולין מאירין מאוד ונכפלין לב' נמצא כי אותן ב"ש החסד נכפלו ונעשו ד' שלישים וכאשר הנוק' לוקחתם אינו רק חצי שליש שהוא חלק א' מח' חלקים שבד' שלישים הנ"ל ואעפ"י שאח"כ מתגדל בה ונעשה שליש עכ"ז בשעה שלוקחתן אינו רק חצי שליש שהוא חלק א' מח' בב"ש המגולין בת"ת ז"א וזהו ח' דחוה והנה נת' בכל מה שקרם הבחי' הד' שהיא המשך יב"ש ויום א' שעדיין היתה קטנה ועתה אחר שנשלמו יב"ש ויום א' מתחילין ז' חרשי נערות כנודע ואז היא בחי' הה' והו' והיא הנקרא נער ונערה

פרק ח הבחי' הה' והו' והוא אחר יב"ש ויום א' שנגמר פרצופה ויצאתה מכלל קטנה ונכנסת בבחי' נער ונערה וענין ב' בחי' אלו בקיצור הוא כי הנה מלבד מה שאנו צריכין בתיקון פרצוף הנקבה עוד אנו צריכין לתקן בה בתחלה טרם שתזדווג עם בעלה בחי' כלי הרחם שיהא מתוקן וראוי לקבל טפת הזרע ולציירה בתוכה שיעשה ממנה ולד וגם שיהיה מוכני' בה בחי' מ"נ כנודע גם יש בכלי ההוא בחי' דלתות וצירין וכמשארז"ל ע"פ כי לא סגר דלתי בטני ופ' כי נהפכו עליה צירי' ונמצא כי יש ב' דלתות וב' צירין וב' מיני מ"נ ובהיות מתוקן בה הצירין שהוא דלת א' וציר א' ומ"נ אי עדיין נק' נער וכנגדם בהדלת הב' וציר הב' ומ"נ הב' אז נק' נערה וע"כ צריכין אנו תחלה לבאר כל ענין זה ובזה יובן מציאותן איך הם וגם יובן זמנו אימתי הוא ואז תבין זמן הנקרא נער וזמן הנקרא נערה. ונתחיל לבאר ענין דלתות וצירין ומ"נ אלו מה ענינם דע כי מצינו בזוהר ב' כינוים אלו במל' והם ציון וירושלים וביאורם הוא הנקודות יסוד של המל' נק' ציון וכמ"ש באד"ר כי ציון בנוק' כבית רחם לאיתתא ואמנם נקודות מלכות שבנוק' הוא ירושלים וענין ציור ב' בחי' אלו באשה הם כך דכמו שבזכר יש יסוד ומלכות והם אבר ראש הגויה הוא יסוד ובראשו העטרה כמין חומה בשר גבוה והוא בחי' המל' שבזכר כך באשה יש חדר א' לפני' אשר בתוכה הוא הרחם וחדר זה נק' יסוד שלה ובתוך חדר זה יש חומת בשר גבוה נק' בשר שיפולי מעיים והוא בשר בולט באמצע בין ב' הירכיים בפתח היסוד וזהו המל' שבנוק' נמצא כי בחי' המל' שבנקבה אינה בחי' גמורה כשאר הטיס שבה שהם בחינה גמורה מן הכתר עד היסוד שבה כדמיון זכר ממש אבל המל' שבה אינה רק הארה מועט' כל שהוא כמו זה באותו הבשר העב הבולט ועומד שם כנ"ל. והטעם הוא לפי שכל בחי' הנקבה נקי מל' אחר שכל עצמ' היא מל' אין צורך להיו' בה בחי' מלכות (לא היתה המל') שבה בחי' גמורה ואמנם מה שהוצרך להיות בה בחי' מל' אעפ"י שאינו רק דרך רמז כנ"ל הנה כ"ז היה לצורך גדול ונרמזו בדברי רז"ל באמרם כי ד' דברים צריכים חותם תוך חותם וסימנם חבי"ת והם חלב בשר יין תכלת ונבאר בחי' יין שהוא א' מהם ולמה צריך חותם בתוך חותם ומה ענין ב' חותמות אלו והענין כי היין הם בחי' הה"ג שביסוד נוק' כנודע והם הם המ"נ שבה והם נקרא מנצפ"ך ונודע כי כל חיצונים וקליפות חיותם משמרי יין העליון והנה הם עומדים תחת הנוק' כנודע בסו' רגליה יורדות מות ואינן נאחזין אלא בסיומה ובתחתיתה ובהיות אלו ה"ג הנק' יין המשומר תוך היסוד של הנוק' בב' חותמות חב"ח אז הם נקרא יין המשמח שהוא בחי' ה"ג בהיותן ממותקות ולפעמים אותן ה"ג מתהפכים מן יין לדם שהם דינין גמורים ואז נעשית דם נדות ובצאתם לחוץ יונקים מהם החיצונים הדם נדות זה ולמטה ית' כי ה"ג הם עצמן נעשים דם והחותם נק' נדות וזהו דם נדה והבן זה גם ית' למטה כי ב' מיני דמים הם אלו ה"ג וכ"א כלול מה' וה' מהם נק' ה' דמים טמאים וה' מהם נק' ה' דמים טהורים לכן ה"ג הנק' יין שלפעמים נעשים דם ויונקים ממנו החיצונים צריכין שימור חב"ח אך ה"ח הנק' מים אין אחיזה אל החיצונים בהן ולכן א"צ שימור ואמנם ענין ב' חותמות אלו הם בחי' יסוד ומל' שנמצאו בנוק' כי הה"ג שהם יין משומרים תוך היסוד הנק' חותם וע"ג היסוד יש חותם ב' והוא במל' וע"י ב' חותמות אלו אין שליטה לחיצונים לינק מן היין הפנימים ההוא והנה חותם אותיות חומת כי הם כדמיון חומת העיר המשמרת בני העיר מפחד האויבים הסובבים מחוץ לעיר נמצא שחותם ביסוד וחותם במלי שבנקבה נרמזו שניהן