מבוא שערים קכח
Mavo Shearim 128 · מבוא שערים · free full Hebrew text
Open in the reader →בפסוק חומת בת ציון וכו' וכתיב על חומותיך ירושלים שהם יסוד הנק' ציון ומלכות שבה והנקרא ירושלים גם חותם אותיות תחו"ם לומר ע"כ תחו' הקדושה ומשם והלאה הם הקליפות והם עצמן איסור יציאת חוץ לתחום בשבת שהוא מקום החיצונים שהם חוץ לתחום החיצון שהיא מלכות שבנוק' גם מלת חותם מל' דבר הנחתם במ"א ונשאר צורתו והוא כי הנה היסוד נקרא חותם לפי שכבר נת"ל כי שיעור אורך יסוד ז"א נגד קו אמצעי דנוק' העומדת כנגדו מאחוריו הוא עד סיום הת"ת שבה וא"כ נמצא שכל שאר הספי' שבנקבה כולם מכוונת נגד נה"י דז"א ויש להם על מה שיסמוכו אמנם היסוד והמלכות שבה אין להם בז"א מקום על מה שיסמוכו ואמנם עיקר עשי' היסוד שבה לא נעשה כשאר ספי' שבה שנעשו מכח הארת ז"א בה אלא נעשה מכח הכאת ה"ג ברדתן מן הת"ת עד היסוד דרך ירידה והאירו שם ונחתם ואתגליפו הארתם שם ומכח הארתם נעשה היסוד בזה וע"כ נק' היסוד שלה חותם כי אינו אלא חותם הנחתם מן הגבורות שהאירו שם בהכאתם גם המל' שבה נק' חותם שהרי הארה שבה אינה אלא מהארת חותם היסוד וזה ענין אמרו חב"ח כי החותם החיצון שהוא המל' נמשכה ונעשית מהארת חותם פנימי שהוא יסוד שבה גם מלת חותם אותיות חמו"ת והענין כי הנוק' היא בת אימא עילאה והיא אשת ז"א הנק' חתן הכלה הזאת נמצא כי אימא עילאה היא חמות של ז"א ולפי שמן החמות נמשך ג' אהי"ה במל' שבנוק' נק' חותם אותיות חמות גם מלת חותם כמ"ש בע"ה איך חותם זה של המלכות נמשך מג' לבושי נה"י דאימא שהם ג' אהי"ה דיודין דאלפין דההי"ן שהם גי' חותם ע"ה והנה בהזדווג זו"נ נק' חתן וכלה והענין כי הנה חיבור הזכר והנוק' הוא התחברות יסוד שלו ביסוד שלה והנה יסוד שלה היא הארת ג' אהי"ה הנ"ל ועם כללות שלשתן גי' חת"ן להורות כי הוא התחבר ביסוד שלה כי זהו עיקר הנשואין שהוא לצורך זיווג ואז הנקבה נק' כלה יען היא מעלה ה"ג מ"ן שלה והן מנצפ"ך ה' אותיות והם אות ה' של כלה וכל גבור כלולה מי' הם נ' שהם אותיות כ"ל מן כלה והנה נת"ל שה"ג נק' יין המשומר בהיותן תוך החותם הזה משומרות וכשיש עוונות למטה ה"ג נעשים ד"ם והחותם נהפך לנדות שהם אלו הלבושין של ג' אהי"ה עצמן שהם גי' תנ"ד וזהו ענין הפסוק כימי נדת דותה תטמא. ואחר שביארנו מי הם הנק' חב"ח וביארנו שהם יסוד ומלכות שבנוק' נבאר עתה מה ענין חותמות אלו שם ונתחיל לבאר החותם הא' הפנימיות שהוא היסוד הנה כמו שיש בחומת העיר דלתות וצירין לסגור פתח החומה כן בחומת הנקבה שהוא חותם הנק' יסוד יש בו דלתו' וב' צירים לסגור לב' דלתו' כי כל דלת יש לה ציר כמו שכת' לעיל כמו שאמרו רז"ל כשם שיש דלתות וכו' כך יש דלתות באשה שנאמר כי לא סגר דלתי בטני וכשם כו' כך יש דלתות באשה שנאמר כי נהפכו עליה צירים ונבאר עתה ענין דלת א' וציר א' וממנה יובן השנית הנה נודע שבעת הזיווג האיש מזריע טפת לובן בתוך יסוד הנקבה והיא מקבלת שם והיא ג"כ מזרעת טפת אודם שהם מ"נ והכל נשאר שם ברחם שלה ושם מצטיירת אותה הטפה בהמשך זמן העיבור ואח"כ נפתחין הדלתות והולד נוצר ויוצא לחוץ והנה צריך שיהיה באשה בחי' דלתות בה לסגרם ולעכב הולד בפנים שלא יצא לחוץ עד שיגמור להצטייר לגמרי וגם צריך שיהיה בה כח המצייר את צורת הולד והנה נודע הנז' בס"י כי האותיות דומות לאבנים וכמ"ש ג' אבנים בונות ששה בתים וכו' כי כל בנין גוף הולד אינו נעשה אלא ע"י כ"ב אותיות א"ב והם השאור של העיסה של הולד והנה בדכורא יש כ"ב אתווין וכולן נרשמו ונחתמו ביסוד שלו וכמ"ש בזוהר בפ' וישכב ויש כ"ב וכאשר הטפה יוצאה משם יוצאת כלולה מכ"ב שביסוד שלו וכן בכ"ב שבנוק' נרשמין ונחתמין ביסוד שלה וכאשר טפת הזכר נכנסה שם היא מתעכבת שם ומצטיירת בכח כ"ב אתווין שלו והנה מאלו כ"ב אתווין שביסוד דנוק' נעשית דלת א' וציר א' והוא אות ד' א' אשר יש בו אותו העוקץ כמין יוד מאחוריו בין ב' הקוים והווין שלה כדמיון ציר בדלת כזה והי' שבין ב' הווין הוא הציר וב' ווי"ן הם הדלת וחיבור הכל נק' דלת א' שהוא גי' כ"ב י' אחד וב' ווין הרי שכ"ב אתווין שביסוד שלה נצטיירו בבחי' דלת א' וציר שלה שהיא הי' שבאמצע ב' ווי"ן שעל הי' הזו הדומה לציר שעליה סובבין הב' ווין שהם בחי' הדלת. ואמנם נבאר טעם למה נק' ציר והענין כי ציר גי' ש' של שדי שהוא היסוד של הנקבה הנק' שדי ובש' זו יש בה ג' ווין שהם בחי' חג"ת הנרשמים ביסוד ונמשכו אליה שם מן האורות העליונים חג"ת שהם ג' ווי"ן וז"ס באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם שהוא בחי' היסוד שבנוק' המעלה מ"נ והיא באר של מרים שנאמר עלי באר כי היסוד הוא איננו בולט כמו בזכר אמנם הוא שקוע בחפירה כמין באר המעלה מים מתתא לעילא וביאר ענינו ואמר כי היסוד באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם שהם האבות הנק' נדיבים והם חג"ת שחקקו חותמם והם חג"ת שביסוד והיא ש' של שד"י וזש"ה והיה שדי בצירך כי שם שדי נעשה מהצירים שביסוד שהן גי' ש' של שדי וזו הי' הוא הציר נמשך מן אותיות י"ד העליונים שהם חג"ת יד גדולה יד חזקה יד הרמה וזהו שד"י ש' י"ד וזהו פי' משארז"ל יצחק מיעך באצבע והבן זה גם זה שאמר הכתוב מקדש ה' כוננו ידיך ר"ל כי הידים העליונים שהם האבות כוננו ותקנו בחי' המקדש של אדני שהיא הנקבה ונודע כי ציון שהיא יסוד הנוק' נק' קיק וזש"ה שמרני מידי פ"ח יקשו לי כי הודעתיך בפרשת בראשית כי מ"ד הוא שם מ"ב דכורא שהוא פשוט ומלא ומלא דמלא דהוי"ה שם מ"ב אתווין ואין לך