מבוא שערים יא

באדרא ובא"ר לא הוזכרו רק ה' פרצופים אלו א"א ואו"א וזו"נ (עם היות כי בא"ר לא רצה לגלות פרצופים או"א היטיב להיות נעלמים תחת דיקנא דא"א כמ"ש בש"ג ח"ג. אמנם באד"ר האזינו כי היכי דלא ליעול רשב"י בכסופא לעלמא דאתי הוכרח לגלות א"ז וכל עיקר א"ז לא היתה רק לגלות זה] והבן היטב זה. א"כ נמצא כי י"ס דאצי' הם נחלקים לה' פרצופים לבד ע"ה ויש פה שאלה א' שע"י ית' כל הנרצה בהקדמתינו והוא שאחר שמכל נקודה מן הג' נקורות הראשונות וכן הנקודה אחרונה נעשה מכ"א פרצוף שלם כ"א כולל י"ס והשאר ו' נקודות אמצעית נעשה מהם פרצוף א' לבד הנק' זעיר וא"כ היה ראוי שבתחלת שורש עולם הנקודים לא יהי' רק הי נקודות שיעשה אח"כ ה' פרצופים וי' נקודות כל פרצוף מי' נקודות שלימות (או יהי' ה"פ ו' נקודות כל פרצוף מו' נקודות כמו ז"א) ועוד שלמה ז"א הי' ו' נקודות ולא מי' כי הרי נודע כי תכלית המספר הוא עשרה וגם נודע שכל נקודה צורת י' על היותן כל י"ס כלולה כ"א מי"ס וא"כ יהי' ז"א מי' נקודות ולא מו' ואם נאמר כי ז"א גדול מכולם שיש לו ו' ספי' גמורות והשאר כ"א מספירה א' לבד גם זה אינו עולה בדעת ובפרט כי שמו מוכח עליו שאדרבא זעיר קטן מכולם ואיך יהיה גדול מכולם ביחד כי כל הד' פרצופים הם מד' ספירות והוא לבדו מו' ספי' ואם נאמר כי הו"ק דז"א אינם רק ספי' א' שנתחלקה לו"ק גם זה אינו עולה מכמה צדדים א' שהרי עתה נודע כי י"ס דאצי' הם כחב"ד והו' בז"א א"כ לא ימצאו רק ה' ספי' לבר. וגם שלמה נתחלקה זו לו"ק וכ"א מה' ספירות אחרות כ"א נתחלקה לי' כנודע כי אין פרצוף פחות מעשרה. ואמנם התשובה לזה דע כי האמת הוא שמתחלה לא היה רק ה' נקודות לבד וכ"א כלולה מי' ומכל נקודה מהם נטשה אח"כ פרצוף שלם אחר התיקון כמ"ש בע"ה בפרקים הבאים כ"א וא' במקומו ואמנם הי' החילוק ביניהם והוא כי להיות שאלו הה' נקודות אינם שווים במעלתם כי הג"ר חשובות כא' כנודע לכן הי' להם תוס' מעלה על אלו הב' אחרונות וגם לאלו הב' יש לעליונה תוס' על התחתונה ואמנם הג"ר שעם בערך הב' תחתונים חשובות כא' עכ"ז יש תוס' לכ"א מהם על חברתה והענין כי ג"ר יצאת כל נקודה מהם שלימה וכלולה בי' בחינות והנקודה הד' יצאה חסירה ולא נכללה רק מו' בחי' תחתונים והד' בחי' העליונים שבה לא יצאו ונשארים דבוקים במאצילם שהוא העין דא"ק והנקודה הה' יצאה בחי' העשירית העליונה שבה וכל ט' חלקים התחתונים נשארו דבוקים במאצילם גם כן. ועוד הי' שינוי אחר בהם כי להיות שהג' נקודות ראשונות יצאו שלימות כ"א כלולה מי' חלקים לכך גרם זה תוספות אחר והוא שכל י' חלקים הנקודים הי' נקשרים כלולים ומחוברים ביחד חיבור גדול אמנם נקודה הד' אשר ממנה נעשה פרצוף ז"א להיות שלא יצאה שלימה וכלולה בכל י' חלקים לכן גרם לה חסרון אחר כי יצאו אותם ו' חלקים התחתונים של הנקודים ההוא נפרדים זה מזה ולא נקשרים ואמנם הג"ר שכולם שוה במעלה בערך ב' התחתונים כי הם לבדם יצאו שלימות כלולה כ"א מהם מכל י' חלקים עכ"ז ודאי שהם בעצמם יש להם יתרון זעג"ז ולכן גם שיצאו שלימות היה בהם שינוי והיה יותר פגם בשלישית מבשני' ובשניה מבראשונה עד שהפגם שאירע בהם אינו פגם הנק' מיתה גמורה רק חסרון פגם לבד כמ"ש בפ' הבאים. הכלל העולה כי אינו רק ה' נקודות ולהיות הג"ר כ"א וא' מהם שלימה בכל י' חלקים וקושרת החלקים בחיבור נמרץ לכן היה נק' כ"א מהם רק בשם נקודה א' לבד להורות על טוב חיבורם אכן הניקוד הד' של ז"א עם שהוא חסירה וגרוע מהם כנז' להיות כי אותם שש חלקי הנקודים באו מחולקים לכך נק' בשם ו' נקודות עם שהאמת שבכולם אינו רק ו' חלקי נקודה א' ונקודה של מלכות יען לא יצאה רק חלק א' מי' חלקים נק' בשם נקודה א' עם שאינה רק חלק עשירי מנקודה הא' באופן כי הם רק ה' נקודות בלבד ונק' י' נקודות לסיבת הנז' ואלו הה' נקודות הם נעשו אחר התיקון ה' פרצופי' שהם א"א או"א זו"נ. והנה נקודה ראשונה היא קוצו של י' בשם הוי"ה כוללת כל האצי' ונקודה שני' הוא גוף היו"ד והנקודה הג' היא ה' ראשונה שבשם ונקודה הד' להיותה נחלקות לו' חלקים כנז' לכן היא רמוזה בו' שבשם הוי"ה הנז' ונקודה הה' היא ה' אחרונה שבשם הוי"ה כנז' והנה הנקודה הא' כוללת הג' ראשין הנז' בריש אדרא האזינו שהם עתיק אריך וחכמה שבא"א שית' בש"ג ח"א פ"ג. ואמנם השינוי שיהיה לאלו הו' חלקים הנקודה הד' שיצאו נפרדות כנז' כבר נת' בש"ב ח"ג פ"ג וענין יותר בביאור הוא כי הנה ביארנו שם כי בתחלה יצאו הכלים ואח"כ בבוא האורות לכנוס בה' מתו ונבטלו הכלים שלא יוכלו לסבול האורות. והנה ג' נקודות שהם ג' כלים הראשונים היה כ"א כלולה מי' אמנם לא היו חלקים שבכל נקודה מהם מצויירין ציור פרצוף בצורת קוים רק כ"א כלולה מי' והי' הי' מקושרת זו בזה אמנם בכללות הג' נקודות שלשתם היה בהם קשר א' אמיץ וחזק מאוד כי היו שלשתן יחד בבחי' קוים שהוא בבחי' פרצוף כזה כתר חכמה בינה ותחת אלו הג' נקודות המצויירות כעין קוים היו הב' נקודות אחרות נחלקות לז' חלקים כנז' והיה זו תחת זו ולא בצורת קוים והיה אז הנקודה ראשונה כללות הג' רישין הנ"ל שהם עתיק ואריך וחכמת אריך אך לא מתוקנת בתיקון פרצוף ממש רק בערך כללות לבד והיה אלו ג' רישין הנכללים בזו הנקודה ראשונה מתפשטות תוך הט' נקודות שתחתיה שהם לבושים אליה. אכן שני נקודות חו"ב היה בבחי' קוים כנז' ושאר ז"ת היה זו על גב זו כנז' ועכ"ז כולם