מבוא שערים י

ממש אך לא תוכל לקבל הארה הגדולה של פני החכמה לזה חזרה פניה ממנו ומקבלת את האור דרך האחוריי' וזה פב"א כי ע"י קבלת האור דרך אחוריים נתעבה האור יותר ותוכל לקבלו וז"ס חכם באחור ישבחנה כי בהיות החכמה מביט פניו באחורי הבינה משביח בה תוס' שבח והארה מבהיותו אחב"פ. ואח"כ היה מדרגה יותר עליונה מכולם והוא פב"פ כי הנקבה יכולה לקבל הארת הזכר מפנים שלו ממש וגם מביט פנים בפניו ועי' בש"ח פ"ו. והנה בש"ד ח"א פ"ה נבאר היטב תשלום ביאור ענין פב"פ ואב"א ע"ש כי א"א שיהיה זיווג אב"א כפשוטו בשום אופן אך הכוונה כי הזכר נוטל ה"ח להגדיל גופו ולהשתלם חצי הכותל האחוריים שלו שנחסרו ממנו כאשר נטל הצלע מאחוריו ע"י נסירה ואז והסגיר בשר תחתנה שהם החסרים שע"י נשלם אחוריו והה"ג אל הנקיבה ונשתלם אחוריים שלה ואחרי הנסירה חוזרים פב"פ להתדבק ונמצא כי חו"ג אלו בבחי' א' נקראו פב"פ כי הם הגורמים לה פב"פ ובבחי' אחרת נקראו אב"א כי ע"י נגדלו האחוריים עצמן כי אלו החו"ג הוגדלו בחי' פב"פ. וגם הוגדלו אחורי הזכרים והנקבות ואלו הם המוחין החדשים ואור החדש הניתוסף על האורות הראשונים אשר מהם נבראו כל העצמות של הזו"נ ממש ונשאר אב"א בכותל א' לשניהם וזה הבחי' הא' נק' אב"א וזה השני נק' פב"פ. ודע כי בחי' חו"ג אלו א"א להנתן בהם לולי בהיות בתחתונים בני אדם מי שיעלה מ"נ תוך הנוק' דז"א אך באו"א פעם ראשונה שנאצלה לא הוצרכו כלל מ"נ ע"י בני אדם כי הז' אורות שהם המ"נ שלהם עולה מאליהם ואז או"א נחזרו מאליהם פב"פ ובתחלה היה או"א אב"א ואחר כך חזרו מאליהם פב"פ אחר הניתן באימא הזית ובהיות חו"ב דנקודים שלימים בזה אור חדש המחזיר פב"פ והיו כבר שם הז"ת בסוד מ"נ היו מעמידין אותה בחי' שלה שהחזירו פב"פ שהם המוחין דחו"ב והיו שניהם פב"פ והיו ממשיכין להם חו"ג עוד חדשים כבתחלה עד אשר הולידה אימא את הז"ת ויצאו לחוץ בכליהם ואז נשברו וכמ"ש ח"ב פ"ג. וגם אחוריים דאו"א נתבטלו וחזרו או"א אב"א ולא חזרו פב"פ עד התיקון כמ"ש ח"ד פ"ה עיין שם היטב: החלק הב' בביטול הז"ת ושבירתם ויתחלק לג' פרקים

פרק ראשון אחר שנבאר בפ' זה ענין ג' נקודות הראשונים איך נכנס כ"א מהם בכלי שלה ואיך ז"ת בהכנסתם כ"א בכלי שלה הי' נשבר נבאר עתה איך נשברו הכלים של ז"ת וגם בג"ר היה מהחסרון בהם ולמה נשתנו ג"ר מז"ת. וצריך שתדע כי אלו ז"ת שנז' בפסוק ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום כאשר נז' באדרא ע"ש היטיב. כי אלו הז"ת הם הז' מלכים אשר כ"א מלך בכלי שלו ותיכף במלכו מת וקם הב' תחתיו בכלי אחר וכן עד סיום הז' כי כולם הם שבירת הז' כלים תחתונים ואח"כ כולם נתקנו ע"י המלך הח' הדר כמ"ש בסוף חלק זה ובח"ג פ"ב. ואמנם ההתחלקות הז' מלכים אלו הי' כך כי הדעת של נקודים הוא המלך הראשון בלע בן בעור והב' הוא חסד והג' גבורה והד' ת"ת והה' נצח והוד שהם ב' פלגי גופא והו' יסוד והז' מלכות ועיין בח"ג פ"ב ענין אלו הז' מלכים שהיתה ג"כ בחינתם בכל פרצוף ופרצוף מה' פרצופים אך כל מה שאנו מחברים בחלק זה הוא בז' מלכים של כללות הי"ס דנקודים ותחלה צריך שנביא הקדמה א' כוללת רוב מאמרי הזוהר וסיימונוהו בהקדמה מבוא שערי' הלא הוא כי הייס דאצילות שהם עשרה אינם נחלקים רק לה' פרצופים כי הכתר הוא פרצוף קומת אדם שלם וכן בחכמה פרצוף א' של זכר וכן בבינה פרצוף נקיבה א' ומחסד עד יסוד פרצוף זכר אחד והמלכות פרצוף נקיבה אחת הרי ה' פרצופים ואלו הה' הם סוד הוי"ה אחת כוללת כל הי"ס דאצילות קוץ היו"ד הוא בכתר שהם עתיק ואריך והי' עצמה חכמה והה' ראשונה בינה והו' ו"ק מחסד עד יסוד והה' אחרונה מלכות. אמנם בהצטרף אלו ה' פרצופים בכללות יהיה מהם פרצוף א' לבד כי כח"ב הם ראש האצילות והזית גוף האצילות וכמ"ש בע"ה בשערים הבאים ובפרט בש"ג פ"ב. אך העתיק הוא בחי' כתר של הי"ס דאצי' ונחלק גם הוא לי"ס וג"ר שבו שהם רישא דעתיק אינם מתלבשים במה שלמטה ממנו אך הז"ת שבו מתלבשים בי"ס דא"א ואח"כ הז"ת דא"א גם הם מתלבשי' באו"א וז"א וג"ר דא"א נשארו מגולה ונמצאו עתה ב' רישין דעתיק ודא"א בלתי התלבשות והם נקראו כתר די"ס דאצי' ואח"כ נשאר תחתיהן ב' רישין דאו"א מגולה והם בבחי' חו"ב די"ס דאצי' ונשארו ז"ת של שניהם נתלבשו בז"א והז"א היה בבחי' גוף הי"ס דאצי' שהם מחסד עד היסוד ונוק' דז"א היא תחתונה ואחרונה מכולם והיא בחי' מל' של הי"ס דאצי' כמ"ש בז' שערים הבאים. ונמצא כי בהתחברות הי"ס דאצי' יהיה כולם בחי' פרצוף א' לבד אמנם דרך פרטי נחלק לה' פרצופים כי א"א הוא פרצוף א' בפ"ע וכן החו"ב וזעיר ונוק' כ"א מהם פרצוף א' בפ"ע והענין כי שאר ספי' אמת הוא שכ"א כלולה מי' אמנם אין בהם רק כללות לבד ולא היכר חילוק איברים והמשל בזה זרוע האדם אע"פ שיש בו ורידי הראש וורידי עינים וכן יש לכל האיברים עכ"ז אין בו ציור האיברים ממש של הראש ושל העינים וכו' כי היות שכולל מכולם בדרך כללות ואמנם יקרא הזרוע חסד להורות בחי' חסד גוברות בו על כל שאר כללות. ואמנם אלו ה' פרצופים הנזכר' כ"א מהם פרצוף גמור בגלוי חיתוך איברים רמ"ח אברים ושס"ה גידין וראי' לזה מיש בזוהר כי הי"ס דאצי' הם נחלקים בד' אותיות הוי"ה ע"ד הנ"ל והובא בפ' ויקרא י"ז א' ובר"מ גם