מטה יהונתן (פסח) ט

ואאמ"ו לתרץ קושית הב"ח בשלמא גבי סכנת עקרב שייך לומר שמא יחפש אחר מחט בשעה שהוא עוסק בבדיקה וכשיחפש אחר המחט ישכנו עקרב משא"כ גבי סכנת עכו', שהסכנה שהגוי אומר כשפים הוא עושה לו א"כ א"א דשלוח מצוה אינן ניזוקים צ"ל דנכרי לא יאמר שעושה לו כשפי' עם נר הזה וא"כ גם כשיחפש אחר החט לא יאמר שעושה כשפי' לכך מוכרח לומר היכי דשכיח הזיקא שאני וק"ל

מג"א ס"ק ט"ו שנאבד לו קודם לכן דבשעת בדיקה ה"ל ש"מ ואין ניזקין אפילו בממונו כיון שנאבדו לו בשעה שעסק במצוה ולפמ"ש המג"א חור שנשתמש בכל יום מהיכי תיתי יבא עכשיו להתחפש אותו, ואאמ"ו שמא יבא להתחפש אחר מעט שנאבדה לו עכשיו בשעת בדיקה גם גבי חור יבא להתחפש עתה אחריו וא"כ קושית הב"ח במקומה עומדת לכך כתב רש"י דמשום חשש שמא יבא לחפש אחר מחט שנפלה עתה בשעת בדיקה לא פטרו חכמים מבדיקה כי חשש רחוק הוא אלא משום שדרך לשמש תדיר בכותלים אמרינן שמא נאבד לו כבר וא"נ י"ל כמ"שכ רמ"א

סעיף י"א המכבד חדרו בי"ג בניסן ומכווין לבדוק החמץ ולבערו ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ אעפ"כ צריך לבדוק בליל י"ד עיין מג"א דאסור לבדוק בליל י"ג והמנחת יעקב מביא ראי' דמותר לבדוק בליל י"ג דאמרי' בפסחים דף ז' ע"ב המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק ומצאו שאינו בדוק מהו מי הוי במקח טעות או לא וכו' וכתבו תו' דבי"ג איירי דאי בי"ד על המשכיר לבדוק משמע דמותר לבדוק בליל י"ג ונרא' לאד"מו דאין זה ראיה די"ל דמיירי שמשכיר לו בי"ג בית שחזקתו בדוק היינו שהוא מוחזק משנה שעברה שבדק אותה ליל י"ד כתקונה וק"ל

סימן תל"ד

כתב מג"א סק"ה יבטלנו דהשתא אפילו נשאר חמץ בביתו שלא מצאו אינו עובר עליו דאם לא בטלו עובר עליו אע"פ שלא ידע וכו' י"ל דהא דאמרי' בפסחים דף ו' ע"ב אר"י אמר רב הבודק צריך שיבטל מאי טעמא אי נימא משום פירורין הא לא חשיבי וכו' אחר רבא גזירה שתא ימצא גלוסקא יפה ודעתי' עלוי וכי משכחת ליה ליבטליה דילמא משכחת לה לבתר איסורא ולאו ברשותיה קיימי ולא מצי מבטל וא"כ לשטת הטור מאי אמר שמא ימצא גלוסקא הלא בלא ימצא עובר אעפ"י שלא ידע והנה לפום ריהטא יש לתרץ דס"ל לטור כמ"ש הרמב"ם דאינו עובר על חמץ שלא ידע אא"כ היה לו ידיעה בתחילה משא"כ אם לא ראה זה מעולם קודם פסח ואח"כ מצא אותו בפסח אינו עובר עליו כ"ז שלא מצאו וא"כ בגלוסקא יפה ע"כ מיירי שלא היה לא ידיעה מתחילה ממנו דס"ל לטור שאם היה לו ידיעה ממנו בתחילה אין דרך שישכחנו מלבערו ומסתמא הוי מבערו משום זה לא תקנו חכמים שיבטל ולכך מוכרח לומר שמא ימצא שיעבור על ב"י וב"י מכאן ולהבא דקוד' שמצאה אינו עובר עליו כיון שלא הי' לו ידיעה ממנה קוד' פסח