מטה יהונתן (פסח) ח

דאין צריך להפסיק משא"כ המחבר שכתב ק"ש של לילה היא עיקר קשה הא צריך להפסיק בשביל ק"ש ולכאורה י"ל דק"ש לא הוי הפסק כלל דהוי כמו שעוסק בתורה אבל בתו' לא משמע כן, אע"כ דהמחב' שהתחיל זמן רב קודם אפי' לק"ש אין צריך להפסיק ושפיר כתב דאין צריך להפסיק בשביל בדיקה ולפ"ז נסתר תירץ של מג"א

סעיף ז' וי"א שצריך להפסיק מג"א ס"ק ח' דקשה דהא לולב ועוד בסוכה פריך וכו' ואאמ"ו דוודאי על הגמרא ליכא לאקשוי כלל די"ל דהא דאסור באינו תדיר להתחיל אפילו בהיתר היינו דווקא בדאורייתא כמו כאן דאם לא בטלו הוי בדיקה דאורייתא וא"כ בגמרא דסוכה דפריך אתפלת מנחה מסוכה הוי ס"ד דגמ' מיירי אפי' בי"ט שני דהוי דרבנן דהא בתר הכי פריך ולימא הא דאוריית' הא דרבנן וכו' עיי"ש בגמ' ובדרבנן אפילו אינו תדיר אין צריך להפסיק ופריך שפיר רק דברי ש"ע סותרים זא"ו דלקמן סי' תרנ"ב פסק בהתחיל בהיתר אפילו בי"ט ראשון א"צ להפסיק אף באינו תדיר ותירץ אדמ"ו דס"ל לרמ"א דכאן כיון שזמנו כל הלילה אתי למפשע משא"כ גבי לולב אף שזמנו כל היום ת"מ זריזין מקדימין למצוה כיון שהוא מצוה דאוריית' ולא אתי' למפשע משא"כ גבי בדיקה לא שייך זריזין דפריך שם בגמ' ונבדוק בשית וכ"ת זריזין מקדימין למצוה נבדוק מצפרא א"כ בלילה וודאי לא שייך זריזין מקדימין א"כ שפיר יש לחוש דלמא אתי למפשע וק"ל

סימן תל"ג

וה' נגד ארובה שבחדר דהיינו חלון שבגג וכו' והתוס' דף ח' רוצה להוכיח דאפילו בחלון שבבית נמי מותר דאל"כ מאי משני הגמ' על האי דפריך האי אור החמה היכי דמי וכו' ומשני לצדדי' קתני דאסיר לבדוק לאור החמה, לשני דאיירי כנגד חלון שבבית אלא וודאי דאפילו חלון שבכותל יש לו דין אכסדרה ומותר לבדוק כנגדו ואין זה ראי' מוכרחת די"ל הא דמשני הגמרא לצדדים פי' היינו דחלון לצדדים הוא דאסור לבדוק לאור החמה וק"ל

כתב מג"א ס"ק י' והב"ח כ' דלקמן מיירי בחצר שרבים משתתפין בו והוי כחצר של הפקר ואף אם ישאר בו חמץ לא יעבור עליו וכו' וקשה דא"כ מאי פריך הגמרא והאמר רבא אמצע של חצר א"צ בדיקה דילמא הכא מיירי בודאי חמץ אלא ע"כ אפילו ודאי חמץ א"ל בדיקה וכו' ע"ש דבריו באורך ונראה דלק"מ דקושית הגמ' אמאי צריך לאור הנר לבדוק לאור החמה וכ"ת דאיירי בחצר האמר רבא אמצע חצר א"צ בדיקה והיינו בספק וא"כ כאן בוודאי חמץ יבדוק לאור החמה א"ל שמא ישאר שם חמץ שאינו נראה לאור החמה א"כ לא הוי אלא ספק חמץ וא"כ הוי ס"ס ספק הי' שם חמץ ספק לא הי' את"ל הי' שם חמץ שמא כבר עורבים אכלוהו ופריך הגמ' שפיר וק"ל

כתב מג"א ס"ק י"ב ונמצא בא לידי סכנה ואע"ג דשלוחי מצוה אינן ניזוקי' היכא דשכיח הזיקא שאני ופריך הב"ח אמאי לא משני שמא תאבד לא מחט