מטה יהונתן (פסח) ה

ידע משה שיהי' ניסן מלא והוכיחו התוס' שפיר, ולפי"ז מתורץ הרמב"ם שפיר דס"ל לרמב"ם דיום המעשה בכלל ומהוכחת תוס' לק"מ דס"ל להרמב"ם שישראל קדשו במדבר עפ"י ראי' וא"כ הי' משה מוכרח מספק להקדים לי"ד שמא יהי' ניסן חסר ולעולם יום המעשה בכלל, והא דכתב בהלכות מעשר בהמה בכ"ט באדר, דס"ל משום הקרבת פסחים וחגיגת י"ד שהוא בי"ד צריך פרוס, ט"ו יום והיינו בכ"ט באדר שעיקר זמן מעשר נקבע כדי שיהי' מקריבים קרבנותיהם מעושרים כראוי והאי תקנה היתה משום פסח ג"כ, אבל הפרשה דלשכה היה ליקח ממנו מוספים דפסח עצמו הקרבים בט"ו, ופרוס דילי' בא' בניסן ושפיר מדוייק דפרוס היינו פלגא כל אחד מ"ל יום שלו ודוק

כתב מג"א סעיף ז' סק"ד משמע דס"ל דתענית יחיד שרי וכו' יש לפרש משום שהיקשה להרב המחבר מה שהקשה לב"י דאמרי' במס' סופרים דאין מתענין בניסן לפי שהוקם המשכן וי"ב נשיאים הקריבו קרבנות וכל א' עשה יו"ט ביום שלו, והוא נגד הגמ' שלנו דאיתא בגמ' מר"ח עד מתני' בי' דלא להתענ' וכו' וק' תיפוק לי' דכל א' עשה יו"ט ביום שלו וכו' עיי"ש בב"י ולכך הוכרח הרב המחבר לומר דהא דכתיב במגילת תענית מר"ח ועד תמניא בי' דלא להתענ' היינו אפי' תענית יחיד, וא"כ השתא דבטל' מגילת תענית, מותר להתענות תענית יחיד ומ"מ תענית דרבי' ודאי אסור כדאיתא במס' סופרים שכל א' עשה יו"ט ביום שלו

שם בהגהה ואין מתענין כלל עיי"ש נראה דאיתא בכל יום שהי' נשיא מקריב הי' יו"ט רק לשבטו ולא לשאר שבטים ואנן דלא ידעינן מאיזה שבט קאתינן אסורין להתענות כל י"ב ימים אבל בזמן מגילת תענית שהיו יודעין מאיזה שבט הם, היו מותרין להתענות בשאר הימים ורק בי' ימים הראשונים היו אסורים להתענות משום מגילת תענית, אבל עכשיו בטלה מגילת תענית רק בשביל שאין אנו מכירי' שבטינו אסורי' כל י"ב ימים, אבל קשה כהנים ולויים יהי' מותרים להתענות בשאר ימים אע"כ מוכח מש"כ השל"ה ז"ל דכל י"ג, הצריך לומר פרשת בהעלותך דבכל יום הי' י"ט של כהנים ולוויי' שהיו מדליקי' נרות וא"ש שהם ג"כ אסורים בתענית. ועי"ל דאיתא בירושלמי דכל יו"ט שהי' לאבותיו אפי' ממשפחת אמו אסור להתענות והלכך כהנים ולויים אסורים ג"כ להתענות לפי שאינם יודעים מאיזה שבט הם ממשפחת אמם וק"ל

סימן ת"ל

שבת שלפני פסח קורין אותו שבת הגדול מפני שנעשה בו נס עי"ש במג"א וטו"ז הטעם שקבעו בשבת ולא בחול דמאי נ"מ אם הי' עשור בחודש בשבת או בחול שהיו המצרים באים ושואלים ישראל על שלקחו שה והיו משיבי' להם שיעשה להם הקב"ה נס בי"ד שיהרוג בכוריכם, ונעשה קרבן פסח א"כ עיקר הנס הי' שהי' בשבת דאלו הי' בחול הי' המצרים נותנים תירוץ לעצמם שצריכי' לאכיל' משא"כ בשבת ליכא למימר הכי, והיו צריכי' לשאול, לישראל