מטה יהונתן (פסח) מג

שם, ויש מביאין ראי' מהא דתניא חלת תודה עשאן למכור בשוק יוצאין בה אע"פ שיש שם מלח דכ' על כל קרבנך תקריב מלח ולפ"ז צ"ל הא דמתיר הרא"ש ליתן מלח בעיסת מצה נמי איירי בכה"ג שנהגו שלא ליתן מלח כלל בעיסת מצה היי' אפי' לאחר לישה קודם שנותנין לתנור לאפותו וע"ז כ' שאין טעם למנהג והא דקיי"ל מי פירות מחמיצין עם מים היינו כשנותן לתוך לישה לתוך המים, אבל אם נותנין על המצה קודם אפיי' מעט מלח אין בו כח למעט מי פירות להתעורר החימוץ ומותר כמו קיטוף ע"ש מ"ש לעיל מזה

סימן תס"ו

לא ילעוס אדם חטין הרמב"ם פ"ה מיסוד התורה כ' וז"ל בד"א שאין מתרפאין והביא מג"א והקשה הכ"מ מהא דתנן לא ילעוס וכ' הא הוי שלא כדרך הנאתן, ותירץ אף שמותר בהנאה מ"מ עובר משום ב"י ורמב"ם איירי במלוגמא של גוי והנאתו ג"כ מותר ומשום דהוי שלא כדרך הנאתן ומקשה הפרי חדש נתן שניהם ע"ג מכתו הא הוי כשלו לעבור בב"י כמש"ל סי' תמ"ח ס"ב ואם גוי מביא דוחן לישראל וכ' גם לא יהא ניכר מתוך מעשיו שחפץ וא"כ כיון דנתנה ע"ג מכתו אין לך ניכר שחפץ יותר בו חזה עכצ"ל דרמב"ם דמתיר במלוגמא של גוי איירי דליכא כזית בא"פ ואז ליכ' ב"י והנאתו אסור עכ"פ אסור משום חצי שיעור שלא יהי' אלא משהו ומלוגמא כיון שהוא שלא כדרך הנאתן מותר ולשיטת רמ"ך שהביא מג"א לעיל סי' תמ"ב סק"א דלענין ב"י ובל ימצא אפי' מעורב בכמה זיתם עובר דהא מצורף ממילא וצ"ל דהרמב"ם איירי משעה ו' ולמעלה עד הלילה דאז ליכא ב"י ובי"מ והנאתו אסור

סעי' ד' אבל אם נתיבש הלחלוחית וכו' דאסור לאכלו בפסח אע"ג דס"ל להמחבר לעיל סי' ת"מ ס"ד דלא אמרינן חוזר וניעור ולא חילק בין לח בלח ובין יבש ביבש וא"כ קשה הא כבר נתבטל קוד' פסח וצ"ל דאפשר דהוי מכפלו מרקד הקמח בנפה מותר דזה היה אפשר להוציא חמץ חוצה והוי כמו איפשר למיקם עלה דמילתא וכל היכי דאפשר למיקים עלה דמילתא לא בטל כנזכר בי"ד

סימן תס"ז

דגן שנתבע בנהר כשם שאסור לאכלו וכו' מכאן מוכת דלא כהרמב"ם דס"ל חטה שנפלו למים ולא נתבקעו אינ' אסורים אלא ד"ס דהרי דין זה דאסור לקיים כ' הטור עי"ש הרר פרץ וא"א דהוי מד"ס אמאי אסור לקיימו דהא לשיטת' כל שאינו אסור אלא מד"ס מותר להשהותם כמ"ש הטור להדי' בסי' תמ"ב אעכצ"ל דהוא מדאורייתא והלה הטור כ' שרף שבא בספינה וכו' ואינו ניכר בהם לא ימכור לגוי שמא יחזור וימכור לישראל כיון שאין החמץ ניכר משמע אם החמץ