מטה יהונתן (פסח) לד

מיעוט תשמיש ע"י אור סגי לי' בהגעלה לכ"ע וזה נכון דודאי סמכינן הכא אטעמ' דהתירא בלע

סעי' ב' בהגהה ויש מקילי' הנה הרשב"א ס"ל דמקרי איסורא בלע ולפמש"ל סימן תמ"ז סעי' ג' דהרשבא אזיל לשיטתו דס"ל דאמרי' חוזר וניעור משא"כ אי לא אמרינן חוזר וניעור ליכא מאן דפליג דס"ל דלא מקרי התירא בלע, וא"כ קשה הרי בסי' הנ"ל הביא המחבר דעת הרבה פוסקים דלא אמרי' חוזר וניעור, א"כ לא הוי לי' להמחבר לסתום כאן ולהחליט ללבן השפודים כיון דמקרי התירא בלע ויש ליישב דנוכל לומר הא דאמרינן היכא דאמרינן היכא דהיתירא בלע אין צריך ללבן הוא מהא דע"ז דף ע"ז אהא דתנן השפוד והאסכלה מלבנן באור והתניא מגעילין ברותחין ומשני דגבי חטאת א"צ כ"א הגעלה דהתירא בלע והתם איסורא בלע וצריך ליבון, וס"ל להמחבר וסייעתו דחמץ אינו דומה לחטאת דבשלמא גבי חטאת כיון דבלוע כזו היינו של יום א' א"א לבוא לעולם לידי נותר דהא צריך לבשל תיכף למחר כדאית' שם בע"ז ע"ש ולכך מקרי שפיר התירא בלע כיון דמתחלת בליעתו עד סופו הכל הוא בהיתר ואין ראוי' לחול עליו שם איסור כלל בתחלה כיון דגם בסוף לא יוכל לבא לידי איסור, אבל בלוע של חמץ כיון דאם בלוע זה נשאר עד פסח יהי' אסו' מד"ת זה לא מקרי התירא בלע וזהו סברא נכונה

כתב מג"א ס"ק ל"ז ובספר אפי רברבי בש"ע אם הוציא וכו' ע"ש ונ"ל דודאי האפי' רברבי מודה לזה דכלי פולט בלי רוטב, והא דכתב נתערבו ראשונות באחרונות וכו' היינו דמיירי שהוציא באותה מרא מצות למשל שהוציא באותו מרא קכ"א מצות ממ"נ כולם מותרות דהא ביותר מששים מצות לא נתנה טעם דאל"כ יהי' כולם מותרים כיון שלא גרע' א' מס' באיסור וא"כ בס' מצות הראשונות נתבטל טעם מצה החמוצה שהיתה נבלעת במרא רק שיש לחוש דלמא לא נתן טעם באי מנ"ט מצות הראשונות והנותרים המה מותרים ולא נתנו טעם כלל, והוי ס"א מצות מותרים רובא ומבטלים נ"ט שקבלו הבליעה דקיימ"ל יבש ביבש חד בתרי בטל, הכא איירי אפי רברבי שהוציא ביותר תקכ"א פעמי' במצה החמוצה, וכמש"ל, ואין להקשות א"כ דהא קיי"ל יבש ביבש אמרינן חוזר וניעור זה שייך היכא דיש לחוש שמא נשארו פירורים בעין וניכרים כמ"ש הרמ"א שם אבל הכא כיון דלא נאסר רק מבליעה שקיבל מחמוצה מקרי לח בלח לענין ב"י דלא אמרי' חוזר וניעור וזה ברור בכוונתו

סימן תנ"ב

בהגהה אך רבים חולקי' וכו' וכבר נתקשו בזה כל חכמי לב ואפשר לתרץ דבריו דמהרשל רצה לומר דכלי שעומד אצל האש אין צריך להיות רותח אפילו אינו רותח מבשל ומביאו הש"ך ביו"ד סי' ק"ה ס"ק ה' ולפ"ז כיון שכתב המחבר שצריך ליזהר שלא ינוחו המים מרתיחתן, אבל אם ינוחו המם מרתיחתן הדר בלעי