מטה יהונתן (פסח) לב

מותר אפי' באכילה וזה דקאמר הברייתא ואצ"ל בהנאה כלומר מותר בהנאה בלא האי טעמ' דיש לתלות דאחר הפסח אפאוה אפ"ה מותר דחמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה משא"כ אכילה בלא האי טעמא הוי אסור וק"ל

סעי"ק ב' אם נכרי מביא דורן לישראל מג"א סק"ב או אפי' הניחו עכו"ם וכו' ונ"ל דזה דוקא דורן, אבל אם שלח מוכר גוי חמץ לישראל ביו"ט אחרון לצורך לילה כדי שיוכל ישראל למכור בלילה, זה ודאי כיון דאלו מיגנב או מתבד חייב ישראל לשלם, הוי ישראל חייב באחריות וזה ודאי אסור, אבל זה ודאי מותר להחזיר החמץ לגוי בעין דאמרינן באיסורי הנאה הש"ל וכן עשה אדמ"ו נ"י מעשה בפראג דגוי המוכר שלח לישראל שכר שיהא לישראל למכור בלילה, ואסר השכר לשתות והתיר להחזיר השכר לגוי בעין

סעי' ג' או נתנה לגוי חלק בבית עיי' מג"א והא דרך להקנות לגוי חדר בתוך ביתו שהחמץ בתוכו לא משום שיהי' מטלטלים נקנית אגב מקרקעי לשיטת ר"ת דס"ל דגוי אינו קונה כ"א במשיכה ובקנין סודר לא קנה כלום דאין לנכרי קנין בחליפין א"כ מטלטלי' נמי לא קנה בגוי והא דצריך להקנו' החדר היינו שיהי' רשות גוי שיקנה החמץ מתורת משיכה כיון שהוא ברשותו והוי כאלו משך ברשותו והוי כסף ומשיכה דקונה ממ"נ בגוי וק"ל

אבל מתנה ע"מ להחזיר מג"א אבל אם אמר הרני נותן לך ותחזירהו לי וכו' עיי"ש י"ל מהא דכתב הרמ"א ביו"ד סימן ש"ה אם אמר הא לך ה' סלעים ותחזירם לי לא הוי מתנה ובנו אינו פדוי ואף לפי המפורשים התם היינו טעמא משום דאין הכהן מבין לשונו ולא סמכה דעתי' עליו לחזור לו והוא לא נתן אלא שיחזור לו אח"כ לכן לא הוי מתנה ובנו אינו פדוי אבל אם אמר בפירוש ותחזור לי סומך דעת עליו והוי כאלו אמר לו ע"מ א"כ הכא אי הוי כע"מ לא מהני וצ"ל הא דכ' מג"א הרני נותן לך ותחזיר לי דמהני היינו שאומר הרני נותן לך סתם אף שאומר אח"כ ותחזירם לי אינו תולה כלל בלשון מתנה שאמר לו קודם לכן אלא דמיד שאמר הרני נותן לך הוי מתנה גמורה וכשאמר ותחזיר לי הוי מלתא באפי נפשה והוי כאלו מבקש ותחזיר לי והוי מתנה

סימן תמ"ט

כ' מג"א ס"ק ב' משמע מדברי הב"ח וכו' עיי"ש דאיתא התם מעשה ב"ר שהיה רוכב על החמור והי' ר"א מהלך אחריו מצא גלוסקא יפה וכו' תוס' בד"ה שהולכים מדלא שרי ר"א וכו' עיי"ש בתוס' והנה מזה מוכח דיש להסתפק אם של חמץ הי' ואם של גוי או של ישראל הי' דאל"כ מאי דחקו רש"י ותוס' לפרש דמיירי שיכול לעשות אחר הפסח ומוכח דהולכי' אחר רוב עוברי דרכים דאל"כ הי' מותר לאכלו א"וו משום איסור פת של גוי ה"ל לפרש כפשוטו דאי אין הולכי' אחר רוב עוברי דרכים הי' מותר באכילה דמיירי שהוא סמוך ממש שאין יכול לעשות אחר פסח ואיכא למיחש שמא חמצו של ישראל שעבר עליו הפסח הוא אלא ודאי שאין