מטה יהונתן (פסח) ל

תנורא דטחי בי' טיחיי' אסרה רבה למיכל לריפתא אפי' במילחא לעולם מיתבי אין לשין את העיסה בחלב אמר ליה רבינא לר"א וכי מאחר דאיתותב אמאי אמר רב קדרות בפסח ישברו וכו' תוס' בד"ה דלמא אתי למיכל בכותחא הא הוי נ"ט בר נ"ט, וי"ל דשומן שעל החרם אינו יכול לקנחו יפה ולפ"ז מ"פ וקדירות בפסח אמאי ישברו דילמא היסק אינו מועיל כלום לכלי חרס להוציא מה שבלוע בתוכו, והא דמותר לאכול הפת עם כותח דהוי נ"ט בר נ"ט, ובפסח כיון ששמו עליו נ"ט בר נ"ט אסור אע"כ דגם בפסח נ"ט בר נ"ט מותר ובי"וד צ"ה הארכתי יותר בביאור עיי"ש

בוסר שדכו במדוכה וכו' י"ל הא קיי"ל ביו"ד דבוסר הוי דבר חריף א"כ המדוכ' בלוע מחמץ והשתא בפסח פולטת לתוך הבוסר, וי"ל כיון דעכ"פ החמץ בעצם אינו דבר חריף א"כ אין המדוכה בלוע כלום מחמץ אבל מ"ש הרמ"א אבל אם חתכו בסכין חמץ תוך הפסח יש להחמיר דהא הסכין בלוע כבר מחמץ וצ"ל דסתם סכין בלוע מחמץ כבר לכן קודם פסח מותר אבל תוך הפסח יש להחמיר ולאסור במשהו

סעי' ח' זתים שנזהרו לחותכם בסכין חדש וכו' כ' מג"א אבל אם הסכין אפי' אינו ב"י אסור י"ל אמאי אסור דהיינו למשל באם שיהי' קכ"א זיתים יהי' הכל מותרים באם שנבלע בסכין זית א' של חמץ דיותר מס' זיתים אין נאסרים דאל"כ לא נאסר כלום כיון דכבר נתבטל בס' כיון שאין מגיע לכל א' מן האיסור כ"א חלק ששים מן החמץ וא"כ ע"כ אין נאסרים כ"א ס' זיתים וכשיהי' קכ"א יהיו הכל מותרים כיון דיבש ביבש חד בתרי בטל, בשלמא אם חתכן בסכין חמץ בתוך הפסח הכל אסור דאמרינן איסור חוזר וניעור, א"כ כשחתך זיתים ראשונים קבלו טעם מן הסכין, והסכין ג"כ חוזר וניעור ומקבל טעם מן הזיתים ואיסור חוזר וניעור והכל אסור משא"כ קודם פסח דהוי היתר א"כ לא שייך נ"ט א"כ גם הזיתים קכ"א מותרים, ונ"ל לתרץ דבר המותר לאדם א' שנתערב בדבר האסור לאדם א' כגון מודר הנאה מחבירו עיי' ביו"ד יטעום הישראל א"כ הכא איכא למיקם עלה דמלתא ע"י טעותא אם יש לו טעם חמץ או לא אלא שאינו רוצה לקלקל הזתי' ע"י טעימא א"כ הוי איכא למיקם עלה דמלתא ואסורים כולם אף עתה בפסח שלא ירדה עליהם תורת ביטול כלל קודם פסח

בין שעבר הפסח על החמץ ונתערב אחר הפסח בטל בס' מג"א סק"ד זהו דעת הטור וכו' עיי"ש ונלאדמ"ו נ"י לתרץ דהנה איתא ברי"ף הטעם דחמץ במשהו משום דהוי דשיל"מ ותקשה הר"ן הא אחר הפסח נמי אסור ומה דשיל"מ שייך כאן ותי' כיון דע"י תערובות לא קניס ולשין הגמ' כן הוא אמר רבא הלכת' חמץ בפסח בין במינו בין בש"מ אסיר במשהו כרב, שלא בזמנו בין במינו בין בש"מ מותר כר"ש ומי אמר רבא הכי והאמר רבא קנסא קניס ר"ש ולפ"ז י"ל דודאי ס"ל הא דקאמר שלא בזמנו מותר היינו מו' שעות ולמעל' ובין אחר הפסח וקאמר מותר סתם וע"כ בס' קאמר דהא מו' שעות למעלה לכ"ע בס' והא דפריך ר"ש קנסא קנים אחמץ בזמנו פריך אמאי יהא חמץ בזמנו במשהו וא"ל דהוי דשיל"מ, והא ר"ש קנסא