מטה יהונתן (פסח) כז

צריך לכפות עלי' כלי כדי לשורפה בח"המ וכי פסקי מהרא"י אחר המרדכי ואין נראה דאחיטה גופא קאי דהא פחות מכזית א"צ ביעור כדאית' בפ' א"ע וכו' ואח"ז נמשך הרב בהגהה וכ' הח"י ע"ז כדמעיינת שפיר נראה להדי' דלא קאי התם המרדכי רק אדין חטה עצמה לבער ולא איירי התם מדין תרנגולת כלל וכו' ועל דברי מהרא"י קשה דהקשה מה הוכחה זו משום דפחות מכשיעור א"צ ביעור הלא גדולי פוסקים ס"ל דגם פחות מכזית צריך ביעור ועכ"פ מדרבנן מחויב לבערו וע"ז הקשה דאם פחות מכזית א"צ ביעור אם אתרנגולת קאי דהוא רק משהו בעלמ' ע"י תערובות מכ"ש שאין צריך בעור ע"ש בדברין שר"ל בדברי מהרא"י להיפך דהתרנגולת מותרת ור"ל ליישב דברי מהרא"י ז"ל ונ"ל דדבריו אלו לא שרירן ולא קיימין שר"ל המרדכי מתיר התרנגולת עצמה דהא כתב אח"כ חטה שנמצאת בתרנגולת בי"ט אחרון של פסח מותר להשהותו למחרתו משמע דקודם אסור להשהותו, ומ"ש לישב דברי מהרא"י ותקשה לך וכו' ע"ש וע"ז מתרץ דפחות מכזית א"צ ביעור מה קשי' לי' למהרא"י הלא יש גדולי פוסקים דס"ל דאין עובר אפילו בכזית אם אינו יכול לבערו ביו"ט דלמא המרדכי ס"ל כוותי' אע"כ צ"ל דס"ל למהרא"י דתרנגולת עצמה צריך לבער ופי' כפשוטו מ"ש הח"י מ"ש תרנגולת מחטה י"ל דהנה החכמים תקנו שיבערו ואפ"ה יבטלנו ואיתא בפסחים בתו' בע"פ ב' טעמי' א' דלמא אתי למיכל מיני' וא' שלא יעבר עליו בב"י דלמא ישכח לבטלו ויעבור על ב"י וב"י והנה לטעם הראשון חטה א"צ ביעור דלא שייך האי טעמא דהא אינה ראוי לאכילה ולא גזרינן בזה משא"כ התרנגולת דראוי' לאכיל' שייך הטעם ולפ"ז כך הם דברי מהרא"י וזה ודאי דאין רשאי להשהות התרנגולת דאין מן הצורך לאשמעינן דזה כתב המרדכי לאח"כ בדין חטה שנמצאת ביו"ט אחרון ש"פ אלא דכל ראייתו הוא שצריך לשורפה כמו שאנן נוהגין וז"ש ואין נראה כלומר דילמא לעולם התרנגולת א"צ לשורפה ומ"ש המרדכי כפיית כלי לשורפה בחו"המ לא אתרנגולת קאי אלא אחטה קאי, הא חטה פחות מכזית ולא עבר עלי' משום ב"י וע"כ צ"ל דאסור להשהותו משום דלמא אתי למיכל מיני' וזה אינו שייך בחטה כנ"ל וע"כ צ"ל דאתרנגולת קאי ושפיר נוהגין לשרוף התרנגולת, ולאידך טעמא דחכמים תקנו ביעור משום ב"י וליכא חשש דלמא אתי למיכל מיני' כך י"ל דאיתא בגמ' הבודק צריך שיבטל למאי אי נימא לפירורי פירורי ממילא בטלי ומשני משום שמא ימצא וכו' ולפ"ז גבי חטה עצמה ליכא למימר הכי דחכמי' תקנו שצריך לבערו הא עיקר תקנת חז"ל הי' דלמא ישכח לבטלו ויעבור בב"י אבל בדבר שהוא בטל ממילא לא שייך כלל שמא ישכח ועכצ"ל דלא תקנו חכמים כלל לבער בכה"ג ולפ"ז הכי פירושא בדברי מהרא"י ואי נמי דאחטה קאי הא פחות מכזית א"צ ביעור דהוה כמו פירורין דממילא בטלי ואפי' מדרבנן א"צ ביעור משא"כ התרנגולת דודאי דעתי' עלוי' וצריך לבער מתקנת חכמז"ל דודאי לא יבטלו כיון דדעתו עלוי'

ואין שם דבר המפעפע מג"א ס"ק ב' משמע שאם יש שם דבר המפעפע וכו' עיי"ש וי"ל לפמ"שכ הרמ"א בי"ד סימן ק"ה ודוקא דבר שיש לו פעפוע קצת אלא שאינו יכול לפעפע בכל החתיכה אסור כמו חלב כחוש דאמרינן היתר מפטם