מטה יהונתן (פסח) כד

סעי' ג' אם קנה שום דבר בחמץ אחר שש שעות מותר מפני שאינו תופס דמיו עיון מג"א ס"ק ו' קשה הא דאיתא בגמ' דנדרי' קונם פירות אלו עלי מהו שיהיו בחילופיהם וקאמר תנינא המקדש באיסורי הנאה אינה מקודשת מכרן וקדש בדמיהם מקודשת ש"מ דחילופיהם מותרי' וקאמר הש"ס ה"מ דיעבד אבל לכתחל' לא ומפרשי' דיעבד היינו אם מכרם מותרים הדמים אבל זה ליכא למיפשט מיניה אם יהי' מותר לכתחלה להחליף וא"כ לפ"ז אם מכרה לאיסורי הנאה דמיהם מותרים אבל יש מפרשי' דיעבד היינו שאם עבר וקידש האשה מקודשת אבל שיהיו הדמי' מותרי' לכתחל' אימא לא דלמא אסורי' הם והרב המחבר ובי"ד סימן רי"ז וז"ל קונם פירות וכו' אסיר בחילופיהם א"כ ס"ל המחבר כפי' השני והנה הב"ח כתב אם קנה שוב דבר בחמץ חו' שעות ולמעלה מותר מפני שאינו תופס דמים קשה מ"ש מנדר דחילופיהם אסירים ונ"ל לתרץ דאיתא בחולין ד' ז' ע"ב חמץ של עוברי עבירה מותר לאחר הפסח מפני שהם מחליפים ע"ש וברש"י וי"א שאף לעצמם מותר וטעות הוא בידם דא"כ מצינו חמץ דיש לו דמים אבל תוס' ושאר מחברים סב"ל דאף לעצמם מותר ע"ש והנה יש להקשות כפי שטתם קושי' רש"י א"כ מצינו חמץ שיש לו דמים וצ"ל דיש לחלק בין מודר הנאה לשאר איסורי הנאה דבשלמא גבי מודר הנאה שפיר מקרי חילופיהם של פירות אלו כיון שאינם אסורים לכ"ע אלא לעצמו שפיר שייך בו דין מכירה על אותן פירות משא"כ גבי חמץ כשם שאסו' לו כך אסיר לכ"ע א"כ הוי דמים כמו גזל או מתנה בידו ולא מקרי כלל חילופי חמץ ובזה יסור סתירת דברי המחבר אהדדי

סימן תמ"ד סעיף א'

ומשיירים מזון ב' סעודות לצורך השבח דסעודה שלישית זמנה אחר המנחה ואז אינו יכול לעשותו לא בחמץ ולא במצה ודבריו אלה הם דברי רש"י בפסחי' דף י"ג ע"א דקאמר ומשיירין מזון ב' סעודות ופי' רש"י ולא ג' סעודות דכל סעודות שבת הם ערבית שחרית ומנחה וע"פ אסור לאכול מן המנחה ולמעלה י"ל ברש"י שכתב מן המנחה ולמעלה אסור לאכול ממ"נ מני' אי אסור לאכול מצה עשירה מן המנחה ולמעלה או לא דהא אין זה צריך לפרש מ"ט רק מזון ב' סעודות של חמץ ואפילו אי מותר לאכול אח"כ מצה עשירה מ"מ אין רשאי לשייר יותר מב' סעודות של חמץ, ונ"ל דהמרדכי כתב ומשיירין מזון ב' סעודות דהיינו ג' רביעית ויש לדקדק מנ"ל זה דצריכים להיות ג' רביעית גדולות יותר מב' סעודות של שאר שבתות, ונ"ל דאיתא בגמ' דעירובין דשיעור עירוב ב' סעודות חד אמר מזונו לשבת ולא לחול וחד אחר מזונו לחיל ולא לשבת וזה וזה מתכוונים להקל ופירש"י דסעודת שבת אינה גדולה כ"כ כמו בחול כיון שאוכלים ג' סעודות א"צ להיות הסעודה גדולה כ"כ כתי בחול, וא"כ כשחל י"ד להיות בשבת דאין אוכלים כ"א ב' סעודות צריך לכל סעודה יותר משאר שבתות, וז"ש המרדכי היינו ג' רביעית ולפי"ז י"ל שלזה כיון רש"י והיינו שיהיו ב' סעודות גדולות כמו ג' רביעית ולזה כ'