מטה יהונתן (פסח) יג

בספק חמץ דינו הכי וא"כ ע"כ צ"ל דהירושלמי פליג אגמרא דידן וס"ל בד עתו לחזור מותר דלא חיישינן שמא לא יהי' לו פנאי לבער ובאין דעתו לחזור קודם פסח זקוק לבער ופליג אגמ' דידן בתרתי לפי גמרא דידן אם דעתו לחזור ק ודם פסח זקוק לבער דחיישינן שמא לא יהי' לו פנאי ובפירוש הירושלמי ליכא ה האי חששא ובאין דעתו לחזור עד אחר פסח לפי גמרא דידן א"צ לבער היינו משום דאין דעתו לחזור הוי כעין מפולת דאין זקוק לבער דהוי כמבואר ולפי' הירושלמי אפילו אין דעתו לחזור עד אחר פסח זקוק לבער צ"ל דלא הוי כמבואר וא"כ מקשה הר"ן שפיר דבירושלמי לא תשמע כרמב"ם וצ"ל דפליג אגמר' דידן משא"כ לשטת רש"י יש להשוות אהדדי כמש"ל דעתו לחזור דהיינו קודם פסח יש לדקדק לפי זה כיון דלפי גמרא שלנו אין חילוק בין לספק חמץ לוודאי חמץ ה"ל לש"ע לאשמועינן האי דינא גם גבי וודאי חמץ י"ל דס"ל להרמב"ם כמ"ש הרשב"א דגמ' דידן לא מיירי בוודאי חמץ כלל רק בספק חמץ כמו הירושלמי ולישנא זקוק לבער לאו דווקא אבל וודאי חמץ בין דעתו לחזור בין אין דעתו לחזור זקוק לבער ולפ"ז יש לתמוה על המג"א סק"ב שכתב אבל אם יש שם חמץ ידוע זקוק לבער קודם פסח היינו גם לשטת רמב"ם וזה אין לו שחר כלל בשלמא לפי הירושלמי דמתיר בדעתו לחזור קודם פסח דלא חיישינן לשמא לא יהי' לו פנאי ע"ז קאמר הירושלמי דוקא בספק אבל לא בוודאי דהוי לי' ס"ס ספק אם הי' שם חמץ ספק לא הי' ואת"ל הי' שם חמץ שמא יבא לביתו ויבערו קודם פסח אבל וודאי חמץ דליכא אלא חד ספיקא חיישינן שמא לא יהי' לו פנאי לבערו משא"כ לגמר' דידן וכמו שפסק הרמב"ם והמחבר אם דעתו לחזור קודם פסח אסור אפי' בספק דחיישינין שמא לא יהי' לו פנאי לבער ובאין דעתו לחזור עד אחר פסח א"צ לבדוק וע"כ הא דכתב המג"א החמץ ידוע צריך לבדוק קודם שיצא היינו אאין דעתו לחזור עד אחר הפסח קשה הא לפי גמרי שלנו באין דעתו לחזור עד אחר הפסח הוי כמבואר וא"צ לבער כמו חמץ שנפלה עליו מפולת א"כ מא איכא בין ספק חמץ לוודאי חמץ כיון שהוא כמבוער וצ"ל דהמג"א כתב דין זה אדעתו לחזור קודם פסח היינו אפילו לשטת רש"י דהא לשיטתו לא פליגי הירושלמי אגמ' דידן דדעתו לחזור פירש קודם פסח וכמש"ל וגם גמר' דידן מיירי בספק חמץ כמש"ל בשם הרשב"א וא"כ בוודאי חמץ אפילו דעתו לחזור קודם פסח זקוק לבער לכ"ע ומפ' לשיטת רש"י וק"ל

כתב הט"ז דא"צ ביטול אלא כשיגיע פסח יבטלנו והמג"א צריך שיבטל לילה קודם יציאתו ואדמ"ו נר"ו הסכים לדברי ט"ז דלא שייך הכא דלמא פשע דעכ"פ צריך לבטל חמץ שעמו בדרך וק"ל

כתב מג"א ס"ק ז' אין צריך לבדוק אבל חמץ ידוע צריך לבער ולאדמ"ו נראה דהכי גבי אוצר אפילו וודאי חמץ א"צ לבער דהא הוי כחמץ שנפלה עליו מפולת אלא דשאני הכי כיון שהניח עליו בתחלה אוצר בידים הוי כמטמין בידים רק כ"ז תוך ל' יום דחל עליו חובת ביעור אבל קודם ל' לא הוי כמטמין בידים ולפ"ז מתורץ הא דנקט הגמ' בלשנא דיוצא בשיירא זקוק לבער דמשמע דאיירי