מטה משה צה

בעיניך כיום אתמול. וכמו שתכלית ימי השבוע הוא יום השביעי והוא השבת. כן תכלית ימי העולם שהם ששת אלפים הוא אלף השביעי והוא העה"ב יום שכולו שבת. כדאיתא במדרש שבעה רקיעים ברא הקב"ה ומכולם לא בחר אלא שביעי והוא ערבות שנאמר סלו לרוכב בערבות ביה שמו. שבעה ארצות ברא הקב"ה ומכלם לא בחר אלא א"י שנאמר תמיד עיני ה' אלהיך בה. שבעה מדברות ברא הקב"ה ומכלם לא בחר אלא מדבר סיני שנאמר ההר חמד אלהים לשבתו. שבעה ימים ברא הקב"ה ומכלם לא בחר אלא ים כנרת והנחילו לנפתלי שנאמר נפתלי שבע רצין וגו'. שבעה עולמות ברא הקב"ה ומכלם לא בחר אלא אלף השביעי שכן אמרו רז"ל לעולם שכולו שבת ומנוחה לחיי העולם. שבעה ימים ברא הקב"ה ומכלם לא בחר אלא יום השביעי שנאמר ויברך אלהים את יום השביעי. הרי כמו שתכלית הימים הוא יום השבת כן תכלית שנות העולם הוא עולם הבא יום שכולו שבת. והנה המאמר הזה כולל ענייני הגוף והנפש ובית שמאי אומרים כשם שראוי להיות עיני הגופות צופות בכל ששת הימים לתכלית שהוא יום השבת ולהצניע מנה יפה וחלק יפה לצורך שבת. כן עיני השכל צופות אחר תכלית שנות העולם שהוא יום שכולו שבת. וכשיבא לידו שום תענוג יהיה מונע עצמו מהם ולא ימלא תאותו בתענוגי עולם הזה אך יצניעם לעולם הבא. וכמו שהשיבו לאלכסנדרוס מוקדון כששאל לחכמי הנגב מה יעשה אדם ויחיה ואמרו לו ימות. מה יעשה אדם וימות והשיבו לו יחיה. והכוונה להם לחכמי הנגב כי בהמית אדם חלקי הגוף בעולם הזה. יחיו חלקי הנפש לעולם הבא וההפך להפך. והוא הרמוז במסכת אבות במשנה הילודים למות והמתים להחיות. ר"ל המתים בעולם הזה בחומרם הם להחיות בעה"ב. וב"ה אומר ברוך ה' יום יום ר"ל אם תבא לך שום תענוג בעה"ז אל תמנע טוב ואכול בשמחה לחמך בעה"ז כי לא יחפוץ השם בהאבד הגוף רק יאכל מה שיש לו בשוה וישתה מה שיש לו לשתות בשויו כמו שכתבתי בתחלת שער א' מהתורה ולא יחסר כלום ממה שמזומן לך לעולם הבא אם כוונתך לשם שמים. והכי איתא במסכת אבות תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעה"ז ונוחלין בעה"ב ובזה אתי שפיר דהלכה כבית הלל

ועל דרך המדרש נאמר דפליגי בית שמאי ובית הלל במאי דפליגי רבי יוחנן ושמואל דאיתא במסכת ברכות אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא עין לא ראתה אלהים זולתיך. ופליגי דשמואל דאמר שמואל אין בין עה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד שנאמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ והנה בית שמאי אומרים מחד שבך לשבתך כל עיקר התכלית הוא. ליום שכולו שבת כנזכר שהם סוברין כשמואל דאין בין עולם הזה לימות המשיח כו' וכל הנביאים לא נתנבאו אלא לעולם הבא. ובית הילל אומרים ברוך ה' יום יום ר"ל כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח לכן אמר ברוך ה' יום יום והם שני אלפים של ימות המשיח כדאיתא בעבודה זרה ששת אלפים הוי עלמא ב' אלפים תהו ב' אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח ודרשו רבותינו ז"ל התורה קדמה אלפיים שנה לעולם שנאמר ואהיה אצלו אמון ואשתשע יום יום. הם ב' אלפים כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול. אף כאן ברוך ה' יום יום כלומר יתברך ה' בפי כל כשיבאו כל הטובות והנחמות יום יום בשני אלפים של ימות המשיח. כללא דמילתא השוו התנאים הללו השבת לעולם הבא מכל צד. וכן מצינו בהדיא בעבודה זרה מי שטרח בערב שבת ר"ל בעולם הזה יאכל בשבת הוא עולם הבא. לכן הדעת נותנת שמי ששומר השבת כהלכתה זוכה ונוחל לעולם הבא: איבעית אימא קרא. איבעית אימא סברא. איבעית אימא גמרא. א"א קרא שנ' כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וגומר ונתתי להם יד ושם טוב מבני' ומבנות. והזכיר סריסי' במצות שבת לפי שמצו' שבת נצטוית לדורות שנ' לדורותם ברית עולם והסריסים כיון שאין מולידים ואין בהם דורות יחשבו עצמן פטורי' מן השבת. לכן הבטיחום שישמרוהו ויתן להם לעה"ב יד ושם טוב מבנים ומבנות א"א סברא כי מאחר ששובת לכבוד השם ומענג גופו ונפשו בשבת לשם שמים יזכה לשבת אחר שטוב ממנו והוא יום שכלו שבת כנזכר. א"א גמרא כדאיתא בפרק כל כתבי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המשמר שבח כהלכתה אפי' עובד עבודה זרה כאנוש מוחלים לו שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת כל שומר שבת מחללו. אל תקרי מחללו אלא מחול לו ואם כן צריכים אנו לקיים השבת כהלכתו וצריכים אנו לדעת הדברים שיתקיים בהם השבת כהלכתו והנני אסדרם אחת אחת למצוא חשבון

א עניין עונג שבת: ב שיטרח בצרכי שבת: ג לרחוץ גופו: ד ליטול צפרניו: ה לחלף שמלותיו: ו להוסיף מחול על הקודש: ז הדלקת הנר: ח תפלת הלילה: ט לקדש על היין: י סעודה ליל שבת: יא עונתן של תלמיד חכם: יב תפלת שחרית: יג להשלים פרשיות שמו"ת: יד סעודת שחרית: טו ביטול מלאכה: טז לעסוק בתורה: יז תפלת מנחה: יח עניין שלש סעודות: יט להוסיף מחול על הקודש: כ תפלת מוצ"ש והבדלה: כא ללוות השבת: כב עירובי חצירות. והנני נכנס בביאור כ"ב דברי' הללו וסימנך נגיל' ונשמח' ב"ך

תד א עונג שבת. דגרסינן בפ' כל כתבי אמר רב יוחנן משום ר' יוסי כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים שנאמר אז תתענג על ה' וגומר וכתיב והאכלתיך נחלת יעקב אביך. לא כאברהם דכתיב ביה קום התהלך בארץ וגומר. ולא כיצחק דכתיב ביה כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל. אלא כיעקב דכתיב ביה ופרצת ימה וקדמה וגומר. רב נחמן בר יצחק אמר ניצול משיעבוד מלכיות כתיב הכא והרכבתיך על במותי ארץ וכתיב התם ואתה על במותימו תדרוך. אמר רב יהודא אמר רב כל המענג את השבת ניתנים לו משאלות לבו שנא' והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך. עונג זה איני יודע מה היא כשהוא אומר וקראת לשבת עונג הוי אומר זה תענוג