מטה משה צג

יקרא ק"ש שנ' על משכבכם והפסוק הזה כל עצמו הוא הרגזת יצ"ט על י"ה כדאיתא בספר הבהיר ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך המקרא הזה נדרש על יצה"ר לפי שהתלונ' שהזכיר למעלה מצד יצר הרע היתה. ולכך אמרו שם אם שמוע לקול ה' אלהיך והאזנת למצותיו ולא מצות יצר הרע. כל חקיו ולא חקי יצה"ר ומה פתויו של יצה"ר מלה"ד למל' שהפקיד פקודי' על מלכותו ועל סחורתו כל א' וא' ממונ' על אוצר. א' ממונה על אוצרות המאכל הטוב. וא' ממונ' על אוצרות האבנים באו כל העולם לקנות מאוצרות המאכל הטוב. בא זה ממונה על אוצר האבנים ראה שאין קונין ממנו קנא מה עשה שלח שלוחיו להרוס הבתים החלשים כי בחזקים לא יוכל אמר בין כך ובין כך שישתדלו להרוס אחד מהבתים החזקים יהרוס עשרים חלשים ויבאו כלם לקנות אבני' ממנו ולא אהיה פחות מחברי והיינו דכתיב מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ וגו'. לכך אמר ושמרת כל חקיו משתשמור כל חקיו כל המחלה אשר שמתי למה אמר כל. אלא לסגור כל הדלתות כי כשלא ימצאך פעם אחד רך ופעם אחד קשה בשמרך כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים על ידו לא אשים עליך. מאי כי אני ה' רופאך ומתי הכהו אלא כשיבא הוא ויכה אני ה' רופאך ע"כ. ועוד שכמו שק"ש מציל מן המזיקים כן העוסק בתורה והיא היא כמו שהבאתי לעיל אי אזיל מוטב ואי לא יעסוק בתורה. אי אזיל מוטב ואי לאו יקרא ק"ש הרי השוה עסיקת התורה לק"ש. ואיתא נמי בפ"ק דברכות אמר רבי יצחק כל הקורא ק"ש על מטתו מזיקין בדלין ממנו שנאמר ובני רשף יגביהו עוף. ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו ואין רשף אלא מזיקים שנאמר ולחומי רשף וקטב מרירי. פתח בק"ש וסיים בתורה ש"מ דעסיקת התורה וק"ש חדא היא ולכן איתא בברכות אם תלמיד חכם הוא אין צריך לקרות רק בידך אפקיד רוחי. אבל אותן העניינים שאומרים לשמירה אין צריך דהתורה משמרתו. ופשטי דהאי קרא כוללת כל התורה ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אמר אם תקיים את התורה לא תחלה לעולם בשום חולי. לא בחליי הטבע שהם מצד המאכלים הנכנסים בגוף ולא בחליי המקרה שהם הבאים מחוץ לגוף. ומה שהזכיר קול ה' אלהיך הכוונה בזה על עשרת הדברות שהיו כולן קולו כענין שכתוב קול דברי' אתם שומעים כי כל העשרה ששמענו מפיו שמיעת אוזן כעניין שנאמר וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר. ואח"כ הזכיר שלשה חלקי מצות שהן המושכלות והמקובלות והחקים. והישר בעיניו תעשה אלו המשפטים שהם המצות המושכלות וכן כתיב ותתן להם משפטים ישרים. והאזנת למצותיו אלו המצות המקובלות שלא ימצאם שום אדם בשכלו וצריך הוא להתבונן בהם ולהטות להם אוזן ולכך אמר והאזנת למצותיו וכתיב אוזן שומעת תוכחת חיים. ושמרתם כל חקיו אלו החקים שאין טעמם נגלה לכל. ויאמר הכתוב אם אתה מקיים כל זה תהיה נשמר מכל חולי וזהו כל המחלה אשר שמתי כמצרים לא אשים עליך כלומר כי בשומעם בקולו ינצלו מכל אותה המחלה ההיא ראוי לבא על כל עובר רצונו כאשר באה על מצרים שלא שמעו אליו. וזה בדרך והשיב בך כל מדוה מצרים אשר יגורת מפניהם ודבקו בך. ואמר כי אני ה' רופאך אם אמר לא אשים למה לי הרפואה. אלא בא לומר אף התלאות והמאורעות המזומנות בשעת סכנה ובלילה שניתן רשות למשחית וכיון שניתן רשות למשחית להשחית אינו מבחין בין טובים לרעים ותאמר בלבבך שאז אינו בידי להציל. לזה אמר כי אני ה' רופאך אשמור אותך אף מזה דאם תעסוק בתורה מזיקים בדילין ממך ולא יכלו להזיקך. לזה אמר מתחלה לא אשים ר"ל לא אשים שום מחלה ובסוף אמר לשון רפואה לפי שניתן רשות למשחית לא שייך ביה לשון לא אשים כיון שברשות המשחית הוא רק לשון רפואה שיתן לו רפואה שינצל ממנה כדרך הרופא ליתן רפואה לאדם שישמור בריאתו ולא יבא לידי חולי. כך אמר הקב"ה אני ה' רופאך בזה שאתה עוסק בתורה ובמצות תנצל. לזה תקנו לומר פסוק זה בק"ש שהוא מדבר מכללה של תורה ושהיא מצלת מהמזיקים והמשחיתים

שצו ואח"כ ויאמר ה' אל השטן כתבו הרוק"ח סימן שמ"ה. תשב"ץ סימן ר"ס. טור א"ח סימן רל"ט. כלבו סימן כ"ט. והביאו כהרר"ד אבודרהם ואמר שהוא ראוי לאומרו שהוא מסוגל מאוד לשמירה

שצז ואומר הנה מטתו שלשלמה והם פמליא שלמעלה. והם מגבורי ישראל המלאכי' המלמדים זכות על ישראל והם מסטר' דימינ'. איש חרבו על יריכו לשמור את האיש הישראלי מפחד בלילות. ובמדרש הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל וכי שמירה היה צריך שלמה. אלא שחקק סביב למטתו ברכת כהנים שהם ששים אותיות. כלם אחזי חרב כל אחד ואחד שמו של הקב"ה נזכר בו יברכך ה'. יאר ה'. ישא ה'. איש חרבו על יריכו מה ראה ירך להיותו נזכר כאן. אלא אפילו רואה אותו בחלומו והחרב שלופה בידו וקוטע את יריכו. משכי' בבוקר והולך לבהכ"נ מפחד בלילות מפחד שראה בחלומו וראה כהנים נושאים כפיהם והחלום רע מתבטל ממנו. נמצא פסוקים אלו מסוגלים לבטל חלומות רעים. לכך היו חקוקים סביב למטתו שלשלמה. ועוד יש בפסוקים אלו סוד של לויה ג' יוד"ין "יברכך "יאר "ישא זהו למ"ד של לויה. ו' כנגד ו' ברכות שבה יברכך. וישמרך. יאר. ויחנך. ישא. שלום. י"ה של לויה כנגדם יש באלו הפסוקים ט"ו תיבות. ולכן מסיים וישם לך שלום כי מתוך הלויה הוא השלום. וכן בויברכך ה' וישמרך ט"ו אותיות כנגד י"ה. ובפסוק השני עשרים כנגד שם של אה"יה שעולה כ"א ועם השם הם כ"א. ובפסוק שלישי כ"ה אותיות כנגד שם של ד' שעולה כ"ו ועם השם הם כ"ו. וכן יש באילו הפסוקים עשרים ושמונה אותיות הויה. ר"ל הההי"ן והיוד"ין והווי"ן של ג' פסוקים אלו של יברכך יאר ישא הם כנגד יגדל נא כח ה' וזהו כח מעשיו הגיד לעמו בברכה זו שצוה לכהנים לתת כח ושלום לעמו כי בברכה