מטה משה צב

ולסוד זה ארז"ל צריך שיאריך בדלי"ת שיעור שימליכנו מעלה ומטה וד' רוחות והטעם כדי להעביר שרן של מזיקים מכל הרוחות הללו

שצא ואחר כך אומרים יושב בסתר עליון ה' מה רבו צרי וכתב מוהר"ר משה אלמשונינ"ו וז"ל והנה הפסוקים הללו מתחלת מזמור יושב בסתר עליון עד כי אתה ה' מחסי ומזמור ה' מה רבו צרי עד לה' הישועה תקנו לאומרם אחר ק"ש שעל המטה כמו שכתב הטור ז"ל ונקראו אצל רז"ל שיר של פגעים כדאי' בפ' ידיעת הטומאה שיר של פגעים בכנרות ובנבלים ובתופים ואומר יושב בסתר עליון עד כי אתה ה' מחסי. ואומר ה' מה רבו צרי עד לה' הישועה וגו'. והביא מימרא זו הרי"ף ז"ל ודרשו בו תלמידי הר"ר יונה פ"ק דברכות שיר של פגעים כו' פי' כשקדם עזרא את ירושלם היו הולכים סביבות העיר ואומרים שיר זה להבריח הפגעים והמזיקים והיו אומרים אותו בשמחה ובשירים ואותו שיר של פגעים הוא יושב בסתר עליון עד כי אתה ה' מחסי. ונראה דאין מתחילין מויהי נועם כי כן נראה מלשון המימרא שאומר ואומר יושב בסתר עליון עד כי אתה ה' מחסי. ובספר כלבו הביא על זה ב' נוסחאות וז"ל ואחר ק"ש אומר ויהי נועם עד אחר אורך ימים אשביעהו. ויש שמתחילין מיושב בסתר עליון עד כי אתה ה' מחסי עכ"ל. נראה מדבריו שאותן שאומרים עד כי אתה ה' מחסי מתחילין מיושב בסתר עליון ולא מויהי נועם משום דהמתחילין מויהי נועם משלימים עד אורך ימים אשביעהו. וכיון דבגמ' דידן אומר בפי' עד כי אתה ה' מחסי נראה שראוי להתחיל מיושב בכתר כו' ואין משלימים הפסוק משום דאיכא ס' תיבות. והחשבון הזה מסוגל מאוד על המטה דכתיב הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה וגו' וע"כ יאמר מזמור ה' מה רבו צרי עד לה' הישועה שהם ג"כ ששים תיבות שאין להשלים המזמור רק עד לה' הישועה. דאל"כ למה אמרו שם בפ' ידיעת הטומאה עד לה' הישועה לומר כל המזמור כולה דמסיים בתשלום הפסוק עצמו. אלא ודאי כוונתם היה שנא יאמר רק עד מלת הישועה כאמור עכ"ל וכן משמע במקצת פוסקים ועם כל זה נתפשט המנהג להתחיל מויהי נועם. וכן היה נוהג מהר"ם מרוטנבורג. ואפשר שלפי שזה השיר מסוגל מאוד להגין על האדם מכל הרעות והמזיקים דגרסינן בברכות פ"ק ריב"ל אמר להו להני קראי וגני. היכי עביד הכי והאמר ריב"ל אסור להתרפאות בד"ת. להגין שאני ופרש"י להני קראי שיר של פגעים וגני כשהולך לישן בלילה עכ"ל. הנה נראה שהוא מגין הרבה ומבריח המזיקים ולכך תקנו לאומרו בכל מוצאי שבת לפי שכשקדש היום בע"ש באתה שבת באתה מנוחה. וכל המזיקים בורחים ולכן אומר הפורס סוכת שלום עלינו. ומיד במ"ש חוזרין לשו' בעולם ואנחנו צריכים שמירה מהם ולכן אומר אותו ומזה הטעם עצמו אנו אומרים אותו בכל לילה על המטה לשמירה. וא"כ נכון הוא שלא לשנות כמו שאומרים אותו במוצאי שבת כן יש לאומרו על המטה כל לילה דחד טעמא יש להו. ולפי שאלו המזיקים נתהוו מכח אדם הראשון באותן ק"ל שנה שנפרש מאשתו ונתהוו מהזיבה שלו נקראו נגעי בני אדם. ולכן יש בזה המזמור ק"ל תיבות עם פסוק אורך ימים אשביעהו שכופלי' אותו לעמוד כנגד המזיקים שנתהוו מאדם באלו ק"ל שנה ולכן ראוי לכופלו בכל פעם שאומרים אותו להבריח המזיקים. וכן מהר"ם היה כופלו לעולם. וכן ה' מה רבו צרי נתפשט המנהג לסיים המזמור. ואפשר לפי שברוב ספרים הוא יושב בסתר עליון עד לה' מחסי ואומר ה' מה רבו צרי עד לה' הישועה וגו' מדאמרו וגו' משמע שיש לסיים הפסו'. ומה שלא אמר עד סוף המזמור ואמר עד לה' הישועה וגו' להורות דעד מלת הישועה הם ס' תיבות שהתשועה היא על ידי ס' תיבות. אבל מ"מ גומרין הפסוק

שצב ואחר כך אומר השכיבנו עד סמוך לחתימה. וכן היה נוהג מהר"ם לאומרו. הביאו התשב"ץ סי' ר"ס. וכן הרא"ש הביאו הטור סי' רצ"ט. וראוי לאומרו בלא חתימה כי א"א אותו אלא לשמירה בעלמ' דכתוב ביה השכיבנו ה' אלהינו לשלום דהוא מעין השכיבה והעמידנו מלכנו לחיי' על שם שמחזיר נשמתינו חדשים לבקרים וכמו שתקנו מסדרי התפלות המחזיר נשמות לפגרים מתים. וברכת הנותן ליעף כח כמו שכתב הטור סימן מ"ו. ויש בו ענין השמירה מהמזיקים והגן בעדנו והסר מעלינו והסר שטן מלפנינו ושמור צאתינו ובואינו כולם ענייני שמירה הם

שצג ואומר ברוך ה' ביום כו' כמו שכתב הטור סימן רל"ט שרב עמרם היה או' ברוך ה' ביום ברוך ה' בלילה כו' וכן כתב הכלבו סי' כ"ט וז"ל ואומר פסוקי דרחמי כגון ברוך ה' ביום ברוך ה' בלילה כו' ואיתא בפ"ק דברכות דצריך לקרות בידך אפקיד רוחי. ובספר מוסר פ"ד כתב די"ל יחד שמך וקיים מלכותך תמיד כו' לכך אנו אומרים ברוך ה' ביום כו' עד ומלוך עלינו לעולם ועד דכולהו איתנהו ביה. יראו עינינו הוא בנוסחאות שלנו ולא מצאתי בשום פוסק ומחבר

שצד ואומר המלאך הגואל שכן כתב הרוק"ח סימן שמ"ה והתשב"ץ בסי' ר"ס והוא המלאך ההולך תמיד עם בני אדם לשומרו בכל דרכיו כמו שכתב בספר הזוהר המלאך הגואל אותי מכל רע יברך וגומר האי קרא אית לאסתכלא ביה דהא כתיב הגואל אשר גאל מבעי ליה מאי הגואל בגין דאיהו קמשתכח תדיר לגבי בני נשא ולא אעדי מן בר נש זכאה לעלמין ע"כ. לכן ראוי לאומרו בק"ש שעל המטה לשומרו מהמזיקים

שצה ואומרים ויאמר אם שמוע תשמע כו' עד כי אני ה' רופאך וכ"כ הכלבו סימ' כ"ט נ"ל הטעם דבק"ש על מטתו הוא מרגיז יצר טוב על יצר הרע כדאיתא בפ"ק דברכות אריב"ל אע"פ שקורא אדם ק"ש שחרית וערבית מצוה לקרותו על מטתו אמר רב אשי מאי קרא רגזו ואל תחטאו וגו' א"ר לוי בר חמא לעולם ירגיז אדם יצר טוב על י"ה שנ' רגזו ואל תחטאו אי אזיל מוטב ואי לאו יעסוק בתורה שנ' אמרו בלבבכם אי אזיל מוטב ואי לאו