מטה משה פב

שהרי בתחלה הוא אומר הרחמן הוא יברך כו' וכשאומר אח"כ כמו שבירך הקב"ה אה אבותינו כו' הרי הוא כאלו אמר ראובן יברך את פלוני כמו שבירך שמעון את פלוני

שלז בכל מכל כל פי' אברהם בכל שנא' וה' ברך את אברהם בכל. ויצחק בברכת מכל שנ' בו ואכל מכל. ויעקב בברכת כל שנ' בו כי חנני אלהים וכי יש לי כל. ומורי הרב ז"ל היה אומר כל הכף רפויה ולא דגושה כי כו הוא לשון הכתוב. ונר' דדווקא בקרא דסמוכה ליהו"א נח לכך משפטה שתהא רפויה אבל בברכת המזון שאינה סמוכה אין לחוש החז"ק הוא או הרפ"ה

שלח כתב המרדכי בסוף מסכת ברכות והתשב"ץ בסימן שי"ו שאין אומרים ונאמר אמן כ"א ואמרו אמן וכ"כ מור"י ז"ל. וכתב הטעם כי לשו אמרו הוא אזהרה למברכין לכבוד בעל הבית כביכול כמו בסוף לכבוד המקום עושה שלום במרומיו כו' ואמרו אמן

שלט יש שאין אומרים מאת ה' לפי שיש לחוש שמא יבליע האל"ף של מאת ונמצא מחרף ומגדף ח"ו אלא אומרים מעם ה' במקום מאת ה'. וי"א מה'. והנכון שלא לשנות לשון הפסוק ולומר מאת ה' וידקדק בדיבורו שלא להבליע

שמ הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח כתב הרוקח בסי' של"ז לכי שכתוב בשיר המעלו' צידה ברך אברך אביוניה אשביע לתם וכתיב אחריו שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי ע"כ

שמא מגדיל ישועות מלכו ב' עסוקים הם הא' הוא בספר תהלים סי' י"ח מגדיל ישועות מלכו וגו' והדלית של מל' מגדיל נקודה בחירק וחסר יו"ד והיא תנועה קטנה. והשני הוא בספר שמואל סי' כ"ב מגדול ישועות מלכו וגומר והדלית של מלת מגדול נקודה בחולם ומלא וי"ו והיא תנועה גדולה. וכתב הרר"ד אבודרהם וז"ל קבלתי מרבותי כי בשבת י"ל מגדול ישועות בוי"ו ובחול מגדיל ביו"ד ונ"ל הטעם מפני שהשבת הוא מלך גדול כנגד החול ומגדול הוא מלח בוי"ו וחולם בוי"ו הוא מלך גדול. ועו' מגדיל הוא בתהלים ועדיין לא היה דוד מלך ומגדול הוא בנביאים וכבר היה מלך עכ"ל. וסימן לדבר שב"ח וח"דש קרא מ"קרא

שמב עושה שלום במרומיו פ"ה בספר איוב סי' כ"ה המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו. והטעם שתקנו לנו רז"ל שתהא ברכת המזון חותמת בשלום. יצא להם זה ממה שכתוב בפ' בחקותי ונתתי גשמיכם בעתם וגו' וכתיב אחריו ונתתי שלום בארץ. ושנינו בת"כ שמא תאמרו הרי מאכל הרי משתה אם אין שלום אין כלים ת"ל אחר כל זאת ונתתי שלום בארץ מכאן שהשלום שקול כנגד הכל וכן ה"א עושה שלום ובורא את הכל. ועוד טעם אחר שתקנו לחתום ברכת המזון בשלום וכן התפלה תקנו לחתום בשלום המברך את עמו ישראל בשלום לפי שיצא להם זה מפ' הקרבנות שהרי תפלות כנגד תמידים תקנום וכן השלחן בבית כמזבח בב"ה והתורה בסידור הפרשיות של הקרבנות אחמ' לנו בקרבן שלמים הוא שכתוב זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים ודרשו רז"ל למה נקרא שמן שלמים שמטילי' שלום בעולם

שמג הוא יעשה שלום עלינו כתב מהר"ר היר"ץ ז"ל בסדורו וז"ל הגאון מהר"ר שלום ז"ל מוינ"א גורס והוא יעשה. ואני ראיתי בתפלה מדוייקת בק"ק ורמיי"ז כתיב הוא יעשה ע"כ

שמד יש נוהגים אחר ברכת המזון סמוך לברכה שמברכים על הכוס לומר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא לרמוז לסעודה שיעשה הב"ה לעתיד לבא לצדיקים ודוד יברך ויאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא כדאמרי' בפ' ערבי פסחים

שמה ואח"כ שיסיים הכל יברך בפה"ג דיין של ברכת המזון צריך לברך עליו. ואין לברך עליו בתחלת ברכת המזון כדרך שמברכין בפה"ג בקידוש ובהבדלה תחלה לפי שברכת המזון הוא סילוק והיסח הדעת למה שלפניו הלכך אם היה מברך בפה"ג תחלה הוי ברכת המזון הפסק בין ברכה לשתייה. ויטעום המברך ואח"כ יטעמו האחרים. ויברך ברכה אחרונה כפי המשקה ששתה אם יין או שכר או דבש. ואם דעתו לשתות עוד לא יברך עד לבסוף. ולעניין שיעור שתייתו שחייב בברכה אחרונה היה ר"י מסתפק אם הוא בכזית או ברביעית לכך כתב שטוב ליזהר לשתות פחות מכזית או רביעית להסתלק עצמו מן הספק. הכא א"א לשתותו פחות מכזית דכל דבר שצריך כוס צריך לשתות ממנו כמלא לוגמא שהוא רוב רביעית הלכך ישתה רביעית לצירוף שלם

שמו ואם המסובי' ג' אז נתוסף עליהם ברכ' הזימון כמו ששנינו ג' שאכלו חייבים לזמן ובגמ' יליף לה מקראי. ועניין הזימון פרש"י והמרדכי לזמן להזדמן יחד ברכה בלשון רבים כגון נברך ע"כ וז"ל הכלבו בסי' כ"ה והרר"ד אבודרהם בהלכות ברכות ועניית הזימון הוא רבוי שבח וגדולה לבורא ית' ומתרין זה את זה ומתוועדי' יחד להודות לו ולשבחו ולפארו על שפע טובתו כמו שנאמר ונרוממה שמו יחדיו ע"כ. וסדר הזימון כתב הטור בסימן קצ"ב שאומר א' מהם לשנים נברך שאכלנו משלו. והם עונים ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו. והוא חוזר ואומר ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו ברוך הוא ברוך שמו ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הזן את העולם כו'. וכך היא הנוסחא בכל ספרי ברכת המזון אשכנזית שיש בידינו היום שבכולן כחוב מאמר ברוך הוא ברוך שמו. וראיתי רבים שמוחקי' מאמר ברוך הוא ברוך שמו ונותנים טעם לדבריהם משום דדוקא השומע ברכה מפי אח' הוא שאומ' ברוך הוא ברוך שמו על כל ברכה וברכה שהוא שומע כדילפינן ממה שאמר מרע"ה כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו כמש"נ בטור א"ח סי' קכ"ד. אבל על ברכת עצמו אין שייך לומר ברוך הוא ברוך ושמו והכלבו ג"כ לא כתב ברוך הוא ברוך שמו וכן המהר"י קארו לא כתבו בש"ע וגם מהרמ"א לא הגיה