מטה משה סח

בו מהרי"ל שנית והצריכו לחזור ולהתחיל בא"י תחל' הברכ'

רלה כתב בעל המנהיג שהקורא בתורה ומברך בה נוטלה בידו וסמך למנהג מההיא דסוכה כך היה מנהגם של אנשי ירושלים אדם יוצא מפתח ביתו ולולבו בידו כו' עד היה קורא בתורה ונושא כפיו מניחו על גבי קרקע. אלמא שצריך ליטול הספר בידו בשעת קריאה וסמכו מנהג זה על מה שנאמר ביהושע לא ימוש ספר התורה הזה מפיך. מלמד שהיה הס"ת בידו של יהושע שא"ל הזה אלא למי שתופס החפץ

רלו וצריך לקרות מעומד דתנן הקורא את המגילה וישב יצא מה שאין כן בחורה. ומטעם זה נמי צריך להיזהר שלא לסמוך דאמרינן פ"ב דזבחים עמידה מן הצד פי' ע"י סמיכה איכא בינייהו לרבנן לא הוי עמידה. ובהדיא איתא בירושלמי דמגלה ר' שמואל בר יצחק על לבי כנישתא חזי בר נש קאי וקרי וסמיך לעמוד א"ל אסיר לך כשם שנתנה באימה כך אנו צריכ' לנהוג בה אימה. ובילמדנו פ' וירא מעשה בא' שעמד לקרות בתורה וסמך עצמו לכותל והחזירו ר' שמואל בר רב יצחק למה שלא ינהגו בה קלות ראש. אך אם הוא בעל בשר מותר לסמוך כמו שכתב הרוקח והמרדכי ומי שצריך לישען כגון זקן או בעל בשר צריך שיסיר המפה קצת וישען על הבימה עצמה מהר"ם

סדר הקריאה

רלז גרסינן בפרק הניזקין תנו רבנן אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום. כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל. וכתב רב עמרם כל היכא דאיכא כהן לית ליה רשות לישראל למקרי קמיה אפי' הוא נשיא שבישראל וכ"כ רב נטרונאי דאפילו כהן עם הארץ קודם לישראל תלמיד חכם וכ"כ רבינו משה בר חנוך וכן נוהגים דלא כהרא"ש והרשב"א

רלח ואמר אביי נקיטין אם אין שם לוי כהן קורא תחתיו דאמר ריב"ל בכ"ד מקומות נקראו הכהנים לוים. ואחר שקרא הכהן חלקו מברך לאחריה. והחזן אומר לו תקרא במקום לוי וחוזר וקור' ומברך לפניה ולאחריה וכן כתב הרב ר' עמרם גאון ז"ל וכן המנהג. וכתב הטור א"ח סימן קל"ה ודוקא כהן הראשון עומד במקום לוי ומברך פעם שנית וקורא אבל כהן אחר לא יעלה שלא יאמרו ראשון פגום הוא. וכן לא יעלו שני לוים זה אחר זה שלא יאמרו א' מהם פגום הוא

רלט כשאין בב"ה אותו כהן שקורא או הלוי לא יקראו אחר בשמו משום פגמו של ראשון אלא אחר יעמוד מעצמו הג"ה מיימוני פי"ב דהלכות תפלה

רמ אמר אביי נקטינן אם אין שם כהן נתפרדה החבילה פרש"י בלשון א' שלא יקראו ללוי כלל וכן פי' ר"ח ורב עמרם. ופי' אחר פי' שלא יקדים לוי לישראל אלא מי שירצה יקדים. וכן כתב א"א הרא"ש ז"ל ודוקא אם ישראל הוא גדול קודם ואם הלוי גדול או אפי' שוין הוא קודם וכן עיקר עכ"ל טורים וכן כתב הש"ל וז"ל ולגאון אחר מצאתי דאמר אביי אם אין שם כהן נתפרדה חבילה דמשמע החבילה והסדר ממשנתינו נפרדה לגמרי דתו לא אמרינן לוי ואחר כך ישראל אלא כל הגדול מחבירו קודם את חבירו. אם לוי גדול קודם לישראל ואם ישראל גדול קודם ללוי וכן מצאתי בשם הגדול רבי שמואל בר דוד ז"ל וכן כתב גאון אחר ז"ל וכן הורה מהר"י סג"ל וכן ראיתי נוהגי': (ומנהג פ"פ אם שם כהן קורין לוי דוקא)

רמא ואם היה החזן כהן או לוי אם ראוי לו שיקרא כהן או לוי א' לקרות בתורה אם לאו. כתב על זה רבינו יואל בר יצחק הלוי ז"ל לרבי אפרים ז"ל שמעתי עליך שאתה אוסר לחזן שהוא כהן או לוי שיקראו כהן אחר לקרות בתורה או הלוי שיקרא לוי אחר משום דאמרינן כהן אחר כהן ולוי אחר לוי לא יקרא משום פגמו של ראשון. ותמהתי הלא מפני היוצאים גזרו שלא יראה כי זה קורא אחר ראשון ויאמרו ראשון לא עלה למנין ז' והכא אפי' היוצאי' יודעים שהכהן עומד ומחזן כמנהג כל המקומות ואינו מברך וקורא אלא מסייע לקרות עם הקורא מפני שיש שאינן בקיאי' לקרות כדרך שהיו עושים בביכורים כך פי' רבינו מרומי שטעה בספרו הלכך מאי פגמו איכא וכו'. וכן מצאתי למפרש אחר ז"ל דלא מסתבר ליה הא דרבינו אפרים ז"ל דמאחר שאין דרך החזנים לקרות הם בתורה אלא להעמיד אחרים שיקראו מאי פגם יש בכהן חזן או לוי חזן שיקרא אחר לקרות. ולא מצינו לשום פגם אלא בקריית ב' כהנים או ב' לוים בזה אחר זה. והנכון כדברי רבינו יואל הלוי ז"ל עכ"ל שבולי לקט ומתוך דברי רבינו יואל משמע דגם אם הסגן כהן יכול לקרות כהן אחר. שגם הכל יודעים שהכהן עומד שם לסגן. אך מפי מורי מהרש"ל ז"ל שמעתי שמיחה בסגן כהן לקרות כהן אחר. ופעם אחת בב"ה של בחורים התלמידים המקשיבים לקולו היה כהן אחד סגן והיה קורא לאחיו הגדול לכהן ושאלתי את פיו והשיב לי מאחר שקרא לאחיו הגדול הכל יודעים שלכבודו עושה ולית כאן בית מיחוש אבל בענין אחר לא

רמב כתב הרר"ד אבודרהם שאם נכנס הכהן אחר שהתחיל הישראל לברך ברכת התורה. אינו פוסק אבל ברכו לא הוי התחלה. ונמצא כ' בשם א"ח שכתב בשם הרי"ף שיעמוד בתיבה ולא יקרא עד שישלמו כהן ולוי. ואח"כ יקרא ואין בזה בשת כלל וכן אם כהן ולוי בב"ה וקורא הכהן ראשון וסבר שאין שם לוי והתחיל לברך ברכת התורה שנית. אין מפסיקים אותו דאין דוחין מצות לא תשא את שם ה' משום פגמו של לוי וכ"כ הרשב"א ז"ל

רמג מהר"ן שאם קראו כהן ועומד בתפלה ואין יכול להפסיק ואין שם כהן אחר קוראים ישראל במקומו. וכן השיב הרשב"א שאם הס"ת פתוחה ויש שם כהן שמתפלל שאין ממתינים לו ותשובה זו הביאו מהרי"ק בשורש ט' וכתב עליה דבתענית צבור של בה"ב אע"ג דהתענית אינו אלא מכח מנהג. אפי' הכי דוחין כבוד הכהן כשאינו מתענה שיצא חוץ לב"ה ועומד ישראל המתענה במקומו. וכתב הטור א"ח בסי' קל"ה שאם קורא הישראל במקום כהן קורין במקום כהן כדי שלא יטעו להאכילו חלות

רכד סומא אין לקרותו לס"ת אפילו אין שם כהן